דִּיבָבָא m. (cmp. זְבוּב) fly. Targ. Koh. X, 1 (h. text זבובי מות, ed. Buxt. דבובא).—Pl. רִּיבְבַיָּא, דִּיבְבֵי. Targ. Is. VII, 18 (ed. Lag. דבב׳, ed. Buxt. דְּבוּבַיָּא). Targ. Y. Lev. XI, 20 דִּיַבְבֵי (read דִּי׳); Targ. Y. Deut. XIV, 19. v. דִּידְבָא.