Jerusalem Talmud Berakhot
1aא׳ א

מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות. ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר. מעשה ובאו בניו מבית המשתה ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה:

From when may one recite Shema in the evening? From the time the Kohanim go in to eat their Terumah [produce consecrated for priestly consumption], to the end of the first watch, says Rabbi Eliezer. And the Sages say: Until midnight. Rabban Gamliel says: Until the break of dawn. It once happened that his [Rabban Gamliel’s] sons came from a house of feasting. They said to him: We have not recited Shema. He to them: If dawn has not broken, you are obligated to recite it. [This is true] Not only in this case; saying, in all cases where the Sages said [some precepts can be performed] only until midnight — their obligations remain until the break of dawn. [e.g.] Burning the fats and limbs [of the sacrifices, on the Temple altar] — those precepts [can be performed] until the break of dawn. [e.g.:] All [sacrifices] which may be eaten for one day — their precepts [of eating them can be performed] until the break of dawn. If that is so, why did the Sages say, "until midnight"? To distance a person from transgression....

אנן תנינן משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן. תני רבי חייא משעה שדרך בני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי שבת. ותני עלה קרובים דבריהן להיות שוין.

Thus we learn from the time that the Kohanim (Priests) enter to eat their Terumah (produce consecrated for priestly consumption). Rabbi Chiya taught: From the time that people were accustomed to eating their meals on erev Shabbos (the evening of the Sabbath) And he taught these opinions were equal.