Chapter 14:31י״ד:ל״א
1 א

וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, מפני ארבעה דברים ראו ישראל את המצרים מתים כדי שלא יהו ישראל אומרים כשם שעלינו מן הים מצד זה כך המצרים עלו מן הים מצד אחר וכדי שלא יהו אומרים המצריים כשם שאבדנו בים כך אבדו ישראל בים וכדי שיקחו ישראל את הבזה שהיו המצרים טעונים כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות וכדי שיהיו ישראל נותנים עיניהם בהם ומכירים אותם ומוכיחין בהם שנ' אוכיחך ואערכה לעיניך (תהלים נ) ואומר ותרא אויבתי ותכסה בושה (מיכה ז). מת על שפת הים, וכי מתים היו אלא מתים ולא מתים כענין שנאמר ויהי בצאת נפשה כי מתה (בראשית לה) וכי מתה היתה אלא מתה ולא מתה.

(Exodus 14:30) "And Israel saw Egypt dead on the shore of the sea": For four reasons: That they not say: Just as we came up on this side, so they came up on another side (and will pursue us); so that the Egyptians not say: Just as we were lost in the sea, so Israel was lost in the sea; so that Israel take the spoils, the Egyptians being laden with silver, gold, and precious stones and pearls; so that Israel regard them and see them dying, and rebuke them, viz. (Psalms 50:22) "I will rebuke you and lay it before your eyes," (Michah 7:10) "Then my foe will see, and shame will cover her." It is written "dead on the shore of the sea." Now were they dead? The intent is dead and not dead, i.e., "dying," as in (Genesis 35:18) "and it was as her soul departed when she died." Now was she dead? The intent is dead and not dead, i.e., "dying." Variantly: "And Israel saw Egypt dead": different types of death, one worse than the other, their having been smitten with different plagues in the sea.

2 ב

וירא ישראל את היד הגדולה, מיתות חמורות מיתות משונות זו מזו לפי שהביא עליהם כמה מיתות בים. ר' יוסי הגלילי אומר מנין שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות, במצרים מה הוא אומר ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע וגו' ועל הים מהו אומר וירא ישראל את היד הגדולה וגו' כמה לקו באצבע עשר מכות אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות. ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שכל מכה ומכה שלקו המצרים במצרים היתה של ארבע מכות וגו'. ר' עקיבא אומר מנין אתה אומר שכל מכה ומכה שלקו המצרים במצרים היתה של חמש מכות וכו' ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות: ויראו העם את ה', לשעבר במצרים לא היו יראים ה' אבל כאן ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו אם במשה האמינו קל וחומר בה'. בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן כאלו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם. כיוצא בדבר אתה אומר וידבר העם באלהים ובמשה (במדבר כא) אם באלהים דברו קל וחומר במשה אלא זה בא ללמדך שכל מי שמדבר ברועה נאמן כאלו מדבר במי שאמר והיה העולם: ויאמינו בה', גדולה האמונה שהאמינו ישראל במי שאמר והיה העולם שבשכר שהאמינו ישראל בה' שרתה עליהם רוח הקדש ואמרו שירה שנא' ויאמינו בה' ובמשה עבדו ונאמר אז ישיר משה ובני ישראל. וכן אתה מוצא שלא ירש אברהם אבינו העולם הזה והעולם הבא אלא בזכות אמנה שהאמין בה' שנ' והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית טו):

R. Yossi Haglili says: Whence is it derived that the Egyptians were smitten in Egypt with ten plagues, and at the sea with fifty plagues? Of Egypt what is written? (Exodus 8:15) "And the necromancers said to Pharaoh: It is the finger of G d, etc." And of the sea what is written? (Ibid. 14:31) "And Israel saw the great hand, etc." How many plagues by the finger? Ten. Say, then, that in Egypt they were smitten with ten plagues and at the sea with fifty. R. Eliezer says: Whence is it derived that every plague with which the Egyptians were smitten in Egypt was four-fold, etc.? R. Akiva says: Whence is it derived that every plague with which the Egyptians were smitten in Egypt was five-fold? (Say, then, that in Egypt they were smitten with fifty) plagues, and at the sea with two hundred and fifty. (Exodus 14:31) "and the people feared the L rd": In the past they had not feared the L rd, but here, "and the people feared the L rd." "and they believed in the L rd and in Moses, His servant": If they believed in Moses, how much more so, in the L rd! (i.e., Why need this be written?) We are hereby apprised that one who believes in the "faithful shepherd" believes in the pronouncement (i.e., the Torah) of Him who spoke and brought the world into being. Similarly, (Numbers 21:5) "And the people spoke against G d and against Moses." If they spoke against G d, how much more so against Moses! We are hereby apprised that one who speaks against the "faithful shepherd" speaks against Him who spoke and brought the world into being. Great is the faith wherein Israel believed in Him who spoke and brought the world into being; for in reward for Israel's belief in the L rd, the Shechinah reposed upon them and they chanted song (at the sea). As it is written "And they believed in the L rd and in Moses His servant. Then Moses and the children of Israel sang, etc." And thus do you find that our father Abraham inherited this world and the world to come only in the merit of his believing in the L rd. As it is written (in this connection, Genesis 15:6) "And he believed in the L rd, and it was accounted unto him as tzedakah."