Melechet Shlomo on Mishnah Nazir
1:1א׳:א׳
1 א

בעה"י אשר שכינתו לציון עתיד להחזיר. נתחיל מסכת נזיר:

2 ב

כל כנויי נזירות כנזירות וכו' ביד עד סוף סי' ב' פ' שני דהל' נזיר סי' ה' ו' ז' ח' ט' ובפ"ג סימן י"ב י"ג י"ד ט"ו. ואיתה בפ"ק דקדושין דף ה' ותוס' פ' שבועות שתים (שבועות דף כ"ז.) ובגמ' פריך מכדי תנא בסדר נשים קאי מ"ט תני נזיר פי' דבסדר קדשים ה"ל למיתנייה שהוא הלכות קרבנות ומשני תנא אקרא קאי כי מצא בה ערות דבר וה"ק מי גרם לה לעבירה יין וקאמר כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. וכתב רש"י ז"ל ובדין הוא דה"ל למיתנייה בתר סוטה אלא איידי דתנא כתובות דעיקר סדר נשים ותנא ביה פ' המדיר תנא ליה לנדרים לבתר כתובות והדר תנא נזיר דמסמך ליה לקרא דכתיב לנדור נדר נזיר והדר תנא סוטה דאמר מר הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין כדאמרי' בפ"ק דסוטה בתי הרבה יין עושה. וכתבו תוס' ז"ל ולכך שנה נזיר בנשים שגם הוא הבועל נבדק כמו הנבעלת ובנדרים לא בעי מ"ט תנא בנשים משום דעיקר פרשת נדרים בפרשת אשה כתיב ולא ה"מ למימר ולשנויי הכא טעמא כדקאמר בריש סוטה כדפריך מכדי תנא מנזיר קסליק מ"ש דקתני סוטה ומשני התם דאיידי דתנא בכתובות פ' המדיר את אשתו תנא נמי נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נמי נזיר דדמיא ליה משום דלא מסתבר ליה דאגב נדרים לישבק לסדר קדשים שכולו קרבנות וראוי לשנות שם נזיר טפי ואדרבא אגביה ה"ל למיתני נדרים התם לכך צ"ל טעמא דתנא אקרא קאי. וקשה דלמה לו להאריך לשונו ולומר כל הרואה סוטה וכו' ומה ענין זה לזה לכן נ"ל דמאי דאמר תנא אקרא קאי אינו רוצה לומר לקרא דכתיב בפרשה אלא ר"ל אקרא קאי דמייתי בס"פ בתרא דגיטין דכתיב והיה אם לא תמצא חן וגומ' והשתא ניחא שפיר מאי דתנא נזיר בסדר נשים דמי גרם לעבירה יין וכו'. אבל מ"מ קשה אמאי תנא נזיר אצל סוטה היה לו לכותבו אחר גיטין ומש"ה קאמר דכל הרואה סוטה וכו' וגם זו עבירה ובטעמא דהכא לחוד לא סגי דא"כ ליתני סוטה ברישא והדר נזיר כסדר הפרשה לכך צריך טעמא דהתם דאגב המדיר תנא נדרים ואגב נדרים תנא נזיר והדר חוזר לסוטה שהוא עיקר מסדר נשים ע"כ:

3 ג

האומר אהא מתני' חסורי מחסרא וכו' וכבר הארכתי בזה בריש נדרים ע"ש. ואיתה בפ"ק דקדושין סוף דף ה'. האומר אהא וכו' והוא שנתכוון כדפירש ר"ע ז"ל. ובריש נדרים כתבתי דמקרא דכתיב לנדור נדר נזיר להזיר ילפינן דידות נזירות כנזירות:

4 ד

או אהא נוה שהיה תופס בשערו כלומר אהיה נאה במצוה התלויה בשיער כגון נזירות דאי לא תפיס בשערו אפילו כי נזיר עובר לפניו משתמע שפיר אהא נאה בשאר מצות ולעיל נמי באומר אהא ליכא לאוקומי בשתפס בשערו בלא נזיר עובר לפניו דלעולם משתמע שפיר אהא בתענית כי אין נזיר עובר לפניו אע"ג דתפיס בשערו והשתא אתי שפיר דמתני' פלגינהו בתרי באבי האומר אהא ה"ז נזיר או אהא נוה אע"ג דתרוייהו ידות נינהו משום דמפרשי בתרי טעמי תוס' ז"ל ומפ' בגמרא דדוקא לנזיר שנטמא קרי ליה ר' אלעזר הקפר חוטא דאיידי דבעי מיסתר ימים הראשונים ומיהדר מימני זימנא אחריתי אריכא ליה מילתא ואיידי דרבין עליו ימי טומאה מתחרט ונמצא מביא חולין לעזרה אבל נזיר טהור שייך שפיר לקרותו נאה במצות גדל פרע שער ראשו:

5 ה

או אהא נוה נזיר. נ"ל לפרשו כמו הרי זה נזיר ה"ר יהוסף ז"ל:

6 ו

נזיר נזיק וכו' לפי שרצה לפרש כל הכנויין פתח ואמר נזיר הוא עיקר השם הכתוב בתורה תוס' ז"ל:

7 ז

נזיק וכו' אית דאמרי משום דכי מחקת לרגל דקו"ף דנזיק ודופן החי"ת דנזיח וגגו דפ"א דפזיח ודופן חי"ת שבו משוית ליה נזיר רש"י ז"ל:

8 ח

הרי עלי לשלח פרע. יש להסתפק מלשון הרמב"ם ז"ל דבפ' א' מהלכות נזירות אי גם בהרי עלי לשלח פרע בעינן תפוס בשערו בסימן ו'. ובגמ' ואימא דשלוח לשון העברת שיער וגזיזה הוא כדכתיב ושולח מים על פני חוצות שמפנה המים ומעבירן ממקום למקום ומנא לך שהוא לשון גדול כמו שלחיך פרדס רמונים שפירושו גדוליך שגדלין יהיו בפרדס רמונים שצומח ומתגדל ומשני תנא פרע פרע יליף נזיר מכהן דכתיב ופרע לא ישלחו מה פרע דכתיב גבי כהן הדיוט לישנא דרבוי הוא עד שלשים יום דכתיב יהיה בגימטריא תלתין הוי אף פרע האמור גבי נזיר גדול שיער הוי עד שיבא לכלל פרע שהן שלשים יום א"נ ושולח מים נמי לשון רבוי הוא כדמתרגם רב יוסף כד משקין ליה מיא לארעא קא מרבי להו לפירי.