דְּקַן, דִּקְנָא, דִּיקְ׳ m. ch. = h. זָקָן , beard, bearded chin, hair-growth. Targ. Lev. XIII, 29 sq.; a. fr.—B. Bath. 58ᵃ תפשיה בדִיקְנֵיה seized him by his beard. Gen. R. s. 72 (prov.) הניאת לסבי מן דִּיקְנִי thou pleasest my grandfather (with hair) from my beard, i.e. you wish to be liberal at other people’s expense; (Yalk. Gen. 129 הבאת לפני מן דאקני, corr. acc.). Naz. 39ᵃ bot. [read:] כד צבעי סביא דִיקְנֵהוֹן when old men dye their beards. B. Mets. 60ᵇ צבעיה לרישיה ולדִיקְנֵיה he dyed the hair of his head and beard; ib. חווריה … ולד׳ he washed it white again; a. fr.—Pl. דִּקְנִין, דִּי׳. Targ. Y. Lev. XIX, 27; a. e.—B. Mets. 39ᵃ, v. next w.