עלץ to rejoice, exult.
    — Qal - עָלַץ he rejoiced, exulted.
    — Hiph. - הֶעֱלִיץ he caused to be glad, made merry. [Akka. elēṣu (= to exult), OSArab. עלץ (= to rejoice, exult), מעלץ (= joy). cp. the secondary forms עלז, עלס.] Derivatives: עֶלֶץ, עָלֵץ, עֶלְצָה, עֶלֽצוֹן, עֲלִיצָה, עֲלִיצוּת.