Megaleh Amukot
Chapter 1א׳
1 א

אופן א
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר: הנה מלת לאמר דרשו בו רבותינו ז"ל במדרש רבה בכמה דרשות, וגם פליגי באיזה עת היתה התפלה, על דרך הפשט באותו הפרק כשאמר לו הקב"ה עלה אל הר העברים (במדבר כז יב), מיד באותו פרק כתיב (במדבר כז טו) וידבר משה אל ה' לאמר, שמשונה אותה פרשה מכל פרשיות שבתורה דאתמר בהו וידבר ה' אל משה לאמר, ובכאן להיפך משה אמר אל ה' לאמר. לכן נראה פירוש הפסוק הכי, ואתחנן אל ה' באותו עת שאמרתי אל הקב"ה מלת לאמר, ובאותו עת התפלל על ענין ביאת הארץ, כשאמר בפרשת פנחס (במדבר כז טז) יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' איש על העדה וגו', שיש להקשות שם איך עלה על דעת משה שירשו בניו את כתרו, והלא כמה רמזים רמז לו הקב"ה למשה שיהושע יאכל פריו לפי שהוא נוצר תאנה (משלי כז יח, עיין תנחומא פנחס סי' י"א), הרי משנה שלימה היא (אהלות פ"ז מ"ו) אין דוחין נפש מפני נפש כדאיתא במדרש רבה פרשת מצורע (ויק"ר פי"ט ו'). אבל הענין כך הוא, שמשה ביקש שם שיהיו שני בני אדם המנהיגים, כי כבר יש בצרוף מלת בראשית בשת"י א"ר, בסוד שנים שנים באו אל וגומר (בראשית ז ט), כמ"ש (משלי לא כא) כי כל ביתה לבוש שנים, אל תקרי שנים אלא שנים (זוהר ח"א רל"ח ע"ב). וכן היה בבריאה כדאיתא במדרש רבה פרשה זו (דב"ר פ"ב ל"א) רבנן אמרי אמר הקב"ה לישראל בני כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמים וארץ זוגות, חמה ולבנה זוגות, אדם וחוה זוגות, עולם הזה ועולם הבא זוגות וכו', וכן תורה שבכתב נתנה על ידי שני שדיך (שיר השירים ד ה), שהם משה ואהרן (שהש"ר פ"ד י"ב). וכן אשכחנא בדורות התנאים שהיו שנים, שמעיה ואבטליון, הילל ושמאי, רבי ור' נתן סדרו משניות והיו סוף התנאים, רב אשי ורבינא סוף התלמוד (כדאיתא בפרק ז' דב"מ דף פ"ו.). וכן רב ושמואל הלכה כרב באיסורא, לפי שהוא היה בקי בהוראה (כמ"ש בפרק קמא דכריתות דף י"ג (ע"ב), וכל היכא דיתיב רב, לא סגי ליה בלא הוראה), אבל שמואל היה בקי בדינא, (ומכנים אותו בתלמוד בשם שבור מלכא, כדאיתא בפסחים דף נ"ד (ע"א) ובכמה דוכתא, ושבור מלכא היה בקי בדינין, כמ"ש רש"י [ד"ה קמיה] והתוספות שלהי ב"מ [קי"ט ע"א ד"ה שבור]. ועל כן התפלל משה אי סייפא לאו ספרא, (כמ"ש בע"ז דף י"ז:), והיתה כוונתו של משה שיהיו שנים, דהיינו איש אחד על העדה אשר יצא לפניהם במלחמה ואשר יבא לפניהם במלחמה, ואיש אחד אשר יוציאם בתורה להיותם יושבים באהלים ללמוד, ואשר יביאם בזכיותיו ללמוד תורה ברבים, (כמאמרם ז"ל בתמורה דף ט"ז. על יעבץ), ואם כן אף כאן אמר מתחלה ואת יהושע צויתי בעת ההיא, והזהרתי אותו על ענין המלחמות שיהיו לישראל, כי ידוע היה למשה חיותו מספר של אדם הראשון, שהראה לו הקב"ה למשה דור ודור ודורשיו עד דורו של ר' עקיבא ועד סוף העולם, כדאיתא בסנהדרין דף ל"ח (ע"ב), ובע"ז דף ה' (ע"א) ובמדרש רבה פרשת כי תשא (שמו"ר פ"מ ב'), ובשעה שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג יט), הראה לו הקב"ה כל האוצרות של מתן שכר שמתוקנות לצדיקים כו', כדאיתא בתנחומא פרשת כי תשא [סי' כ"ז], ובלי ספק שמיד אחר דורו של משה שקיבל את התורה מסיני, כתוב שם שהוא ימסרוה ליהושע. ומרומז ענין זה במלת ואתחנן, שהוא מלשון וחנותי את אשר אחון כמ"ש רש"י ז"ל (ד"ה ואתחנן), וגם בלי ספק ידע משה שיהושע יהיה המנהיג אחריו, וכן היה כתוב בספר תולדות אדם הראשון, שהוא ממידת וחנותי את אשר אחון, קורא הדורות מראש (ישעיה מא ד). אבל תחינתו היתה באותה עת כשאמר משה להקב"ה לאמר שילך הוא עם ישראל. וז"ש אתה החלות להראות את עבדך אעברה נא, הוא לשון העברה בעלמא ואראה את הארץ, ואין בקשתי להיות ראש ומנהיג של ישראל, רק כונתי ואראה את הארץ (ר"ל על סגולת תועלת ארץ ישראל, כמאמרם ז"ל בב"ב דף קנ"ח (ע"ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ובמדרש רבה פרשת בראשית פרשה י"ו (ב"ר פט"ז ד') אין תורה כתורת ארץ ישראל, כמ"ש וזהב הארץ ההיא טוב (בראשית ב יב), וכמ"ש הארץ הטובה. ואפשר שנרמזו ב' מנהיגים אלו במה שהתחיל אתה החלות להראות שהוא כפל, כמו שמקשים המפרשים בפסוק (שמות כז כ) ואתה תצוה, כן בכאן אתה החלות מלת אתה מיותרת. אבל מרמז על הנהגת הקב"ה שהוא מנהיג העולם בב' מדות הנרמזים בפסוק (תהלים לג ו) בדב"ר ה' שמים נעשו, נוטריקון במידת דין במידת רחמים, ולכן פתח ה' אלהים רחום בדין כפירוש רש"י. ורצונו לומר כמו שאתה מנהיג את העולם בב' מדות אלו, ומבואר באמרו את גדלך זו מדת החסד ורחמים כמו שאמרו ז"ל בספרי [כ"ד] ורש"י מביאו, את גדלך זו מדת טובך וכו', את ידך החזקה זו מדת הדין, ואמר משה כן יהיו הנהגות העולם הזה על ידי שני מנהיגים. וז"ש אעברה נא, שגם אנכי אהיה בארץ ישראל ללמוד תורת חסד על לשונו, ואותו המנהיג יהיה מנהיג בדין. והשיב הקב"ה רב לך אל תוסף דבר אלי עוד, ר"ל הלא כבר השבתי לך (במדבר כז יח) קח לך את יהושע, לך דייקא בשעה שאמרת יפקוד ה' אלהי הרוחות שבקשת על ב' מנהיגים, לכן רב לך בתשובה שהשבתי במלת לך, אל תוסף לדבר אלי עוד, ר"ל שיה' עוד מנהיג על ישראל דאי אפשר לב' מלכים שישתמשו בכתר אחד (כדאיתא בפרק קמא דשבועות דף ט' (ע"א) ובחולין דף ס' (ע"ב) גבי קטרוג הלבנה), כי דבר אחד לדור ולא שני דברים (כדאיתא בסנהדרין דף ח'.). ומרומז במלת בדבר הזה כנזכר על שביקש משה ב' מנהיגים, כי מלת בדבר, נוטריקון במדת דין במדת רחמים, והקב"ה השיב שאחד ינהג אותם, ושוב חזר ופירש צו את יהושע שיהיה מלך ואב בית דין של ישראל וחכם שלהם בתורה. וז"ש ב' לשונות וחזקהו בתורה, ואמצהו במלחמה ובדרך ארץ, ועל זה אמר כי הוא יעבור לפניהם במלחמה, והוא ינחיל אותם בתורה, כמ"ש כבוד חכמים ינחלו (משלי ג' לה):