Chapter 13:21י״ג:כ״א
1 א

וה' הולך לפניהם יומם – נמצאת אומר שבעה עננים הם: "וה' הולך לפניהם יומם", וגו' (במדבר יד) "ועננך עומד עליהם", (שם) "ובעמוד ענן", (במדבר ט׳:י״ט) "ובהאריך הענן", (שמות מ) "ובהעלות הענן", (שם) "ואם לא יעלה הענן", (שם) "כי ענן ה' על המשכן".

(Ibid. 21) "And the L rd went before them by day with a pillar of cloud": We find there to have been seven clouds: here, (Numbers 14:14) twice, (Ibid. 9:19), (Exodus 40:36), (Ibid. 37), (Ibid. 38) —

2 ב

שבעה עננים: ארבע מארבע רוחותיהם, אחד למעלה ואחד למטה, אחד שהיה מהלך לפניהם, כל הנמוך – מגביהו, וכל הגבוה – משפילו, שנאמר (ישעיה מ) "כל גיא ינשא, וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה". והיה מכה נחשים ועקרבים לפניהם, מכבד ומרבץ לפניהם. ר' יהודה אומר: שלשה עשר עננים היו: שנים לכל רוח ורוח, שנים מלמעלה ושנים מלמטה, ואחד שהיה מהלך לפניהם. ר' יאשיה אומר: ארבעה: אחד לפניהם ואחד לאחריהם, אחד למעלה ואחד למטה. ר' אומר: שנים.

Seven clouds: four on four sides, one above, one below, and one going before them, lifting what was low, and lowering what was high, as it is written (Isaiah 40:4) "Let every valley be raised, and every mountain and hill be lowered. Let the rugged ground become level and the ridges become a plain." And it would kill the snakes and scorpions before them and sweep and sprinkle before them. R. Yoshiyah says: There were four (clouds): one before, one behind, one above, and one below. Rebbi says: Two (one before them and one over the mishkan).

3 ג

וה' הולך לפניהם יומם – ללמדך שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו. אברהם לווה מלאכי השרת, שנאמר (בראשית יח) "ואברהם הולך עמם לשלחם" – והמקום לווה את בניו במדבר ארבעים שנה, שנאמר "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן". באברהם אבינו אומר (בראשית יח) "ואקחה פת לחם" – והקב"ה הוריד את המן ארבעים שנה, שנאמר (שמות טז) "הנני ממטיר". באברהם אומר (בראשית יח) "יוקח נא מעט מים", והקב"ה העלה לבניו באר במדבר, שנאמר (במדבר כא) "אז ישיר ישראל את השירה הזאת: עלי באר ענו לה".

(Exodus, Ibid. 21) "And the L rd went before them by day": We are hereby taught that as one metes it out to others, so is it meted out to him. Abraham accompanied the ministering angels, viz. (Genesis 18:16) "And Abraham went with them to escort them, and the L rd accompanied his children in the desert for forty years, viz.: "And the L rd went before them by day with a pillar of cloud." Of our father Abraham it is written (Genesis, Ibid. 5) "And I will take a piece of bread," and the Holy One Blessed be He brought down the manna for forty years, viz. (Exodus 16:4) "Behold, I shall rain down bread for you, etc." Of Abraham it is written (Genesis, Ibid.) "Let there be taken now a little water, etc.", and the Holy One Blessed be He raised for His children a well in the desert, viz. (Numbers 21:17) "Bring up, O well — sing to it."

4 ד

באברהם הוא אומר (בראשית י״ח:ז׳) "ואל הבקר רץ אברהם", והקב"ה הגיז שלו לבניו, שנאמר (במדבר יא) "ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים". באברהם הוא אומר (בראשית י״ח:ד׳) "והשענו תחת העץ", והקב"ה פרש לבניו שבעה ענני כבוד, שנאמר (תהלים קה) "פרש ענן למסך ואש להאיר לילה". באברהם הוא אומר (בראשית י״ח:ח׳) "והוא עומד עליהם", והקב"ה הגין על בני בניו במצרים, שלא ינגפו; שנאמר (שמות יב) "ופסח ה' על הפתח".

Of Abraham it is written (Genesis, Ibid. 7) "And to the herd Abraham ran," and the Holy One Blessed be He flew in quail for his children, as it is written (Numbers 11:31) "And a wind went forth from the land and flew in quail from the sea." Of Abraham it is written (Genesis, Ibid. 4) "And recline under the tree," and the Holy One Blessed be He spread out for his children seven clouds of glory," as it is written (Psalms 105:39) "He spread out a cloud for shelter and a fire to illumine the night." Of Abraham it is written (Genesis, Ibid. 8) "and he stood over them," and the Holy One Blessed be He defended his children in Egypt, that they not be smitten, viz. (Exodus 12:23) "and the L rd will skip over the door, etc."

5 ה

וה' הולך לפניהם יומם – איפשר לומר כן? והלא כבר נאמר (ירמיה כג) "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה'", וכתיב (ישעיה ו) "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש מלא כל הארץ כבודו", ואומר (יחזקאל מג) "הנה כבוד ה' אלהי ישראל בא מדרך הקדים, וקולו כקול מים רבים, והארץ האירה מכבודו". ומה ת"ל "וה' הולך לפניהם יומם"? – א"ר אנטונינוס: למלך שהוא דן על הבימה, ומחשיך, והיו בניו מחשיכין אצלו. אחר שנפטר מן הבימה – הוא היה נוטל את הפנס ומאיר לבניו; והיו גדולי מלכות קרובין אצלו, ואומרים לו: אנו נוטלין את הפנס ונאיר לבניך! והוא אומר: לא מפני שאין לי מי שיטול את הפנס ויאור לבני, אלא הרי אני מודיע לכם חבתם של בני, שתהיו נוהגים עמהם בכבוד. וכך הודיע הקב"ה חבתן של ישראל לאומות העולם, שהוא בעצמו הלך לפניהם – שיהיו נוהגים עמהם בכבוד. ולא דיין שאינם עושים, אלא שממיתים אותם מיתות חמורות משונות זו מזו! ולענין כן הוא אומר (יואל ד) "וקבצתי את כל הגוים אל עמק יהושפט, ונשפטתי אותם שם על עמי ונחלתי ישראל, אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו". יכול על ע"ז ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים? תלמוד לומר "על עמי ונחלתי ישראל"! ואומר (שם) "ומצרים לשמה תהיה, ואדום למדבר שממה תהיה, מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם". באותה שעה (שם) "ויהודה לעולם תשב, וירושלם לדור ודור", ואומר (שם) "ונקתי דמם לא נקתי, וה' שוכן בציון". אימתי "וה' שוכן בציון" – "ונקתי דמם לא נקתי":

(Exodus 13:21) "And the L rd went before them by day": Can this be said? Is it not written (Jeremiah 23:22) "'Do I not fill the heavens and the earth?' says the L rd"? and (Isaiah 6:3) "One (seraph) called to the other 'Holy, Holy, Holy is the L rd of hosts — the earth is full of His glory'"? and (Ezekiel 43:2) "And, behold, the glory of the G d of Israel came from the east, His voice like the voice of many waters, the earth shining in His glory"? How, then, am I to understand "And the L rd went before them by day"? Rebbi said: An analogy: The emperor Antoninus was presiding at the dais when it got dark, his sons remaining there. After he was finished, he took the lantern and lit (the way) for his sons — whereupon the nobles close to him said: Let us take the lantern and light (the way) for your sons. At this, he said: It is not that I have no one to take the lantern and light (the way) for my sons; but I want to impress upon you my love for my sons, that you treat them honorably. And thus did the Holy One Blessed be He impress upon the nations of the world His love of Israel — He Himself walking before them, so that they (learn to) treat them honorably. And let alone that they do not do so, but they kill them with all kinds of sore, strange deaths, one unlike the other. Of this it is written (Joel 4:2) "And I will gather all the nations and I will bring them down to the valley of Yehoshafat, and I will contend with them there over My people and My inheritance, Israel, that they have scattered among the nations, and over My land that they have divided." I might think that He will contend with them) over (their being guilty of) idolatry, illicit relations, and the spilling of blood. It is, therefore, written "over My people and My inheritance, Israel." And (Ibid. 19) "Egypt shall be a wasteland, and Edom, a desolate desert because of the sons of Judah, in whose land they have spilled innocent blood." At that time (Ibid. 10) "Judah will endure forever, and Jerusalem, from generation to generation," and (Ibid. 21) "And absolve them of their blood, I will not absolve them." When? When the L rd dwells in Zion.