Chapter 73ע״ג
1 א

להבין ענין מ"ש בע"ח שקודם התיקון יצאו זו תחת זו לכך נפלו ונשברו והתיקון היה עם מה שיצאו דרך קוים הענין עפ"י פסוק הכל היה מן העפר דהנה אמרז"ל בהבראם א"ת בהבראם אלא באברהם שהעולמות נבראו בשביל אברהם ומעלתו היה שאמר אנכי עפר ואפר שזהו קיום הכל או י"ל פי' הכל היה וכו' כמו שאנו רואים בעפר שהוא הגשם היותר עב מכל היסודות נמצא שהחיות שהוא האין שבו הוא מצומצם מאוד כך כל העולמות אפי' היותר ויותר רוחניות נתהווה ע"י צמצום כי בלעדו א"א להתהוות שום עולם כי הכל היה אחדות פשוט א"ס ב"ה וידוע שסוף מעשה במחשבה תחלה כי הגשם היותר עב שהוא סוף מעשה ע"כ היה בתחילת המחשבה נמצא שהיה מקושר שמה סוף מעשה עם תחילת המחשבה אף שהם הפכים גדולים היו מקושרים בתכלית האחדות הפשוט וזה א"ת בהבראם אלא בה' בראם ה' זוטא העה"ז נברא בה' כי העולם החומרי היה בתחלת המחשבה ונק' תורה קדומה ושם נכלל כל הדיבורים והמחשבות הכל עד אין תכלית ושם אין שייכים קדימה ואיחור כלל כי סוף כל המעשה היה בתחלה הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו פי' שלכאורה יפלא איך ישרה רוחניות האלהות בגשם היותר עב זהו מחמת שנועדו יחדיו במחשבה קדומה המחיה את הכל לכן יש התקשרות הזה וזהו לא ניכר שוע לפני דל וזהו יוד בראש ויוד בסוף כי יוד תחילתו קוץ וסופו קוץ להורות שסוף כל המעשים והיותר גשמי הוא היה בתחלת המחשבה ויש לו חיבור ואחדות גמור עם התחלה והקדמות ולכן אלף שהוא פלא נכתב בתמונות יוד בראש ויוד בסוף והקו באמצע המורה על המשכה שנמשך מקדמות לסוף כל המדריגות והסוף הוא ג"כ תמונת יו"ד כמו בראש המדריגות וזהו מים עליונים ומים התחתונים היותר שפלים כגון אלילים יש אלהות המחיה אותם ומכלה אותם ג"כ כמו ארונא דאשתבאי וכו' והחיות שבהם אותיות יל"י ר"ל יו"ד לי וזהו השם המעל' נצוצות מהשבירה ועולה מספר נ' שרומז לנ' כפופה שהיא שבויה ולעתיד אי"ה יתקיים והוצאתי את בלעו מפיו שהאלהות יעלה למעלה וישאר אלם והנ' תתפשט מכפיפתה ותהי' פשוט רמז לעלמא דחירות ששם שורש הכל כי בכל יש האלהות המחיה הכל ועיקר החיות הוא מפני שיש לו התחברות עם תחילת המחשבה ועיקר ההתחברות הוא מפני שהוא באפס בלתי החיות ואין בו אלא החיות והחיות הוא אחד עם תחלת המחשבה אחדות פשוט ואם האדם ירצה לעשות הכנה שישרה עליו אלהות אזי עיקר הכל שיבין וישיג מאוד שיאן בו אלא האלהות המחיה אותו ובלתי זה הוא כאפס ממש ואז יש הכנה שיוכל לשרות עליו והשרי' הוא כנשר יעיר קנו וכו' ירחף נוגע ואינו נוגע דהיינו שההכרח בלתי שישיג האדם את זה כי אם ישיג אזי יהיה בטל ממציאות ממש ואם יש לאדם אפי' נידנוד קצת מגדלות קצת שמחזיק א"ע למאומה אזי אין הוא קשור ומחובר עם האלהות כיון שאינו באפס וק"ל. וזהו ענין כשיצאו זה תחת זה דהיינו שמחזיק א"ע שהוא באיזה מדריגה תחת השורש ובחי' מ"ה הוא הקיום והבן: