Kislev כסלו
1 א

בתלתא בכסליו איתנטילו סימותא מן דרתא

On the 3rd of Kislev the ensigns were removed from the Court.

2 ב

מפני שבנו יונים סימואות סימואות בעזרה וכשגברה יד בית חשמונאי בטלום והוציאום משם ובאותו יום שבטלון עשאוהו י"ט:

3 ג

בשבעה בו י"ט

On the 7th thereof (a holiday).

4 ד

יום שמת הורדוס מפני שהיה הורדוס שונא את חכמים ששמחה היא לפני המקום כשהרשעים מסתלקין מן העולם שנאמר וגם יד ה' היתה בם להומם וכתיב ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם. וכתיב וידבר ה' אלי לאמר וכן הוא אומר איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא. ואו' ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימיתהו וגו' ובאותו היום שמת הורדוס עשאוהו י"ט

5 ה

בעשרים וחד ביה יום הר גריזין דִלָא לְמִסְפָּד:

On the 21st thereof was the day of Mt. Gerizim (on which it is not allowed to mourn).

6 ו

יום שביקשו הכותי' את בית אלהינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ואמרו לו מכור לנו חמשה כורים ארץ בהר המוריה ונתנה להם ובאו והודיעו את שמעון הצדיק מה עשה לבש בגדי כהונה ונתעטף בבגדי כהונה ויקירי ירושלים עמו ואלף בלייטין מכוסין בלבנים ופרחי כהונה מקישין בכלי שרת ואבוקות של אור דולקים לפניהם כל הלילה כולה הללו מהלכין מצד זה והללו מהלכין מצד זה אמר להם מי הללו אמרו לו המסורו' הללו היהודים שמרדו בך כיון שהגיע לאנטיפרס זרחה להם חמה הגיע למשמר הראשון נפגעו זה בזה אמרו להם מי אתם אמרו להם אנו אנשי ירושלים ובאנו להקביל פני המלך כיון שראה אלכסנדרוס מוקדון את שמעון הצדיק ירד ממרכבתו והשתחוה לו אמרו לו מלך גדול כמותך ישתחוה ליהודי זה אמר להם דיוקנו של זה אני רואה כשאני יורד במלחמה ונוצח אמר להם למה באתם אמרו לו מקום שאנחנו מתפללים עליך ועל מלכותך שלא תחרב יתעוך גוים הללו ותתנו להם אמר להם ומי הם הללו אמרו לו הכותיים שעומדין לפניך אמר להם הרי הם מסורין בידכם. מה עשו להם נקבום ובעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותם על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזין חרשוהו וזרעוהו כרשינין כדרך שבקשו לעשות לבית אלהינו ובאותו יום שעשאו להם כך עשאוהו יו"ט

7 ז

בכ"ה ביה יום חנוכה תמניא יומין דִלָא לְמִסְפָּד:

On the twenty fifth of the month is Channuka, eight days on which one does not eulogize

8 ח

כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן הגדול שלא נטמא ולא היה בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ח' ימים. לשנה אחרת קבעו ח' י"ט. ומה ראו לעשות חנוכה ח' ימים והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעה ימים שנא' ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו' ואומר ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו וגו' ובשביעי הקריב אפרים. וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה שלא עשה אלא שבעת ימים שנא' כי חנוכת המזבח עשו שבעת הימים והחג ז' ימים ומה ראו לעשות חנוכה זו ח' ימים אלא בימי מלכות יון נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו ח' ימים. ומה ראו להדליק את הנרות אלא בימי מלכות יון שנכנסו בית חשמונאי להיכל שבעה שפודין של ברזל בידם וחפום בעץ והדליקו בהם את המנורה. ומה ראו לגמור בהם את הלל אלא שכל תשועה ותשועה שהקב"ה עושה להם לישראל היו מקדימין לפניו בהלל בשירה ובשבח ובהודאה כענין שנא' ויענו בהלל ובהודו לה' כי טוב וגו' מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל נפש ונפש והמהדרין מן המהדרין בש"א יום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך ובה"א יום ראשון מדליק א' מכאן ואילך מוסיף והולך. שני זקנים היו בצידן אחד עשה כדברי ב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה זה נותן טעם לדבריו וזה נותן טעם לדבריו זה אומר כפרי החג וזה אומר מעלין בקודש ואין מורידין. מצות הדלקתה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ומצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ואם מתירא מן הלצים מניחה על פתח ביתו מבפנים ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו:

because when the Greeks entered the Temple they defiled all the oil there. When the hand of the Hasmoneans was made strong and they defeat the Greeks, they checked (in the Temple) and only found one jar of oil sealed with the mark of the High Priest which remained undefiled. Though there was only enough in it to light for one day, a miracle occurred through it and they lit the Temple lamps from it for eight days. The following year they decreed these to be eight days of celebration. And what justification did they see for making Channuka eight days? Wasn’t the dedication (channuka) which Moshe did in the wilderness only seven days? As it says “And you shall not leave the entrance of the Tent of Meeting for seven days…” (Vayikra 8:33) And it says “The one who brought his offering on the first day was…” (Bamidbar 7:12) and on the seventh day Ephraim made his offering. So too we find at the dedication which Shlomo made that it only lasted seven days, as it says “…for the inauguration of the altar they made seven days, and the feast seven days.” (Divre HaYamim II 7:9) So what reason did they see to make this dedication eight days? In the days of the kingdom of Greece the Hasmoneans entered the Temple, built the altar, plastered it with plaster and for seven days they were preparing the vessels for service. The re-dedication done by the Hasmoneans it to be marked for all generations. And why is it a practice for all generations? They fixed it when they came out from a narrow place into broad spaces, and they said praises and thanksgiving, lighting lamps in purity. Since the Greeks had gone into the Temple and defiled all the vessels, there was nothing with which to light. When the Hasmoneans were victorious, they brought seven skewers of iron, covered them with tin and began to light.