מְסָאנָא m. (סאן to tread; v. סֵינָא) shoe. Targ. Ps. LX, 10 (ed. Wil. מְסָנַי pl.); a. e.—Gitt. 56ᵃ הוה שליפא מ׳ she happened to be barefooted. Ib. 56ᵇ הוה סיים חד מ׳ (not מסאני) he had put on one shoe. Kidd. 49ᵃ, v. כַּרְעָא. Gen. R. s. 41, beg.; s. 52, end, v. טוֹלְמִיסִין; a. e.—Pl. מְסָאנֵי. Lam. R. to I, 5 תרין מְסָאנַי both my shoes. Taan. 22ᵃ מ׳ אוכמי black shoes (worn by gentiles).—Contr. מְסַן, מְסָנָא, q. v.