18י״ח
1 א

ולהרא"ש. ע' ברא"ש שהקש' דא"כ למה מקרי מ"ע שה"ג הואיל וחייב גם בלילה ע"ש והע"ת לא ע"ש: כתב הב"ח אפי' היה טלית עליו יסירנו כשמתחילין ברכו מאחר דעכשיו אין לובשין הטלית אלא למצות ציצית אם יהיה עליו יראה כאלו סובר לילה זמן ציצית הוא וכ"מ סי' ל' ס"ד:

2 ב

ובליל יה"כ יתעטף. בב"ח כתב הטעם להדמות למלאכים, וכת' הלבוש סי' תקפ"ה /תקפ"א/ אין לו' י"ג מדות בלא עטיפה ול"נ דכל עובר לפני התיבה צריך להתעטף כדאמרי' מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כש"ץ, ובל"ח כתב דאף האומר קדיש יתום יתעטף מפני כבוד צבור:

3 ג

סדינים כו'. כתוב בהג"מ דלהרמב"ם שסובר כסות לילה ביום חייב א"כ הסדינים חייבים בציצית ורבינו אליה היה עושה להם ציצית כו' עכ"ל, ומנהג פשוט שלא להטיל בסדינים בין שהם פשתים או צמר עכ"ל ב"י וטעמא לא ידענא למה יפטרו של צמר ובס' יראים כתוב ג"כ שחייבים, ובמרדכי כתוב איתא בספרי כסות פרט לסדין, ונ"ל שאין חייבים בציצית כלל אלא אותן שהן דרך לבישה ואשר תכסה בה נמי משמע דרך מלבוש ואפי' דרך העלאה שחייב בכלאים הדעת נוטה לפטור דלא אתקש אלא ללבישה וכרים וכסתות נמי משמע בספרי דממעט מאשר תכסה בה ולא הודה לו ר' ע"ש בתוס' עכ"ל, ולדידי' צ"ל הא דאיפלגי בית שמאי ובית הלל בסדין בציצית היינו כשמתעטף בו כמו שעשה ר"י בר אלעאי, ובתו' דף מ"א כתבו דגבי ציצית אין לחלק בין הצעה ללבישה, ונ"ל דבסדין של צמר יעשה קרן א' עגולה לפטור מציצית אליב' דכ"ע:

4 ד

מעלות השחר. ונ"ל דה"ה בערב עד צאת הכוכבים: