Melechet Shlomo on Mishnah Megillah
1:1א׳:א׳
1 א

מגילה נקראת וכו' עד סימן ג' ביד פ"א דהלכות מגילה מסימן ד' עד סימן ח' ובטור א"ח סימן תרפ"ח:

2 ב

בי"א ובי"ב כו' בספר הרוקח סי' רל"ו חמשה זמנים וכן חמשה פורים במגילה. וכתב הר"ן ז"ל וליכא הכא משום לא תתגודדו דאפילו לאביי דאמר בפרק קמא דיבמות דאפילו בשני בתי דינים בעיר אחת איכא משום אגודות הכא כשני בתי דינים בשתי עיירות מיקרי שהרי בני הכפרים מצויינין לעצמן ודעתם לחזור ואחד מהן הוא שמוציאן דאינו נראה שיהא אחד מבני העיר פוטרם כיון שאינו מחוייב בדבר הלכך הוו להו כשני בתי דינים בשתי עיירות ושרו לכ"ע עכ"ל ז"ל. ואיתא למתני' התם בדף י"ג ובגמ' זו דברי ר' עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים (הגהה לשון ספר לבוש החור ריש סי' תרפ"ח מגלה בזמן הזה אינה נקראת בזמן הזה אלא בי"ד או בט"ו אע"ג שבזמן שבית המקדש קיים היתה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו שכן מרבינן מרבויי הכתובים בגמ' מ"מ בזמן הזה אין קורין אותה אלא בי"ד או בט"ו משום דהאידנא וכו') בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה פי' רש"י ז"ל הכל צופים למקרא מגילה ואומרים יום י"ד באדר קרינן המגילה נשארו לאדר ט"ו יום וט"ו של ניבן עושין פסח ואם תקדים קריאתה יעשו פסח לסוף שלשים יום של קריאה ונמצאו אוכלין חמץ בימים האחרונים של פסח לפיכך אין קורין אותה אלא בזמנה ע"כ והביאו ר"ע ז"ל בסמוך. ויש עוד פי' אחר להרי"ף ז"ל בוהואיל ומסתכלין בה ויש שגורסין ומסתכנין בה וכו' כדאיתא התם:

3 ג

מימות יהושע בן נון בספר הרוקח סימן רי"ט לכך אמרו מימות יהושע בן נון ולא אמרו מימות משה לפי שיהושע לכד וכיבש כל הערים אבל משה לא כבש רק סיחון ועוג ע"כ: ומתני' דלא כר' יהושע בן קרחא דאמר מימות אחשורוש. ודלא כר' יוסי בר יהודה נמי דס"ל כותיה כדמוכח בירושלמי:

4 ד

כפרים ועיירות גדולות וכו' קצת משמע דהר"ן ז"ל גריס ושאין מוקפות חומה קורין בי"ד אלא וכו':

5 ה

אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה חכמים הקלו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים: ובירוש' בעי ולא עזרא תקן שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה ומרדכי ואסתר [מתקינים] על מה שעזרא עתיד להתקין ומשני מי שסידר את המשנה סמכה למקרא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר ע"כ: והקשה הרא"ש ז"ל וא"ת והא אי אפשר שלא יתקבצו בי"ג שהוא יום תענית לקרות פ' ויחל ובפורים עצמו לקרות פ' ויבא עמלק וי"ל דאין הכפרים מקפידין כ"כ אלא על תיקון הקריאה שתקן מרע"ה שהוא ביום ב' וה' אבל קריאת ויחל שבתעניות וקריאת עמלק שבפורים שאינם מתקוני מרע"ה אע"פ שהם מכח תקוניו כדתנן לקמן בפ' בני העיר לא קפדי בהו כולי האי מיהו יש לתמוה דהא קריאת ב' ה' נמי מתקנות עזרא היא וי"ל דקריאת ב' וה' מימי מרע"ה היתה אך מפני שלא היו קוראין רק ג' פסוקים ואתא עזרא ותיקן עשרה נקראת על שמו כדאיתא בבבא קמא פ' מרובה עכ"ל ז"ל: