Chapter 14:22י״ד:כ״ב
1 א

ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה, ר' מאיר או' בלשון אחד ור' יהודה או' בלשון אחר. ר' מאיר אומר בלשון אחד כשעמדו שבטים על הים זה אומר אני יורד תחלה לים וזה אומר אני יורד תחלה לים מתוך שהיו עומדין וצוהבין קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחלה שנ' שם בנימן צעיר רודם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי צוה אלהיך עוזך עזה אלהים זו פעלת לנו (שם סח) אל תקרי רודם אלא רד ים התחילו שרי יהודה מרגמין אותם באבנים שנ' שרי יהודה רגמתם. משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן נכנס לחדרו בלילה אמר לקטן העמידני עם הנץ החמה ואמר לגדול העמידני בשלש שעות ביום בא קטן להעמידו עם הנץ החמה ולא הניחו גדול אמר לו לא אמר לי אלא בשלש שעות ביום והקטן אומר לא אמר לי אלא עם הנץ החמה מתוך שהיו עומדין וצוהבין ננער אביהם אמר להם בני מ"מ שניכם לא כוונתם אלא לכבודי אף אני לא אקפח שכרכם כך אמר הקב"ה מה שכר יטלו בני בנימן שירדו לים תחלה שרת שכינה בחלקו שנ' בנימן זאב יטרף (בראשית מט) ואומר לבנימן אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו וגו' (דברים לג יב). ומה שכר נטלו שבטו של יהודה שהיו רוגמין אותם, יהודה זכה למלכות שנ' שרי יהודה רגמתם ואין רגמה אלא מלכות שנ' באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונה והמניכא דדהבה על צואריה והכריזו עלוהי די להוו שליט תלתא במלכותא (דניאל ה). שרי זבולון ושרי נפתלי, בא ולמד שכשם שעשה הקב"ה נסים לישראל על הים על ידי שבט יהודה ובנימין כך עשה להם לישראל נסים על ידי שרי זבולון ונפתלי בימי דבורה וברק שנ' ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני זבולן ומבני נפתלי ואומר ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין (שופטים ד) ואומר זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה (שם). ור' יהודה אומר בלשון אחר ויבאו בני ישראל בתוך הים כיון שעמדו שבטים על הים זה אומר אין אני יורד תחלה לים וזה אומר אין אני יורד תחלה לים שנ' סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל (הושע יב) מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה קפץ נחשון בן עמינדב ונפל לים עליו הכתוב אומר הושעני אלהים כי באו מים עד נפש ואומר טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת מים שטפתני ואומר אל תשטפני שבולת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה (תהלים סט) מיד אמר המקום למשה ידידי טובע בים והים סוגר ושונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה אמר לפניו רבונו של עולם ומה בידי לעשות אמר לו ואתה הרם את מטך ומה אמרו משה וישראל על הים ה' ימלוך וגו'. אמר המקום מי שהמליכני על הים אעשהו מלך על ישראל.

(Exodus 14:22) "And the children of Israel came in the midst of the sea on the dry land": R. Meir perceives it one way; R. Yehudah, another. R. Meir: When the tribes were standing at the sea, each said: I will go first. In the midst of the hue and cry, Benjamin sprang first into the sea, as it is written (Psalms 68:28-29) "There, Benjamin, the young (i.e., the youngest of the tribes) rodem, the princes of Judah rigmatham, the princes of Zevulun, and princes of Naftali. Your G d has commanded your strength. Be strong, O G d, — this (strength which) You have wrought for us!" Read it not "rodem," but "rad yam" ("went down into the sea") — whereupon Judah began to stone them ("rigmatham"), viz. "the princes of Judah rigmatham." An analogy: A king has two sons. He enters the younger son's room at night and says: Wake me at sunrise — and to the older: Wake me in the third hour (of the day). The younger son comes to wake him at sunrise and is prevented from doing so by the older son, saying: He told me: at the third hour — to which the younger counters: He told me at sunrise. Their altercation awakes their father, who says: My sons, both of you acted for my honor — I will not withhold your reward for this. Thus said the Holy One Blessed be He: What reward will accrue to the sons of Benjamin, who went down first into the sea? The reposing of the Shechinah in his portion (i.e., the Temple), as it is written (Genesis 49:27) "Benjamin tears (first), as a wolf," and (Devarim 33:12) "Of Benjamin he said: 'Beloved of the L rd; He will repose securely upon him, etc.'" And what reward accrued to the tribe of Judah, who stoned him? They attained to kingdom, as it is written "The princes of Judah rigmatham," "rigmah" connoting kingdom, as in (Daniel 5:29) "And at Belshazzar's command, they clothed Daniel in purple ('argevana,' like 'rigmah'), placed a golden chain on his neck, and proclaimed that he should rule as one of three in the kingdom." "the princes of Zevulun and the princes of Naftali": Just as the Holy One Blessed be He wrought miracles for the tribe of Judah and Benjamin at the sea, so He wrought miracles for Zevulun and Naftali, through Devorah and Barak, as it is written (Judges 4:6-7) "And she summoned Barak the son of Avinoam of Kedesh Naftali, and said to him: The L rd, the G d of Israel has commanded: Go, ascend Mount Tavor, and take with you ten thousand men of Naftali and Zevulun. And I will draw to you Sisra the commander-in-chief of Yavin, etc." And it is written (Ibid. 5:18) "Zevulun is a people that bared its soul to death, and Naftali on the heights of the field." R. Yehudah perceives it thus: "And the children of Israel came in the midst of the sea": When the tribes were standing at the sea, each of them said: I will not go down first into the sea, viz. (Hoshea 12:1-3) "Ephraim surrounds Me with deceit, and the house of Israel with guile. Because they stood and deliberated, Nachshon the son of Aminadav leaped into the sea. Of him Scripture writes (Psalms 69:2-3 ) "Save me, O G d, for the waters have reached my soul. I am sinking in the slimy depths and I find no foothold. I have come into the watery depths, and the flood sweeps me away." (Ibid. 16) "Let the floodwaters not sweep me away, and let the deep not swallow me, and let the mouth of the pit not close over me." At that time Moses waxed long in prayer — whereupon the L rd said to him: My loved ones are drowning in the sea, and the sea is raging, and the foe is pursuing, and you stand and wax long in prayer? To which Moses replied: L rd of the universe, what can I do? And He said to him (Exodus 14:16) "And you, raise your staff, etc." And what did Moses and Israel say at the sea? (Ibid. 15:18) "The L rd will reign for ever and ever" — to which He responded: He who made Me "King" at the sea, (i.e., the tribe of Judah) him will I make king over Israel."

2 ב

כבר היה ר' טרפון וזקנים יושבין בצלו של שובך של יבנה ונשאלה שאלה זו לפניהם וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט (בראשית לז) להודיע זכותן של צדיקים כמה מסייעתן שאלו ירד הידיד האהוב הזה עם הערביים לא היו ממיתים אותו מריח הגמלים ומריח העטרן אלא זמן לו הקב"ה שקים מלאים בשמים וכל ריחנין טובים שלא ימות מריח הגמלים ומריח העטרן אמרו לו למדתנו רבינו שעל זכות יוסף היה אמרו לו למדנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך אמר להם אומר אני בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת חי העולמים אמרו לו למדתנו רבינו השותה מים לצמאו כיצד מברך אמרו לו למדנו רבינו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם רבי טרפון אמרו אתם אמרו בזכות שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו (שם) שהצילו ממיתה אמר להם דייה להצלה שתעמוד ותכפר על המכירה שנתן עצה למכרו ולא להשיבו אל אביו או בזכות שאמר ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני וגו' (שם לח) אמר להם דייה להודאה שתכפר על הביאה, או בזכות מה בזכות שאמר ישב נא עבדך תחת הנער (שם מד) אמר להם מצינו בכל מקום שהערב משלם. אמרו לו רבי למדנו באי זו זכות זכה יהודה למלכות אמר להם כשעמדו שבטים על הים זה אומר איני יורד תחלה וזה אומר איני יורד תחלה שנאמר סבבוני בכחש אפרים וגו' (הושע יב) מתוך שהיו נוטלין עצה אלו ואלו קפץ נחשון בן עמינדב ושבטו אחריו לתוך גלי הים לפיכך זכה למלכות שנ' בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד) לכך ישראל ממשלותיו אמר להם הקב"ה מי שקדש שמי על הים יבא וימשול על ישראל והודו לו הזקנים לרבי טרפון: והמים להם חומה, עשאן כמין חומה [מימינם ומשמאלם מימינם זו תורה ומשמאלם זו תפילין ד"א] מימינם זו מזוזה ומשמאלם זו תפילין.

R. Tarfon and the elders were once sitting in the shade of the grove of Yavneh when this question was once asked before them: Why need it be written (Genesis 37:25) "and their camels laden with spices, balm, and myrrh"? (He answered:) To apprise us of the extent to which the merit of the righteous comes to their aid. For if this "loved one" (Joseph) had gone down with (the usual wares of) the Arabs, would he not have died of the stench of the camels and the itran (a kind of resin)? But the Holy One Blessed be He "arranged" for him (a transport of) sacks full of spices and all goodly fragrances so that he not perish of their stench. (At this,) they said to him: You have taught us, our master, that this transpired in the merit of Joseph. They asked him: Our master, what is the blessing for one who drinks water to slake his thirst? He answered: "Who creates manifold beings and (supplies) their wants. (We thank you for) all that You have created — Life of the worlds!" They: You have taught us, our master, the blessing for one who drinks water to slake his thirst. Our master, in what merit did Judah attain to kingdom? R. Tarfon: You say. They: In the merit of his saying (Genesis, Ibid. 26) "What profit is it if we kill our brother, etc." by which he saved him from death. R. Tarfon: It suffices that this saving atone for his counsel to sell Joseph and not return him to his father. They: If so, (he merited kingship) in the merit of his saying (Ibid. 38:26) "She is right; it is by me" (that she has conceived). R. Tarfon: It suffices that this atone for his living with her. They: If so, in the merit of his saying (Ibid. 44:33) "Let your servant remain instead of the youth." R. Tarfon: In all places we find that the guarantor pays, (so this would not account for his meriting kingship.) They: Master, you tell us. In what merit did he attain to kingship? R. Tarfon: When the tribes were at the sea, each one said: I will not go down first, viz. (Hoshea 12:1) "Ephraim has surrounded me with deceit, etc." Because they tarried in deliberation, Nachshon the son of Aminadav and his tribe after him leapt into the waves of the sea — wherefore he merited kingship. As it is written (Psalms 114:1) "When Israel went out of Egypt, the house of Jacob from the people of a foreign tongue, Judah was His holy one, Israel, His ruler," the Holy One Blessed be He hereby saying: "Let him who sanctified My name at the sea come and rule Israel." And the elders acknowledged to R. Tarfon (the truth of his derivation.) (Exodus 14:22) "And the water was to them a wall": He made it as a wall. "on their right" — mezuzah; "and on their left": tefillin.