צָף, צָפָה f. (part. of צוּף q. v.) 1) floating, flat. Men. V, 8, a. e., v. מַחֲבַת. —2) shining, conspicuous.—Pl. צָפִים, צָפִין. Yalk. Num. 759 (expl. יקרות וקפאון, Zech. XIV, 6, v. קָפָא) הדברים … צ׳ לכם כהדין בולוס the things which are covered up to you in this world, shall be as clear to you &c., v. בּוּלָס; Yalk. Is. 316, a. Num. R. s. 19 צוֹפִים (cmp. part of חוּל: חָל a. חוֹל); Tanḥ. Ḥuck. 8 צְפוּיִם; v. צָפָה.