Kol Nidrei כל נדרי


The Ark is opened and the Torah scrolls are taken out. The following verse is then chanted responsively several times:

אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק

Light is sown1Light is sown for the righteous in this world, but the harvest of that light awaits the future world.—Radak
Others say that while the light may sometimes be hidden like the seed in the earth, it is sure to spring forth.
for the righteous

וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה:

and for the upright in heart—joy2Tehillim 97:11.


In many congregations, the following is recited:

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן סַלִּיק יָדוֹי לְגַבֵּי עֵלָּא וְשַׁבַּח לְמָארֵי עַלְמָא וְאָמַר, רִבּוֹן עַלְמָא עֲבִיד בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא. וְאִם אִיהִי בְּאוֹמָאָה הָא אַבָּא וְאִמָּא דְּאִנּוּן חָכְמָה וּבִינָה. יָכְלִין לְמַעְבַּד הַתָּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, יְהֹוָה צְבָאוֹת יָעַץ וּמִי יָפֵר. אִם הַתַּלְמִיד אוֹמֵי הָרַב יָכִיל לְמֶעְבַּד הַתָּרָה. וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע, בֶּן דְּאִיהוּ ו' דְּלָא יִפְרוֹק לָהּ אֶלָּא דִתְהֵי בְּגָלוּתָא עַד זִמְנָא יְדִיעָא וְנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה אִיהוּ בְּי"ה דְּאִנּוּן חָכְמָה וּבִינָה וְאִיהוּ אִתְחָרֵט. הָא תְלַת בְּנֵי נְשָׁא יְכִילִין לְמִפְטַר לֵהּ וְאִנּוּן תְּלַת אֲבָהָן לְעֵלָּא לְקְבְּלַיְהוּ. וְאִם לָא תִתְחָרֵט אֲנָא בְעִינָא מִנָּךְ וּמִכָּל אִנּוּן דִּמְתִיבְתָּא דִלְעֵלָּא וְתַתָּא דְּתַעֲבִיד בְּגִין רַעְיָא מְהֵימְנָא דְלָא זָז מִשְּׁכִינְתָּא בְּכָל אֲתַר וְאִיהוּ עָאֵל שְׁלָם בֵּינָךְ וּבֵינָהּ זִמְנִין סַגִּיאִין וּמָסַר גַּרְמֵהּ לְמִיתָה בְּגִינָהּ וּבְגִין בְּנָהָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וְאִם הוּא נֵדֶר מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִמָּא וְלָא בָעֵי, אֲנָא סַלִּיק לְגַבֵּי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּהּ כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר, דְּאִתְּמַר בֵּהּ בְּמוּפְלָא מִמָּךְ אַל תִּדְרוֹשׁ דְּיִפְטוֹר נֶדֶר. וְאַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ כְּנִדָּה דְאִיהִי יַפְרִישׁ בֵּין דָּם לְדָם וְאִתְפַּתְּחַת מְקוֹרָא דִילָהּ לְדַכָּאָה לָהּ בְּמַיִם דְּאוֹרַיְתָא מַיִם חַיִּים דְּלָא פָּסְקִין וְאַפְרֵישׁ מִנָּהּ דַּם נִדָּה דְאִיהִי לִילִית, דְּלָא אִתְקְרִיבַת בַּהֲדָהּ דְּאִיהִי חוֹבָא דְנִשְׁמָתָא דְסָאִיבַת לָהּ, וְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְסַלְּקָא נִשְׁמָתָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְיְהִיבַת מִתַּמָּן וְאִתְדָנַת בֵּין דִּין לְדִין בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לְדִינֵי מָמוֹנוֹת. דְּאִית מַאן דְּפָרַע בְּמָמוֹנֵהּ, וְאִית מַאן דְּפָרַע בְּנַפְשֵׁהּ. וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד דְּאִיהִי חֲשִׁיבָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא כִּמְצוֹרָע דְּאִתְּמַר בֵּה בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מִחוּץ וַדַּאי דָּא גָלוּתָא דְאִיהִי לְבַר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל דְּאִיהִי מוֹתְבָא דְאָת ה'. וְאִי מְקוֹרָא לָא יָכִיל לְמִפְתַּח עַד דְּיִפְתַּח לֵהּ הַהוּא דְסָגִיר לֵהּ אֲנָּא מְפַיַּסְנָא לֵהּ בְּגִין יו"ד ה"א וא"ו ה"א דְּאִיהִי יִחוּדָא (דְּיִחוּדֵהּ תַּמָּן) וּבְגִין לְבוּשִׁין דְּאִתְלַבֵּשׁ. מִיַּד אִתְפַּתְּחַת מְקוֹרָהּ וְאִתְדְּכִיאַת שְׁכִינְתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה. מוֹשִׁיעוֹ וַדַּאי הַהוּא דִמְקוֹרָא דְּמִקְוֶה בִּידֵהּ. אָמֵן:


The following declaration is made by the Chazzan and repeated three times:

עַל דַּֽעַת הַמָּקוֹם

With the consent of the Almighty,

וְעַל דַּֽעַת הַקָּהָל.

and consent of this congretation,

בִּישִׁיבָה שֶׁל מַֽעְלָה

in a convocation of the heavenly court,

וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַֽטָּה.

and a convocation of the lower court,3The court of man.

אָֽנוּ מַתִּירִין

we hereby grant permission

לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים:

to pray with transgressors.4Anyone who has transgressed either a law of the Torah or Rabbinic law is called an “Avaryan” (transgressor) and is subject to excommunication from the community and hence cannot be included in any prayer or service which requires a quorum. (See Periesha to Tur Shulchan Aruch section 619, also Shulchan Aruch Yoreh Deah 324). Special permission is thus required in order to include them in our prayers. The above declaration is based on a talmudic statement: “Rabbi Shimon Chasidah says: A public fast wherein Jewish transgressors do not participate is not a [true] fast.” This is deduced from the fact that though the odor of galbanum is unpleasant, Scripture included it among the fragrant spices of the incense-offering.—Maseches Kerisos 6b
According to Bach (Ibid.) permission granted is not a blanket dispensation but is predicated on the assumption that these transgressors will repent. This is implied in the words: עַל דַעַת הַמָקוֹם, with the consent of Hashem.

כָּל נִדְרֵי

All vows,5The prototypical vow is as follows: “This item shall be forbidden to me just as a sacrifice” (See Ritva, Ran Nedarim 2a).

וֶאֱסָרֵי

and things we have made forbidden on ourselves,

וּשְׁבוּעֵי

and oaths,6An oath is a declaration made by someone to do, or not to do something. The difference between a vow and an oath is that a vow makes an object forbidden whereas an oath makes some action forbidden (or obligatory) on the part of the person who makes the oath.

וַחֲרָמֵי

and items we have consecrated to the Temple,7During the times Holy Temple, people could dedicate anything to the Temple. It henceforth became forbidden to anyone, and allowed to be used only for the Temple.

וְקוֹנָמֵי

and vows issued with the expression “konum,”8The prototypical expression above (in note 5) ends with “as a sacrifice” which in Hebrew is “as a korban.” In place of the word “korban” the word “konam” was frequently used. There is a dispute in Maseches Nedarim as to the origin of the word.

וְכִנּוּיֵי.

and vows which are abbreviated,9This means that the entire prototypical expression as given in note 5 is not used.

וְקִנוּסֵי

and vows issued with the expression “kanos,”10See note 7 above. In this case the word “korban” is replaced with “kanos.”

דִּנְדַֽרְנָא.

that we have vowed,

וּדְאִשְׁתַּבַּֽעְנָא.

and sworn,

וּדְאַחֲרִימְנָא.

and dedicated,11This refers to things dedicated to the Holy Temple.

וּדְאָסַֽרְנָא עַל נַפְשָׁתָֽנָא.

and made forbidden upon ourselves;

מִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה

from this Yom Kippur

עַד יוֹם כִּפּוּרִים

until next Yom Kippur—

הַבָּא עָלֵֽינוּ לְטוֹבָה.

may it come to us at a good time—

בְּכֻלְּהוֹן אִחֲרַֽטְנָא בְהוֹן.

We regret having made them;

כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן.

may they all be permitted,12Only vows or oaths made by an individual concerning himself can be nullified, but not those made by others even though they effect him. He also cannot nullify oaths that he took at the behest of a Beth Din or by a second party.—Tur 619

שְׁבִיקִין, שְׁבִיתִין,

forgiven, eradicted

בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין,

and nullified,

לָא שְׁרִירִין

and may they not be valid

וְלָא קַיָּמִין:

or exist any longer.

נִדְרָֽנָא לָא נִדְרֵי.

Our vows shall no longer be vows,

וֶאֱסָרָֽנָא

and our prohibitions

לָא אֱסָרֵי.

shall no longer be prohibited,

וּשְׁבוּעָתָֽנָא לָא שְׁבוּעוֹת:

and our oaths are no longer oaths.


The Chazzan and congregation say three times:

וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת

Forgive the entire congregation

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

of the Children of Yisrael

וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם

and the stranger amongst them;

כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:

for the entire people sin unintentionally.

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה

Please pardon the sins of this nation

כְּגֹֽדֶל

in accordance with the greatness

חַסְדֶּֽךָ

of Your lovingkindness;

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה

and as You forgave this people

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה:

from when it left Mitzrayim until now.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

And there it is said:


Congregation says three times:

וַיֹּֽאמֶר יְהֹוָה

“And Adonoy said

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

I have pardoned [them] as you have asked”


Chazzan says and congregation repeats each word after him:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה

Blessed are You, Adonoy,

אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם

our God, King of the Universe

שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ

Who has kept us alive and sustained us

וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

and brought us to this time.


The Ark is closed: