Chapter 17:14י״ז:י״ד
1 א

ויאמר ה' אל משה כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע. זקנים הראשונים אומרים, כך מדה מהלכת על פני כל הדורות: שוט שישראל לוקין בו סופו ללקות, ילמדו כל אדם דרך ארץ מעמלק שבא להזיק את ישראל ואבדו הקדוש ברוך הוא מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא, שנאמר: כי מחה אמחה, וכן פרעה הרשע ששעבד את ישראל טבעו הקדוש ברוך הוא בים סוף, שנאמר: "ונער פרעה וחילו בים סוף" (תהלים קלו טו), וכן כל אומה ומלכות שבאת להזיק את ישראל בו בדין דנן לעולם. אמרו: במדה שאדם מודד בה מודדין לו, שנאמר: "כי בדבר אשר זדו עליהם", ונאמר, כתוב זאת זכרון בספר. "זאת", מה שכתוב בספר זה. "זכרון", מה שכתוב בנביאים. "בספר", מה שכתוב במגלה. "ושים באזני יהושע", מגיד שאותו היום נמשח יהושע, דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר, זה אחד מארבעה צדיקים שנתן להם רמז: שנים חשו ושנים לא חשו. משה נתן לו רמז ולא חש, יעקב נתן לו רמז ולא חש, דוד ומרדכי נתן להם רמז וחשו. משה מנין? ושים באזני יהושע, אמר: יהושע מנחיל ישראל את הארץ; ובסוף משה עומד ומתחנן, שנאמר: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" (דברים ג כג).

(Exodus 17:14) "And the L rd said to Moses: Write this as a remembrance in the book and place it in the ears of Joshua": The early elders said: So is it with all the generations. The rod with which Israel is smitten, in the end, will be smitten itself. Let all men learn from Amalek, who came to smite Israel, and whom the Holy One Blessed be He "smote" out of this world and the world to come. As it is written (Ibid.) "for blot out will I blot out the remembrance of Amalek." And thus, the wicked Pharaoh, who subjugated Israel — the Holy One Blessed be He drowned him in the Red Sea, viz. (Psalms 136:15) "And He shook out Pharaoh and his hosts in the Red Sea." And thus, every people and kingdom that arises to harm Israel will be harmed in the same manner. "As one metes it out, so is it meted out to him," viz. (Exodus 18:11) "for (they were destroyed) by the (very) thing (water) whereby they devised evil against them." "Write this as a remembrance in the book": "this" — what is written here; "remembrance" — what is written in Prophets (I Samuel 15:2); "in the book" — the Megillah. "and place it in the ears of Joshua": We are hereby apprised that Joshua was anointed on that day. These are the words of R. Yehoshua. R. Eliezer Hamodai says: He (Moses) is one of the four tzaddikim to whom He gave a hint (of what was to follow): Two took the hint and two did not take it. Moses was given a hint but did not take it. Jacob was given a hint but did not take it. David and Mordecai were given a hint and they took it. Moses, wherefrom? "and place it in the ears of Joshua." He was thereby intimating that Joshua would cause Israel to inherit the land, and, in the end, Moses arose and implored (that he be permitted to enter the land, etc.), viz. (Devarim 3:24) "And I entreated the L rd at that time, saying, etc."

2 ב

משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס עמו לפלטרין שלו. נכנס פתח ראשון ושתקו לו, בשני ושתקו לו, בשלישי ונזפו בו, אמרו לו: דייך, עד כאן. כך כשכבש משה ארץ שני עממים, סיחון ועוג, ונתנה לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה, אמרו לו: דומה שלא נגזרה גזרה אלא על תנאי, אף אנו אין אנו נידונין אלא על תנאי. אמר משה לפני הקדוש ב"ה: רבונו של עולם, שמא דרכיך כדרכי בשר ודם? אפטרופוס גוזר גזירה, קלידיקוס מבטל אל ידו, קלידיקוס גוזר גזירה, דיקוריון מבטל על ידו, דיקוריון גוזר גזירה, הגמון מבטל על ידו, הגמון גוזר גזירה, איפיטיקוס מבטל על ידו, איפיטיקוס גוזר גזירה, בא המושל הגדול ומבטל על ידי כולם, מפני מה? שהן ממונין זה למעלה מזה, שנאמר: "כי גבוה מעל גבוה שומר" וגו' (קהלת ה ז). שמא דרכיך כדרכיהם? "אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך", כמעשיך על הים, וכגבורותיך על נחלי ארנון.

An analogy: A king decrees that his son not enter his palace with him. He enters the first door and he is met with silence; and so, the second. At the third, he is rebuked and told: It is enough for you until here. Similarly, when Moses conquered the land of the two nations, Sichon and Og, and he gave it to Reuven and Gad and the half tribe of Menasheh, he said: It seems to me that the decree (of the L rd) is conditional, at which he said to the Holy One Blessed be He: Can it be that Your ways are like those of flesh and blood? The apitoropos makes a decree and the kalidikos abrogates it; the kalidikos makes a decree and the dikorion abrogates it; the dikorion makes a decree and the hegmon abrogates it; the hegmon makes a decree and the ipitikos abrogates it; the ipitikos makes a decree and the overlord comes and abrogates all of them? Why so? For all are appointees of his, one above the other; but his decree cannot be abrogated? __ But You are not like this! You decree and a tzaddik can abrogate it. (Devarim, Ibid.) "For who is Almighty in the heavens and in the earth to do as Your deeds ad as Your strength": "as Your deeds" — at the Red Sea; "and as Your strength" — at the streams of Arnon.

3 ג

"אעברה נא ואראה", ואין "נא" אלא לשון בקשה. "את הארץ הטובה", זו ארץ ישראל. "ההר הטוב הזה", זה הר המלך. "והלבנון" זה בית המקדש, שנאמר: "פתח לבנון דלתיך" (זכריה יא א), וכתיב: "והלבנון באדיר יפול" (ישעיהו י לד).

(Ibid. 25) "Let me pass over, na and see": "na" is a term of imploration. "the good land" — Eretz Yisrael; "this good mountain" — the mountain of the King (i.e., Jerusalem); "and the Levanon" — the Temple. As it is written (Zechariah 11:1) "Open your doors, O Levanon," and (Isaiah 10:34) "And the Levanon will fall by a mighty one."...

4 ד

"ויתעבר ה' בי למענכם", ר' אלעזר בן שמוע אומר: "בי" דבר קשה הוא, מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן. שמא תאמר בגיני? תלמוד לומר "למענכם", בגינכם ולא בגיני, אתם גרמתם לי שלא אכנס לארץ.

(Devarim 3:26) "And the L rd was wroth with me ("bi") because of you": R. Elazar b. Shamua says: "bi": This, (cognate with "I pray you,") is a conventional form of request in human intercourse. Lest you say that it lies in me (that I cannot enter the land); it is, therefore, written "because of you," and not because of me, that I cannot enter the land.

5 ה

"ויאמר ה' אלי רב לך", אמר לו: דייך, עד כאן. רבי יהושע אומר: "רב לך", דייך העולם הבא. עדיין היה עומד ומבקש כל אותן הבקשות, אמר משה לפניו: רבונו של עולם~ כלום נגזרה גזרה שלא אכנס לה? "לכן לא תביאו את הקהל הזה", במלכות; אכנס לה כהדיוט. אמר לו: אין המלך נכנס כהדיוט. עדיין היה עומד ומבקש כל הבקשות ההם, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! הואיל ונגזרה גזרה שלא אכנס לארץ לא כמלך ולא כהדיוט, אכנס לה במחילת קסריון שהיא מתחת לפני לפנים? אמר לו: "ושמה לא תעבור". אמר לפניו: רבונו של עולם! הואיל ונגזר עלי שלא אכנס לא מלך ולא הדיוט ולא במחילה של קסריון שהוא מתחת לפני', מעתה עצמותי יעברו את הירדן? אמר לו: כי לא תעבור את הירדן הזה. ר' שמעון בן יוחאי אומר, אינו צריך. והלא כבר נאמר: "כי אנכי מת בארץ הזאת ואינני עובר את הירדן"; וכי איפשר למת לעבור? אלא שאמר לו: משה, אף עצמותיך לא יעברו את הירדן. ר' חנניה בן אידי אומר, משה היה בוכה על עצמו, שנאמר: "כי אנכי מת בארץ הזאת", ואומר: "כי אתם עוברים", ואני איני עובר. אחרים אומרים, היה משה מוטה על רגליו של אלעזר ואמר לו: אלעזר בן אחי, בקש עלי רחמים כשם שבקשתי על אהרן אביך, שנאמר: "ובאהרן התאנף ה' להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן" (דברים ט כ). אמר לפניו: רבונו של עולם! אם כן הוא, אראנה במראית העין. ובדבר זה נאמר לו: "עלה ראש הפסגה".

"and the L rd said to me: 'It is much for you'" — Enough, until here! R. Yehoshua says: "It is much for you." The world to come is enough for you. But Moses persisted in standing there and making all those requests. Moses said before Him: L rd of the universe, was Your intent in (Numbers 20:12) "therefore, you shall not bring this congregation to the land," that I not enter it as a king? I will enter it as a commoner. The L rd: A king does not enter as a commoner. He persisted in standing before Him and making all those requests. Moses said before the Holy One Blessed be He: L rd of the universe, since it has been decreed that I not enter the land, neither as a king nor as a commoner, let me enter through the tunnel of Caesarea, which is beneath it. The L rd: (Devarim 34:4) "but there shall you not pass through." Moses: L rd of the universe, since it has been decreed upon me that I enter neither as a king nor a commoner nor through the tunnel of Caesarea which is beneath it, let my bones, at least, cross the Jordan. The L rd (Devarim 3:27) "for you will not cross the Jordan." R. Shimon b. Yochai says: This verse is not needed, for it is already written (Ibid. 4:22) "For I shall die in this land. I shall not cross the Jordan." Now is it possible for a dead man to cross? It must have been told to Moses that his bones would not cross the Jordan. R. Chananiah b. Iddi says: Moses bewept himself, viz.: "for you shall cross, but I shall not cross." Others say: Moses bent over the feet of Elazar and said to him: Elazar, my brother's son, implore mercy for me as I did for Aaron your father, viz. (Devarim 9:20) "And against Aaron the L rd was wroth to destroy him, and I prayed for Aaron, too." He said before Him: L rd of the universe, If so, let me (at least) see it with my eyes. And in response to this it was said (Ibid. 3:27) "Go up to the top of Pisgah and lift up your eyes, etc."

6 ו

ר' חנינא בן עקביא אומר: חביבה ראייתו של אברהם אבינו יותר מראייתו של משה, שבאברהם לא לבטוהו ובמשה לבטוהו. באברהם מה הוא אומר? "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה" (בראשית יג יד), ובמשה מה הוא אומר? "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך" (דברים ג כז), עלה והביט וראה. ומנין לכל הבקשות כולן שבקש משה לראות הראהו הקדוש ברוך הוא? שנאמר: "ויראהו ה' את כל הארץ מן הגלעד עד דן" (דברים לד א), זו ארץ ישראל. בקש לראות בית המקדש והראהו, שנאמר: "את הגלעד", ואין גלעד אלא בית המקדש, שנאמר: "גלעד אתה לי ראש הלבנון" (ירמיהו כב ו). מנין שהראהו אף שמשון בן מנוח? שנאמר: "עד דן", ולהלן הוא אומר: "ויהי איש מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח" (שופטים יג ב). דבר אחר: "עד דן", עדיין לא באו שבטים לארץ ולא נתחלקה ארץ ישראל לישראל, ומה תלמוד לומר "עד דן"? אלא שאמר לו לאברהם: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מחלציך, וזה חלקו של אחד מהם. כיוצא בו: "וירדוף עד דן" (בראשית יד יד), עדיין לא באו השבטים לעולם ולא נתחלקה ארץ ישראל לישראל, ומה תלמוד לומר "עד דן"? אלא שאמר לו לאברהם אבינו: במקום הזה עתידין בניך לעבוד עבודה זרה, ותשש כחו מעליו.

R. Chanina b. Akiva says: "More beloved" was the seeing of our father Abraham than that of Moses. For Abraham was not caused to exert himself whereas Moses was. What is stated of Abraham? (Genesis 13:14) "Lift up your eyes now and see from the place where you are north and south and east and west. "And of Moses what is stated? (Devarim, Ibid.) "Go up to the top of Pisgah and lift up your eyes to the west, to the north, to the south and to the east, and see with your eyes" — Go up, and look, and see. And whence is it derived that all of Moses' requests were granted by the Holy One Blessed be He? From (Ibid. 34:1) "And the L rd showed him the whole land." This is Eretz Israel. He asked to see the Temple and He showed it to him, viz. (Ibid.) "and Gilead," Gilead being the Temple, viz. (Jeremiah 22:6) "Gilead are you (the Temple) to Me, the head of the Levanon." Whence is it derived that He showed Him also Shimshon the son of Manoach? From (Devarim, Ibid.) "until Dan," it being written elsewhere (Judges 13:2) "And there was a man from Tzarah, of the family of Dan, whose name was Manoach, etc." Variantly: "until Dan" ("ad Dan"). The tribes had not yet come to the land, and Eretz Yisrael had not yet ("adayin" [acronymic of "ad dan"]) been apportioned among the tribes. What, then, is the intent of "ad Dan"? The L rd had said to Abraham: Twelve tribes are destined to issue from your loins, and this is the portion of one of them. Similarly, (Genesis 14:14) "And he (Abraham) pursued (them) until Dan." The tribes had not yet come to the land, and Eretz Yisrael had not yet been apportioned among the tribes. What, then, is the intent of "until Dan"? It was told to our father Abraham: In this place your children are destined to serve idolatry, and his strength (in pursuing them) waned.

7 ז

ומנין שהראהו לברק? שנאמר: "ואת כל נפתלי", ולהלן הוא אומר: "ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי" (שופטים ד ו). ומנין שהראהו יהושע במלכותו? שנאמר: "ואת ארץ אפרים", ולהלן הוא אומר: "למטה אפרים הושע בן נון" (במדבר יג ח). ומנין שהראהו גדעון? שנאמר "ומנשה", ולהלן הוא אומר: "הנה אלפי הדל במנשה" (שופטים ו טו). ומנין שהראהו דוד במלכותו? שנאמר: "ואת כל ארץ יהודה", ולהלן הוא אומר: "ויבחר ה' בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל כי ביהודה בחר לנגיד" (דברי הימים א כח ד). ומנין שהראהו את כל המערב כלו? תלמוד לומר: "עד הים האחרון". ומנין שהראהו אף קברי אבות? תלמוד לומר "ואת הנגב". ומנין למדנו על קברי אבות שהם בנגב? שנאמר: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" (במדבר יג כב). ומנין שהראהו מהפכת סדום ועמורה? שנאמר: "ואת כל הככר", ולהלן כתיב: "ויהפך את הערים האל ואת כל הככר" (בראשית יט כה). ומנין שהראהו גוג וכל המונו? שנאמר: "בקעת יריחו", ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו. דבר אחר: "בקעת יריחו", והלא ההדיוט רואה בקעת יריחו? אלא מה בקעה זו מיושבת שדה מלאה חטים כל שהוא, שדה מלאה שעורים כל שהוא, כך הראהו כל ארץ ישראל כבקעת יריחו. ומנין שהראהו לדבורה? שנאמר: "עיר התמרים", ולהלן הוא אומר: "והיא יושבת תחת תומר דבורה" (שופטים ד ה). ומנין שהראהו אשת לוט? שנאמר: "עד צוער", ולהלן הוא אומר: "ולוט בא צוערה" (בראשית יט כג).

And whence is it derived that He showed him Barak? From (Devarim 34:2) "and all of Naftali," it being written elsewhere (Judges 4:6) "And she sent and summoned Barak the son of Avinoam of Kedesh-Naftali." And whence is it derived that He showed him Joshua in his kingdom? From (Devarim, Ibid.) "and the land of Ephraim," it being written elsewhere (Numbers 13:8) "from the tribe of Ephraim, Hoshea the son of Nun." And whence is it derived that He showed him Gideon? From (Devarim, Ibid.) "Menasheh," it being written (of Gideon) elsewhere (Shoftim 6:15) "My clan is the humblest in Menasheh". And whence is it derived that He showed him David in his kingdom? From (Devarim, Ibid.) "and the whole land of Judah," it being written elsewhere (I Chronicles 28:4) "And the L rd … chose me (David) of all the house of my father to be king over Israel forever. For he chose Judah to be ruler." And whence is it derived that He showed him all the west? From (Devarim, Ibid.) "until the western sea (the Mediterranean)." And whence is it derived that He showed him even the graves of the forefathers? From (Ibid. 3) "and the south," it being written of their graves that they are in the south, viz. (Numbers 13:12) "and they went up into the south and they came to Chevron" (where the forefathers are buried.) And whence is it derived that He showed him the overturning of Sodom and Gemorah? From (Devarim, Ibid.) "and the plain," it being written elsewhere (of these cities, Genesis 19:25) "and He overturned these cities and all of the plain." And whence is it derived that He showed him Gog and all of his hosts? From (Devarim, Ibid.) "the valley of Jericho, Gog and all of his hosts being destined to ascend and to fall in the valley of Jericho. Variantly: "in the valley of Jericho": Now can the valley of Jericho not be seen by any person? (The intent is:) Just as a plain is cultivated, one field of wheat, another of barley, so He showed him all of Eretz Yisrael cultivated as the valley of Jericho. And whence is it derived that He showed him Devorah? From (Ibid.) "the city of palm trees until Tzoar," it being written elsewhere (Judges 4:5) "and she sat under the Palm of Devorah." And whence is it derived that He showed him the wife of Lot? From "until Tzoar," and elsewhere (Genesis 19:23) "and Lot came to Tzoar."

8 ח

יעקב נתן לו רמז ולא חש, שנאמר: "והנה אנכי עמך ושמרתיך" (בראשית כח טו), והוא היה מפחד ויירא, שנאמר: "ויירא יעקב מאד וייצר לו" (בראשית לב ח). אדם שהקב"ה הבטיחו היה ירא ומפחד? אלא שאמר יעקב אבינו: אוי לי, שמא יגרום החטא. דוד נתן לו רמז וחש, שנאמר: "גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך" (שמואל א יז לו). אמר דוד: וכי מה אני ספון שהכיתי חיות רעות אלו? אלא שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידין להינצל על ידי. מרדכי נתן לו רמז וחש, שנאמר: "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך" וגו' (אסתר ב יא), אלא אמר מרדכי: איפשר חסידה זו תנשא לערל זה? אלא שמא עתיד לאירע לישראל דבר והם עתידין להנצל על ידה.

(reversion to what precedes:) Jacob was given a hint and he did not take it, it being written (Genesis 28:15) "And, behold, I am with you, and I shall keep you wherever you go," yet he was frightened and he feared, as it is written (Ibid. 32:8) "And Jacob feared greatly and he was distressed." A man whom the Holy One Blessed be He had assured feared and was frightened? (How can that be?) Our father Jacob thought: Woe unto me; perhaps my sins will cause (the abrogation of the assurance.) David was given a hint and he took it, viz. (I Samuel 17:36) "Both the lion and the bear has your servant slain." Why then should I fear (Goliath, I) who have killed these (other) wild beasts? It must be that something is destined to transpire in Israel and that they are destined to be saved by me! Mordechai was given a hint and he took it, viz. (Esther 2:11) "And every day Mordechai would walk in the courtyard of the harem, etc.": He said: Is it conceivable that this righteous one (Esther) is to marry this uncircumcised one (Achashverosh)! It must be that something (momentous) is in store for the Jews, and that they are destined to be redeemed through her.

9 ט

כי מחה אמחה, "מחה" בעולם הזה, "אמחה" לעולם הבא. "את זכר", זה המן. "עמלק", כשמועו. דבר אחר: "מחה", לו ותולדותיו. "אמחה", לו ולמשפחותיו, דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר: "זכר", זה אגג, ו"עמלק" כשמועו. "מחה", לו ולכל תולדותיו. "אמחה", לו ולכל הדור ההוא. "מתחת השמים", שלא יהא נין ונכד לעמלק תחת השמים.

(Exodus 17:14) "For erase shall I erase": "erase" — in this world; "shall I erase" — in the world to come. "the remembrance" — Haman; "Amalek" — as stated. Variantly: "erase" — him and his descendants; "shall I erase" — him and his families. These are the words of R. Yehoshua. R. Elazar Hamodai says: "remembrance" — Agag; Amalek — as stated. "erase" — him and all his descendants; "shall I erase" — him and all that generation. "from under the heavens": that there be no son or grandson of Amalek under the heavens.

10 י

ר' יהושע אומר: כשבא עמלק להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! רשע זה בא לאבד בניך מתחת כנפיך, ספר תורה שנתת להם מי יקרא בו? רבי אלעזר המודעי אומר: כשבא עמלק להזיק את ישראל מתחת כנפי אביהם שבשמים, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! בניך שאתה עתיד לפזרן תחת רוחות השמים, שנאמר: "כי בארבע רוחות השמים" וגו' (זכריה ב י), רשע זה בא לכלן מתחת כנפיך, ספר תורה שנתת להם מי יקרא בו? ר' אלעזר המודעי אומר: אימתי יאבד שמן של אלו? בשעה שתעקר עבודה זרה היא ועובדיה ויהא המקום יחידי בעולם ותהי מלכותו לעולם ולעולמי עולמים, באותה שעה "ויצא ה' ונלחם בגוים ההם", "והיה ה' למלך" וגו' (זכריה יד ג; זכריה יד ט); "תרדוף באף ותשמידם" (איכה ג סו). ר' נתן אומר, לא בא המן אלא זכר לדורות, שנאמר: "וימי הפורים האלה לא יעברו" וגו' (אסתר ט כח).

R. Yeshoshua says: "a remembrance in the book": When Amalek came to harm Israel under the wings of their Father in heaven, Moses said before the Holy One Blessed be He: L rd of the universe, this wicked one is coming to destroy Your children under Your wings. The book of Torah that You gave them — who will read it? R. Elazar Hamodai says: When Amalek came to harm Israel under the wings of their Father in heaven, Moses said before the Holy One Blessed be He: L rd of the universe, Your children, who You are destined to scatter under the winds of heaven, viz. (Zechariah 2:10) "for as the four winds of heaven have I scattered you, etc." — this wicked one is coming to destroy them under Your wings. The book of Torah that You gave them — who will read it? R. Elazar Hamodai says: When will the name of these go lost? When idolatry will be uprooted, it and its servants, and the L rd will be One in the world, and His kingdom will endure forever and ever — at that time (Ibid. 14:3) "The L rd will go out and He will war against those nations, etc." (Ibid. 9) "And the L rd will be King over all the land, etc." (Eichah 3:66) "You will pursue them with wrath and You will destroy them." R. Yehoshua says: Haman came only as a remembrance for the generations, as it is written (Esther 9:28) "And these days of Purim will not pass from the midst (i.e., from the remembrance) of the Jews."