Chapter 14:2י״ד:ב׳
1 א

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וישובו, ר' שמעון בן יוחאי אומר כל מקום שהוא אומר לאמר ואמרת אליהם הרי זה לדורות וכל מקום שאינו אומר לאמר ואמרת אליהם הרי זה לשעה. רבי אומר אפילו בכל מקום שאינו אומר לאמר ואמרת אליהם הרי זה לדורות חוץ משלשה מקומות:

(Exodus 14:1-2) "And the L rd said to Moses, saying: Speak to the children of Israel that they return and encamp": R. Shimon b. Yochai says: Wherever it is written "saying and tell them," it (i.e., the command that follows) is for all generations, and wherever it is not written, (as in this instance) it is for that time alone. Rebbi says: Even where it is not written, it is for all generations, except for three instances, here, (Ibid. 25:1), and (Numbers 17:17).

2 ב

וישובו ויחנו לפני פי החירות, מה היו חירות הללו לא היו משופעות אלא גדודיות ולא היו תרוטות אלא מוקפות ולא היו עגולות אלא מרובעות ולא היו מעשה אדם אלא מעשה שמים ועינים היו להם לפותחות כמין זכר וכמין נקיבה היו דברי ר' אליעזר, ר' יהושע אומר החירות מצד זה ומגדול מצד זה הים לפניהם ומצרים לאחריהם. ד"א פי החירות אין חירות אלא מקום חירותן של מצריים מקום איטלין מקום עבודה זרה שלהם. לשעבר היתה נקראת פיתום שנא' ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס (שמות א) חזרו להם להקראת פי החירות שהיא מאחרת לעובדיה. נסעו בני ישראל מרעמסס לסכות ומסכות לאיתם ומאיתם לפני פי החירות. יום חמישי נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס וביום ששי ובשבת שבתו שם ובאחד בשבת שהוא רביעי לנסיעתן התחילו ישראל מתקנין כליהם ומציעין בהמתם לצאת אמרו להם האקטורין הגיעה פרותזימיה שלכם לחזור למצרים שנ' דרך שלשת ימים אמרו להם ישראל וכשיצאנו ברשות פרעה יצאנו שנ' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אמרו להם האקטורין רוצין ולא רוצין סופכם לקיים דברי מלכות עמדו עליהם ישראל הכו מהם פצעו מהם הרגו מהם הלכו והגידו לפרעה. אמר להם משה חזרו לאחריכם כיון שתקעה קרן לחזור התחילו מחוסרי אמונה שבישראל תולשין שעריהן ומקרעין בגדיהם עד שאמר להם משה מפי הגבורה נאמר לי שאתם בני חורין לפיכך נאמר וישובו ויחנו לפני פי החירות: בין מגדול ובין הים, שם היתה גדולתן של מצריים שם היתה תפארתם שם היתה מיומס שלהם שם כנס יוסף את הכסף ואת הזהב שנ' וילקט יוסף את כל הכסף וגו' (בראשית מז יד): לפני בעל צפון, בעל צפון נשתייר מכל הייראות שלהן בשביל לפתות לבן של מצרים ועליו הוא אומר, משגיא לגוים ויאבדם וגו' (איוב י״ב:כ״ג): נכחו תחנו על הים, בשביל לפתות לבן של מצרים להטעותם, שהוא הציל את עצמו ועליו הוא אומר: משגיא לגוים ויאבדם וגו'.

"that they return and encamp before Pi Hachiroth": What were these "chiroth"? (Two rocks, which were) not slanting, but straight; not open (between them), but surrounded (by stones, not affording passage between them); not round, but square; not man-made, but Heaven-made; with (the figure of) open eyes; one (in the figure of) a male, and (the other in the figure of) a female. These are the words of R. Eliezer. R. Yehoshua says: Hachiroth on one side, Migdol on the other side; the sea before them and Egypt behind them. Variantly: "Chiroth" connotes the place of their (Israel's) freedom ("cheruthan"), a choice place for them (the Egyptians), the place of their idolatry. In the past it was called Pithom, viz. (Exodus 1:11) "And it (Israel) built treasure cities for Pharaoh, Pithom and Ramses." They (the Egyptians) stopped (calling it Pithom) and called it Pi Chachiroth because it disappointed ("me'achereth" [lit., "delayed"]) its worshippers (by not stopping Israel from escaping). And the children of Israel journeyed from Ramses to Succoth, and from Succoth to Eitam, and from Eitam to Pi Hachiroth. On the fifth day (of the week) they journeyed from Egypt, and they came to Ramses. On the sixth day and on the Sabbath they rested there, and on the first day of the week, the fourth day of their journeying, Israel began to prepare their vessels and preparing their beasts to leave, at which their (Egyptian) emissaries said to them: Your time has arrived to return to Egypt (viz. [5:3] "Let us go a three days' distance, etc."), whereupon Israel said to them: When we left, was it by leave of Pharaoh? (viz. Numbers 33:3) "On the morrow of the Pesach the children of Israel went out with a high hand") — to which the emissaries retorted: Whether you like it or not, you must fulfill the royal decree! At this, Israel rose up against them. Some they killed, some they wounded, some fled and reported to Pharaoh. At this, Moses said to them: Turn back, so that Pharaoh not say that you are fleeing. When he blew the shofar for return the faint-hearted among them began to tear their hair and rend their garments — until Moses said to them: The L rd has said to me that you are free. Thus, "Let them return and encamp before Pi Hachiroth." "between Migdol and the sea": There, was their greatness ("gedulathan," as in "Migdol"). There, was their glory and their splendor. There, Joseph had gathered their silver and their gold, viz. (Genesis 47:14) "And Joseph collected, etc." "before Ba'al Tzefon": Only Ba'al Tzefon remained of all their idolatries. "Over against it shall you encamp by the sea": to deceive the Egyptians into believing that it had rescued itself, viz. (Iyyov 12:23) "He deceives (homiletically, "mashgi") the nations to destroy them."