10bי׳ ב

מנדין ועל כמה דברים מנדין. ביקשו לנדות את רבי ליעזר אמר אמרין מאן אזל מודע ליה אמר רבי עקיבה אנא אזל מודע ליה. אתא לגביה א"ל רבי ר' חביריך מנדין לך. נסתיה נפק ליה לברא אמר חרוביתא חרוביתא אין הלכה כדבריהם איתעוקרין ולא איתעקר'. אין הלכה כדבריי איתעוקרין ואיתעקרת אין הלכה כדבריהם חוזרין ולא חזרת. אין הלכה כדבריי חוזרין וחזרת. כל הדין שבחא ולית הלכה כר' אליעזר. א"ר חנינה משניתנה לא ניתנה אלא אחרי רבים להטות. ולית ר' אליעזר ידע שאחרי רבים להטות לא הקפיד אלא על ידי ששרפו טהרותיו בפניו. תמן תנינן חיתכו חוליות ונתן חול בין חולייא לחולייא רבי ליעזר מטהר וחכמים מטמאין זה תנורו של חכיניי. אמר רבי ירמיה חכך גדול נעשה באותו היום כל מקום שהיתה עינו של רבי ליעזר מבטת היה נשדף ולא עוד אלא אפילו חיטה אחת חצייה נשדף וחצייה לא נשדף והיה עמודי בית הוועד מרופפין. אמר להן ר' יהושע אם חברים מתלחמים אתם מה איפכת לכם ויצאה בת קול ואמרה הלכה כאליעזר בני. א"ר יהושע לא בשמים היא. ר' קריספי ר' יוחנן בשם ר' אם יאמר לי אדם כך שנה ר' ליעזר שונה אני כדבריו אלא דתניא מחלפין. חד זמן הוה עבר בשוקא וחמת הדא איתא סחותא דביתא וטלקת ונפלת גו רישיה אמר דומה שהיום חביריי מקרבין אותי דכתיב (תהילים קיג) מאשפות ירים אביון. רבי יהושע בן לוי שלח בתר חד בר נש תלתה זימני ולא אתא שלח א"ל אילולא דלא חרמית בר נש מן יומי הוינא מחרם לההוא גוברא שעל עשרים וארבעה דברים מנדין וזה אחד מהן (עזרא י) וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה. א"ר יצחק בי רבי לעזר אית סגין מינהון מבדרן במתניתא. תמן תנינן שלח לו שמעון בן שטח אמר לו צריך אתה לנדות שאילו נגזרה גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו לא נמצאת מביא את הרבים לידי חילול השם שכל המביא את הרבים לידי חילול השם צריך נידוי. תמן תנינן שלח לו ר"ג אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מכשלן לעתיד לבא לא נמצאת מעכב את הרבים מלעשות מצוה שכל המעכב את הרבים לעשות דבר מצוה צריך נידוי. תני א"ר יוסי תודוס איש רומי הנהיג את אנשי רומי שיהו אוכלין גדיים מקולסין בלילי פסחים. שלחו חכמים ואמרו לו אילולי שאת תודוס לא היינו מנדין אותך. ומהו תודוס א"ר חנניה דהוה משלח פרנסתהון דרבנן. לא נמצאתה מביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ שכל המביא את הרבים לידי אכילת קדשים בחוץ צריך נידוי. תמן תנינן את מי נידו את אלעזר בן חנוך שפיקפק בטהרת הידים הדא אמרה המפקפק בדבר אפילו מדברי סופרים צריך נידוי. תמן תנינן דכמה השקוהו. מהו דכמה דכוותה. נידוהו ומת בנידויו וסקלו בית דין ארונו ללמדך שכל המנודה ומת סוקלים ארונו הדא אמרה המבזה זקן אפילו לאחר מיתה צריך נידוי. ביומוי דר' זעירה הוון מרחקין ומקרבין. אמר לון

...They wished to ban Rabbi Eliezer. They said, “Who will go and inform him?”

Rabbi Akiva said, “I shall go and inform him.”

He went to him and said to him,

“Master, Master, your colleagues are banning you.”

He (Eliezer) took him and went outside

and said, “O Carob, O Carob, if the law is according to their words, uproot yourself,” but it did not uproot itself.

“If the law is according to my words, uproot yourself,” and it uprooted itself.

“If the law is according to them, return,” and it did not return.

“If the law is according to my words, return,” and it returned.

All this praise and the law is not according to Rabbi Eliezer? Rabbi Hanania said, “When it was given, it was given only such that incline after the majority” (Exodus 23:2).

But did not Rabbi Eliezer know incline after the majority (Exodus 23:2)?

He became angry only because they burned his purities in front of him.

We learned there: If cut it (an oven) into segments and placed sand between the segments,

Rabbi Liezer rules that it is pure and the sages rule that it is impure. This is the oven of Akhnai.

Rabbi Yirmiyah said, “A great burning occurred

on that day.

Every place that Rabbi Eliezer cast his eye was burned.

Not only that but even one grain of wheat, half of it [that he looked upon] was blighted and half of it [that he did not look upon] was not blighted.”

And the columns of the assembly house were trembling. Rabbi Yehoshua said to them, “If the sages are fighting, what care is it of yours?”

A heavenly voice went forth and said, “the law accords with my son Eliezer.”

Rabbi Yehoshua said, “It is not in heaven” (Deuteronomy 30:12).

Rabbi Kerispa, Rabbi Yohanan in the name of Rabbi said, “If someone says to me, ‘thus teaches Rabbi Eliezer,’ then I teach according to his words. But the Tannaim change [the names and attribute Eliezer’s opinions to others].”

Once he (Eliezer) was passing through a market and he saw a woman cleaning her house, and she threw it out and it fell on his head.

He said, “it seems that today my colleagues will bring me near (i.e. forgive me), as it is written, “He lifts up the needy from the refuse heap” (Psalm 113:7).