9aט׳ א

הוון בעין מימר מה פליגין ר' ליעזר ורבנן בפרה על שום מעלה היא בפרה סילסול היא בפרה מן מה דרבנין מתיבין לרבי ליעזר כל צאן קדר יקבצו לך הדא אמרה אף בשאר כל הדברים חלוק רבי ליעזר. רבי הושעיה בעי משיבין דבר שהוא לבא על דבר שהוא לשעבר רבי אבין בעי משיבין דבר שיצר הרע בטל על דבר שיצר הרע קיים. רב הושעיה אמר ולמה לי נן פתרין לה דברי הכל כיי דמר רב הונא בשם רב וישקלו את שכרי שלשים כסף אילו שלשים מצות שעתידין בני נח לקבל עליהן. ורבנין אמרי אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהן דמר רב נחמן בשם רבי מנא אין העולם יכול להיות פחות משלשים צדיקים כאבינו אברהם ומה טעם ואברהם היה יהיה יהיה מיניין שלשים. פעמים שרובן בבבל ומיעוטין בארץ ישראל פעמים שרובן בארץ ישראל ומיעוטן בבבל סימן יפה לעולם בשעה שרובן בארץ. רבי חייה בר לולייני בשם רבי הושעיה כל המצות עתידין בני נח לקבל עליהם ומה טעם כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה ובסוף הן עתידין לחזור בהן ומה טעם ננתק' את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו זו מצות תפילין זו מצות ציצית. רבי יצחק ורבי אמי הוון יתבין מקשיי והכתיב ויזבחו לה' ביום ההוא מן השלל. וקיימונה ולא ידעין אין חברייא קיימונה ואין רבי אמי קיימינה. על ראשה מן השלל שהיה בידם הקריבו והא כתיב ואנשי בית שמש העלו עולה ויזבחו זבחים לה' פרים וכי מסרני פלשתים אנו למידין ולא כן א"ר אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה ואפילו נקיבות הקריבו ואת הפרות העלו עולה לה'. והכתיב ויאמר שאול מעמלקי הביאום אין למידין משאול דמר ריש לקיש שאול גרופית של שקמה היה והכתיב ויקח דוד את הגורן קנה ולא הקריב. והכתיב ויאמר ארונה אל המלך ה' אלהיך ירצך ירצך בתפילה. והכתיב ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה מכל אלה אין את מקריב לוקח אתה תמימים ומקריב. מה עבד לה רבי ליעזר לוקח אתה בדמים ומקריב. הוא תני בדמים דלא כרבי ליעזר.