Mahari Bruna
Teshuva 111קי״א
1 א

נשאלתי ראובן תבע לשמעון צא מביתי, ושמעון משיב יש לי שטר שהשכרתי ממך כל ימי חיי ואראנו לבי"ד ויקראו' לפניך, וראובן תובע תן לי העתקה כדי שאוכל להשיב ושמעון משיב אין רצוני שתפקפק בשטרי:

I have been asked: Reuven demands of Shimon: “Get out of my house.” Shimon responds: “I have a contract saying that I have rented from you all my life. I will show it to the rabbinical court, and they will read it in your presence.” Reuven demands, “Give me a copy so that I can respond.” Shimon retorts: “I do not want you undermining my contract.”

2 ב

ופסקתי שמעון יתן לו העתקה, וכן הסכימו חבירי אח"כ הראוני תש' האשירי כן שבכל השטרות חייב ליתן העתקה לדון עליו', ודקדקתי בו דמשמע כי אינו מודה בשטרא אך אומר אולי אברר מתוך הכתב שהוא מזוייף או פרוע, אבל כי מודה בשטרא אך שרוצה לפקפק עליו נר' דלא יתן לו העתקה. דהכי אמרינן בפ' פשוט (ב"ב קסח א) לא ניחא לי דלהוי טעותי בידך. וכ"כ האשירי דוקא בשטר חייב ליתן לו העתקה משום דאי מזוייף הרי טוב, ואם אינו מזוייף אינו יכול לזייפו ולקלקלו א"כ מה מזיק, אדרבא הדין יצא לאורה. אבל בטענותיו לא יתן בידו.

I ruled that Shimon must give him a copy, and my colleagues agreed. They later showed me a responsum of Rosh (Responsa Rosh 68:24) stating that, indeed, a copy of all documents must be submitted for scrutiny. I read this carefully, and it implies that [the litigant] does not concede that there is a contract, but says that he can ascertain from the writing that it is forged or has already been paid. However, if one concedes that there is a contract but wants to undermine it, it seems that he should not be given a copy. For it is stated in the chapter “[Get] Pashut” (Bava Batra 168a): “It is unpleasant for me for my claims to be in your hands.” And Rosh explained this that specifically in the case of a contract, a copy must be submitted, for if it is forged, then all is well, and if it is not, he will not be able to discredit it as a forgery and ruin it. So what harm is there? On the contrary, justice will come to light. Statements of claim, on the other hand, should not be given to the other litigant.

3 ג

וצ"ע בתשובתו דמשמע כי ר' תובע את ש' וביד ר' איכ' שטרא ובשטרא תובע אז מצי שמעון טוען אחוי לי שטרך, אבל איפכא דראובן תובע את שמעון וביד שמעון איכא שטר וראובן תובעו יש לך שטר עלי תן לי העתק כדי שאודע מה אני חייב לך לקיים מצי שמעון טוען איני רוצה שתפקפק בשטרי עדין לא תבעתיך. אבל בתשובת מהר"מ ראיתי דיכול כל אדם להחרים על כל מי שיש בידו זכותו אף על התובע עצמו כדפי' לעיל. וצ"ע.

[Rosh’s] responsum requires further study, as it implies that if Reuven sues Shimon, and Reuven has a contract, and the contract is the basis of his suit, then Shimon may claim “show me your contract.” But in the opposite case, where Reuven has Shimon, and Shimon has the contract, and Reuven demands, “You have a contract that obligates me; give me a copy so that I will know how much I owe you to fulfill it,” Shimon can claim, “I do not want you undermining my document; I have not yet sued you.” However, in a responsum of Mahara”m [of Rothenberg] I saw that anyone may declare a ban on anyone who has his entitlements in their hands, even the claimant himself, as I explained earlier. This requires further study.

4 ד

נאם ישראל מברונא:

The words of Yisrael of Brno.