בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּתַּמוּז עַדָא סְפַר גְזֵירָתָא דִלָא לְמִסְפָּד:

On the 4th (10th) of Tammuz the book of decrees was removed (on which it is not allowed to mourn).

מפני שהיה כתוב ומונח לצדוקין ספר גזירות אלו שנסקלין אלו שנשרפין ואלו שנהרגין ואלו שנחנקין וכשהיו כותבין אדם שואל והולך ורואה בספר או' להם מניין אתה יודעין שזה חייב סקילה וזה חייב שריפה וזה חייב הריגה וזה חייב חניקה לא היו יודעין להביא ראיה מן התורה אשר יורוך וגו' שאין כותבין הלכות בספר ועוד שהיו בייתוסין אומרים עין תחת עין שן תחת שן הפיל אדם שינו של חבירו יפיל את שינו של חבירו סמא את עינו של חבירו יסמא את עינו יהיו שווים כאחד ופרשו השמלה לפני זקני העיר הדברים ככתבן וירקה בפניו שתהא רוקקת בפניו אמרו להם חכמים והלא כתוב התורה והמצוה אשר כתבתי להורותם. וכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה זה מקרא שימה בפיהם אלו הלכות ואותו היום שבטלוהו עשאוהו י"ט:

The Tzaddukim had a book of laws - "These are stoned, these are burned, these are killed by sword, these are stangled."  When it was written, a person would ask (what to do) and go look in the book.  If you asked them, "How do you know this one is stoned or burned or decapitated or strangled?", they wouldn't be able to bring a proof from the "the instructions given to you" (Devarim 17:11).  Because we don't write laws in a book. ... The day that it was destroyed, they made a holiday.