Chapter 17:8י״ז:ח׳
1 א

ויבא עמלק. ר' יהושע ור' אלעזר בן חסמא אומרים: המקרא הזה רשום ומפורש על ידי איוב, שנאמר: "היגאה גומא בלא ביצה ישגא אחו בלי מים" (איוב ח יא). וכי איפשר לגומא להתגדל בלא ביצה? "הישגא אחו בלי מים?" וכי איפשר לאחו בלי מים? כך אי איפשר לישראל בלא תורה. ולפי שפרשו מדברי תורה, לכך בא עליהם השונא, שאין השונא בא אלא על החטא ועל העבירה; לכך נאמר: "ויבא עמלק". רבי אלעזר המודעי אומר: ויבא עמלק. לפי שהיה עמלק נכנס תחת כנפי ענן וגונב נפשות מישראל והורגן, שנאמר: "אשר קרך בדרך" וגו' (דברים כה יח). אחרים אומרים: "ולא ירא אלהים" אלו ישראל, שלא היו בידם מצות.

(Exodus 17:8) "And Amalek came": This verse is recondite and is explicated by (Iyyov 8:11) "Can the rush grow without swamp? Can grass grow without water?" So, Israel without Torah. And because Israel separated from Torah, therefore, the foe (Amalek) came upon them. For the foe comes only by reason of sin and transgression. Thus, "And Amalek came, etc." R. Elazar Hamodai says: "And Amalek came": Amalek "sneaked" under the edges of the cloud and snatched souls of Israel and killed them, viz. (Devarim 25:18) (Amalek) "who met you on the way … when you were faint and weary and (Amalek) did not fear G d." Others say: This refers to Israel, who (at that time) did not have mitzvoth in their hands.

2 ב

רבי אליעזר אומר: ויבא עמלק, שבא בגלוי פנים, לפי שכל הביאות שבא לא בא אלא במטמוניות, שנאמר: "אשר קרך בדרך" וגו', אבל ביאה זו לא בא אלא בגילוי פנים, לכך נאמר "ויבא עמלק", שבא בגלוי פנים. רבי יוסי בן חלפתא אומר: ויבא עמלק, שבא בעצה; מלמד שכנס כל אומות העולם ואמר להם: בואו וסייעוני על ישראל. אמרו לו: לא נוכל לעמוד כנגדן, פרעה שעמד כנגדן טבעו המקום הוא וחילו בים סוף, שנאמר: "וניער פרעה וחילו בים סוף" (תהלים קלו טו), והיאך אנו נוכל לעמוד כנגדן? אמר להם: בואו ואתן לכם עצה מה תעשו. אם הם ינצחוני, ברחו לכם; ואם לאו, בואו וסייעוני על ישראל. לכך נאמר ויבא עמלק, שבא בעצה. רבי יהודה הנשיא אומר: חמשה עממים פסע עמלק ובא ונלחם עם ישראל, שנאמר: "עמלק יושב בארץ הנגב החתי והחוי והיבוסי והאמורי יושב בהר" (במדבר יג כט), לפי שהיה לפנים מכולן. רבי נתן אומר: לא בא עמלק אלא מהררי שעיר, ארבע מאות פרסה פסע עמלק ובא ונלחם עם ישראל.

R. Eliezer says: "And Amalek came": It came bare-faced. For all of its other comings were surreptitious, viz. (Devarim, Ibid.) "who met you on the way," but here, it came (blatantly and) bare-faced. Thus, "And Amalek came." R. Yossi b. Chalafta says: "And Amalek came": He came with counsel. We are hereby apprised that he gathered all the nations together and said to them: Come and help me against Israel. They replied: We cannot stand up against him. Pharaoh could not withstand them, for the Holy One Blessed be He drowned them in the Red Sea, viz. (Psalms 136:15) "And He threw out Pharaoh and his hosts in the Red Sea" — How can we stand up against them? Amalek: Come and I will counsel you: If they defeat me, flee; and if not, come and help me against Israel. Thus, "And Amalek came" — he came with counsel. R. Yehudah says: Amalek skipped five nations and he came and warred with Israel, viz. (Numbers 13:29) "Amalek dwells in the southland; the Chitti, (the Chivi) the Yevussi and the Emori dwell in the mountain, and the Canaani dwells by the sea," (Amalek) being the innermost. R. Nathan says: (Amalek) came from the mountains of Seir. Amalek skipped four hundred parasangs and came to war against Israel.

3 ג

אחרים אומרים: יבא עמלק כפויי טובה ויפרע מן העם כפויי טובה, שנאמר: "ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויוזבד בן שמרית המואבית" (דברי הימים ב כד כו); יבאו אלו כפויי טובה ויפרעו מן יואש כפויי טובה, שנאמר: "ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו ובמותו אמר ירא אלהים וידרוש" (דברי הימים ב כד כב). מה ענשו? "ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם וכל שללם שלחו למלך דרמשק" (דברי הימים ב כד כג), וכתיב: "וה' נתן בידם חיל לרוב מאד". מפני מה? "כי עזבו את ה' אלהים; ואת יואש עשו שפטים", אל תקרי שפטים אלא שפוטים. ומה שפוטים עשו בו? אמרו: העמידו עליו בריונות קשים אשר לא ידעו אשה מימיהם וענו אותו במשכב זכור, כענין שנאמר: "וענה גאון ישראל" וגו' (הושע ה ה). "ובלכתם ממנו כי עזבו אותו במחלואים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגוהו על מטתו וימת".

Others say: Let Amalek, the ingrate, come and exact payment of the ingrate people (Israel). Similarly, (II Chronicles 24:26) "And these are the men who rebelled against him (Yoash), etc.": Let these ingrates come and exact payment of the ingrate Yoash, viz. (Ibid. 22) "and King Yoash did not remember the lovingkindness that (Zechariah's) father Yehoyada had done for him, and he killed his son. As he was dying, he said: "May G d see this and demand redress." What was his punishment? (Ibid. 23) "And it happened at the turn of the year that the army of Aram attacked (Yoash) …and the L rd delivered into their hands a great host." Why? (Ibid. 24) "for they had forsaken the L rd, the G d of their fathers. And with Yoav they effected shefatim." Do not read it "shefatim" (judgment), but "shoftim" (judges). How so? They appointed over him cruel guards, who had never known a woman in their lives and who tortured him with sodomy, as it is written (Hoshea 5:5) "And the pride of Israel (Yoash) will be tortured, etc." (II Chronicles 24:25) "and when they left him (Yoash) — for they left him with many wounds — his servants rebelled against him because of the blood of the sons of Yehoyada the Cohein, and they killed him on his bed and he died."

4 ד

וילחם עם ישראל ברפידים. אמר ר' חנניה: דבר זה שאלתי את ר' אלעזר במתיבתא רבא, רפידים מהו? אמר לי: כמשמעו. ועוד אמר רבי חנינא, שאלתי את רבי אלעזר: מה ראו ישראל לפדות פטרי חמורים ולא פטרי סוסים וגמלים? אמר לי: גזרת מלך היא, שלא היה בידן באותה שעה אלא חמורים בלבד, שאין כל אחד ואחד מישראל שלא העלה עמו תשעים חמורים טעונין כסף וזהב ושמלות. אחרים אומרים: אין רפידים אלא רפיון ידים, לפי שרפו ישראל ידיהם מדברי תורה, לכך בא שונא עליהם; לפי שאין השונא בא אלא על רפיון ידים מן התורה, שנאמר: "ויהי במלכות רחבעם ובחזקתו עזב את תורת ה' וכל ישראל עמו" (דברי הימים ב יב א). מה היה ענשו של דבר? "עלה שישק מלך מצרים" וגו'. וזה אחד משלשה דברים שחזרו למקומן. גלות יהודה חזרה למקומה, שנאמר: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם" וגו' (יהושע כד ב); "ביתא דנא סתריה [ועמה הגלי לבבל]" (עזרא ה יב). כתב שמים חזר למקומו, שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו" (משלי כג ה).

"and warred with Israel in Refidim": R. Chaninah said: I asked this of R. Elazar in the Great College. How is "Refidim" to be understood? He answered: as is (i.e., as a place name). R. Chanina said further: I asked R. Elazar: Why are the first-born of asses (especially) to be redeemed, and not those of horses or of camels? It was an exigency of the time, for at that time they had only asses, there being no Israelite who did not bring up with him ninety asses laden with silver and gold. Others say: "Refidim" is acronymic for "rifyon yadayim" ("weakness of hands"). Because the hands of Israel had weakened in Torah study, the foe came upon them, this transpiring only because of "weakness of hands" in Torah study, viz. (II Chronicles 12:1) "And it was, when the kingship of Rechavam was firmly established, and he grew strong that he abandoned the Torah of the L rd, he and all of Israel with him." What was the punishment for this? (Ibid. 2) "Shishak the king of Egypt came up against Jerusalem … (9) "and he took the treasures of the house of the L rd" (and he returned them to Egypt). And this (i.e., the treasures, etc.) was one of the three things that "returned to their place": the exile of Judah, viz. (Joshua 24:2) "Beyond the river (Euphrates, i.e., in Bavel) did your forefathers dwell," and (Ezra 5:12) "He (Nevuchadnezzar) destroyed this house (the Temple) and exiled the people to Bavel;" the writ of Heaven, (i.e., when Moses broke the tablets, the letters returned to Heaven), viz. (Mishlei 23:5) "If you turn your eyes from it (Torah) it is gone … and flies to Heaven"; the wealth of Egypt (as above).