Siman 90צ׳
1 א

צ. דין הלכות מזוזה

2 ב

כיצד כותבין את המזוזה כותב ב׳ פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחת ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה כגון חצי צפורן ואם כתבה בשנים או בשלשה דפין כשרה ובלבד שלא יעשה כזנב או כמו עוגל או כמו קובה ואם עשה כאחת מאלה פסולה.

3 ג

הקדי׳ פרשה לפרשה או שכתבה בשני עורות פסולה.

4 ד

ומצוה לעשות ריוח בין פרשה לפרשה סתומה ואם עשה אותה פתוחה אין בכך כלום לפי שאינה סמוכה לה בתורה. ונהגו ז״ל להניח קצת חלק בסוף שמע וקצת בתחלת והיה כדאמר בירושלמי פתוחה מכאן וסתומה מכאן.

5 ה

והלכה למשה מסיני שיהיו כותבין המזוזה על הדוכסוסטוס ובמקום שער ואם כתבה על הקלף או על גויל במקום שער כשרה. לא אמרו דוכסוסטוס אלא למצוה.

6 ו

וצריך לשרטט אותה ולדקדק בה במלא וחסר ואם לא עשה כן פסולה.

7 ז

ומנהג פשוט שכותבין על המזוזה מבחו׳ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ. וטעם למה כותבין זה השם יותר מן האחרים לפי שהוא נוטריקון שומר דירת ישראל. ואלו האנשים הטפשים שכותבין בה מבפנים שמות המלאכים והשמות הקדושים או פסוק או חותמות לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו המצוה הזאת שהיא יחו׳ השם של הקדוש ברוך הוא ועבודתו כאלו הוא קמיע על הניית עצמן כמו שעלה בלבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם והרי אלו הם בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא.

8 ח

ומצוה לכתוב על הארץ בשיטה אחרונה בין בראש שיטה בין באמצע שיטה. ונהגו כל הסופרים לכתוב בכ״ב שורות על הארץ בראש שטה אחרונה.

9 ט

ואלו הן התיבות שבראש שטה ושטה שמע ה׳ הדברים לבניך ובשכבך בין והיה מצוה בכל יורה עשב פן והשתחויתם השמים ואבדתם ושמתם אתם אתם בדרך ובשעריך אשר על הארץ.

10 י

וצריך שיזהר במלא וחסר שיהיו שתיהן כתובות כספר תורה שאם כתב החסר מלא או המלא חסר פסול עד שיתקן. ודיוק התיבות המלאות והחסרות תמצא למעלה בהלכות תפילין.

11 יא

השוכר בית בחוצה לארץ פטור מן המזוזה כל ל׳ יום וכן הדר בפונדק בארץ ישראל פטור ל׳ יום אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד והמשכיר בית לחברו על השוכר להביא מזוזה ולקבוע אותה אפילו במקום שהיו נותנין שכר על זה מפני שהמזוזה חובת הדר לא חובת הבית וכשיצא מן הבית לא יטלנה בידו ויצא ואם היה של גוי נוטלה ממנו כשיצא.

12 יב

וצריך להזהר בתגין שבה ואלו הן התגין פרשה ראשונה יש בה ז׳ אותיות על כל אות מהן ג׳ זיינין ואלו הן שין ועין של שמע ונון דנפשך וב׳ זיינין של מזוזות וב׳ ט׳ של טוטפות והפרש׳ שניה יש בה ו׳ אותיות על כל אחת מהן ג׳ זיינין ואלו הן ג׳ של דגנך וב׳ זיינין של מזוזות וב׳ ט׳ של טוטפות וצ׳ של הארץ:

13 יג

ואלו הן הלכות הקביעה אחר שהיא כתובה גוללין אותה מסוף השטה לתחלתה ומניחי׳ אותה בשפופרת של קנה או של עץ או של כל דבר ומניח אותה במזוזת הפתח הימנית דרך ביאה במסמר או מפתח בה ומכניס המזוזה בתוך חלל הפתח בטפח הסמוך לחוץ בתחלת שליש העליון של גובה השער ואם קבעה למעלה מזה כשרה והוא שירחיק מן המשקוף טפח.

14 יד

ונשים חייבות במזוזה.

15 טו

ויש מי שאומר שער שיש בה חזירים פטור מן המזוזה ואין זה נמצא בשום מקום בתלמוד ובירוש׳. והר״ף ז״ל כתב אפילו הוא אמת דוקא בפתח שאינו גבוה כי אם י׳ טפחים דהשתא כשמניח המזוזה בשליש העליון כמשפט׳ כמ׳ היא תוך י׳ מן הקרקע אבל לדידן שהפתחים גבוהים וכשמניחה בשליש העליון היא למעלה מי׳ מן הקרקע אין להקפיד בחזירים. כך נמצא בסדור רבי חיים ברבי משה שסדר על פי גדולים ע״כ.

16 טז

אמנם בכל מקום שיש טנוף סביבה טוב לכסותה שלא תהא נראת ובמקום טהרה טוב להיות נראה.

17 יז

כתב הר״ף ז״ל בית משכב הנשים פטור מפני שמכבסו׳ ורוחצות בהן ומקשטות עצמן שם וכן איתא ביומא פ״ק וצ״ע וכן נמי כתב הר״מ. חדר או עליה שאיש ואשתו ישנין בה פטור מן המזוזה ומביא ראייה מפ״ק דיומא דאמר באמת אמרו בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי פטורין מן המזוזה מפני שהנשים מתקשטות שם כ״ש חדר שאיש ואשתו ישנין בה וקודם שיקבענה בדלת מברך לקבוע מזוזה מזוזת היחי׳ נבדקת פעם בשבוע מזוזת הרבים פעמים ביובל שמא נקרעה אות אחד או נמחקה.

18 יח

נשים ועבדים חייבין במזוזה. ומחנכין הקטנים שיניחוה בבית שלהם.

19 יט

ובית שחייב במזוזה צריך י׳ תנאים ואם חסר אחד מהן פטור מן המזוזה ואלו הן שיהיה בו ד׳ אמות על ד׳ אמות לא פחות ושיהיו לה מזוזות ומשקוף ותקרה ודלתות והשער יהיה גבוה י׳ טפחים לפחו׳ ויהיה הבית חול ועשוי לדירת אדם ולדירת כבוד ולדירת קבע.

20 כ

בית שיש בו פתחים הרבה כלם חייבין במזוזה. ופתח שבין שני בתים הלך אחר חצר לידע מה היא ימין ביאה וצריך להניחה בצד ימין של ביאה.

21 כא

וצריך להניחה בשליש העליון של פתח ואם הניחה כנגד פסולה. פירוש כנגד פרש״י זהו מושכבת ור״ת פירוש זהו מעומד. ולצאת ידי שניהם להניחן באלכסון.

22 כב

מזוזה היא חובת הדר ובצאתו ובבואו יזכור השם יתברך וילך בדרכיו וכל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מובטח לו שלא יחטא שנאמר חונה מלאך ה׳ סביב ליראיו ויחלצם. עד כאן דיני מזוזה: