17bי״ז ב

קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא (ישעיהו י׳:ל״ד) והלבנון באדיר יפול מה כתיב בתריה (ישעיהו י״א:א׳) ויצא חוטר מגזע ישי. אמר ר' תנחומא מפני מה התקינו שומע תפילה ברכה חמש עשרה כנגד (תהילים כ״ט:י׳) ה' למבול ישב שהוא כולה את הפורענות מלבוא לעולם. עבודה להודייה (תהילים ל) זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים. וחותם בשלום שכל הברכות חותמיהן שלום. א"ר שמעון בן חלפותא אין לך כלי שמחזיק ברכה יותר מן השלום ומה טעם (תהילים כ״ט:י״א) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. קרא וטעה יחזור למקום שטעה. טעה בין כתיבת הראשונה לשנייה חוזר לכתיבת הראשונה טעה ואינו יודע היכן טעה יחזור כבתחילה למקום הברור לו. דלמא ר' חייא ר' יסא ר' אמי סלקון מיעבד גנוניה דר' אלעזר שמעון קליה דר' יוחנן אי מחדית מילה אמרין מן נחית שמע לה מיניה אמרין וייחות ר' אלעזר דהוא זריז סגין נחית וסליק אמר לון כן א"ר יוחנן קרא ומצא עצמו בלמען חזקה כוין. ר' לא ר' יסא בשם ר' אחא רובא נתפלל ומצא עצמו בשומע תפילה חזקה כוין. ר' ירמיה בשם ר' אלעזר נתפלל ולא כוין לבו אם יודע שהוא חוזר ומכוין את לבו יתפלל ואם לאו אל יתפלל. א"ר חייא רובא אנא מן יומי לא כוונית אלא חד זמן בעי מכוונה והרהרית בלבי ואמרית מאן עליל קומי מלכא קדמי ארקבסה אי ריש גלותא. שמואל אמר אנא מנית אפרוחיא. רבי בון בר חייא אמר אנא מנית דימוסיא. א"ר מתניה אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוה מטי מודים הוא כרע מגרמיה:

The Rabbis say : As for the King Messiah, whether he be among the living or the dead. He shall be called David (meaning whether he exist or no, he will be of a royal stock). According to R. Tunhooma, the reason would be this (Ps. xviii. 60) : " Great deliverance giveth lie to His king, to David His anointed '." R. Joshua ben Levi says : His name shall be Tsemah; and according to R. Judan, son of R. Aibo: It shall be Menahem (comforter). ' R. Hanina, son of Abahoo, says : You must not conclude that these two opinions contradict each other, for m fact these two names are the same ^ The following tale which we have from R. Judan, son of R. Aibo, proves it : One day, an Israelite, whilst cultivating his held, heard his cow cry out; an Arab, who was passing, also heard her : Son of Juda, cried he, son of Juda ! quit thy cow, quit thy plough, for the Temple is destroyed (and thou shalt either mourn or flee, instead of till the earth). The cow bellowed a second time. Son of Juda, said the Arab, son of Juda ! take back thy cow and thy plough, for the King, the Messiah, has just been born.

What is his name? Menahem. And what is his father's name? Ezeckiel. And from whence does he come? From the royal town of Eethlem in Judea^ The Hebrew sold his cow and his plough^ and bought some baby^s clothes. He went from town to town; when he arrived at the town mentioned, he saw that all the women were buying clothes, excepting Menahera^s mother. And he heard the women say : Mother of Menahem, come and buy clothes for thy child. Oh, said she, I should like to see the enemies of Israel strangled ^, for on the day of he infantas birth, the Temple of Jerusalem is destroyed. We are certain, answered the traveller, that if, because of his advent, the Temple is destroyed, it will also be rebuilt b\^ him (therefore, be comforted, and make thy purchases). But, said she, I have not a groat. Never mind, said he, come, buy what thou needest ; if to-day thou hast not the necessary money before thee, I will come to be paid another day. Two days afterwards, he came back into the town. "What hast thou done with thy child? he asked of the woman. I know not, answered she; since thou wast hero there has been storm and tempest, and my child has been taken from me "." 11.

Aboon says : Why all that from a tale concerning the Arab ? A verse of the Bible sanctions it (Isa. x. 33) : " Behold the Lord, the Lord of Hosts, shall lop the bough with terror ;'^ and the following : ''And there shall come forth a rod out of the stem of Jesse" (meaning, that the birth of a Messiah of the line of David shall make up for the destruction of the Temple).