Jerusalem Talmud Makkot
1aא׳ א
1 א

משנה כיצד העדים נעשים זוממין מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרין ייעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידים אנו באיש פלוני שהוא חייב גלות אין אומרים יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים מעידין אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ולא נתן לה כתובתה והלא בין היום בין למחר סופו ליתן לה כתובתה אלא אומדים כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה:

How do witnesses become liable [to receive a punishment] as perjurers?[If they say:] “We testify that so and so [a priest] is a son of a woman who had [formerly] been divorced or a halutzah,” it is not said that each witness should himself be as if he was born of a divorcee or a halutzah; instead he receives forty [lashes]. [If they say]: “We testify that so and so is guilty of [a crime entailing] exile”, it is not said that each witness should himself be exiled; rather he receives forty [lashes]. [If they say:] “We testify that so and so divorced his wife and has not paid her ketubah” seeing that either today or tomorrow he [the husband] will pay her ketubah, the assessment should be made how much a man will be willing to pay [now] for the ownership of her ketubah, on the condition that if she should be widowed or divorced [he will take it over] but if she should die, her husband will inherit her [estate including the ketubah].

2 ב

גמרא א"ר יוסי בן חנינה הכל היה בכלל לא תענה ברעך עד שקר יצא ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו את שאת יכול לקיים בו ועשיתם לו כאשר זמם וגו' את מקיים בו לא תענה ואת שאין את יכול לקיים בו ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו אין את מקיים בו לא תענה ברעך דבר אחר ועשיתם לו לא לזרעו ר' יהושע בן לוי אמר ועשיתם לו שני דברים מסורין לבית דין את תופש אחד מהן יצא דבר שהוא מסור לשמים. כתיב ולא יחלל זרעו בעמיו אין לי אלא זרע שהוא מתחלל