אוֹדֶן, אוּדַן, אוּדָן, אוּדְנָא I f. ch. (= h. אֹזֶן, v. Ges. H. Dict. s. v.; √אד, v. אָדַר) ear. Targ. Is. LXIV, 3. Targ. Ps. XVIII, 45 אוּדַן (ed. Vien. אוּדִין?, Ms. אוזן). Targ. Ex. XXIX, 20; a. fr.—Y. Sabb. VI, 8ᶜ bot. טב לא׳ good for ear-ache; v. Bab. Sabb. 67ᵃ; a. fr.—Pl. אוּדְנִין, אוֹדְנִין, אוּדְנַיָּא, אוּדְנֵי. Targ. Deut. XXIX, 3; a. fr. (also אֻדְנִין).—Snh. 106ᵃ. Y. Maas. Sh. IV, 55ᵇ bot.; Lam. R. to I, 1 (חד כותאי 1), v. next w.