מַגַּל, מַגְּלָא, מַגָּ׳ ch. same. Targ. Deut. XVI, 9; XXIII, 26 (h. text חרמש).—Taan. 31ᵃ יום תבר מגל the day of breaking the maggal (suspending the chopping of wood for the Temple).—Pl. מַגָּלִין, מַגָּלֵי. Targ. Is. II, 4; Mic. IV, 3; Joel IV, 10 (h. text מזמרות).