Siman 94צ״ד
1 א

מגע גוי ביין. מגע גוי ביין שנתכוון ליגע בכוונה אסור אף בהנאה ממתניתא ‏דאגרדמים גוי שנגע שלא בכוונה כגון שלא הכיר בו שהוא יין מותר בהנאה ממתניתין ‏דחרס גוי. וכן נפל לבור נמי שלא בכוונה מותר הוא בהנאה ממתניתין וכן נתכוון ליטול דבר ‏אחר כגון אתרוג דרב אשי שלא בכוונה הוא מותר בהנאה ומגעו על ידי דבר אחר כגון ‏בקנה אם אנו יודעין שנתכוין לדבר אחר כגון מדדו בקנה או התיז בצרעה מותר בהנאה ‏ממתניתין. בכוונה ולא חזינן למאי איכוון אסור מהאי עובדא דבי רב דשרייה משום דשלא ‏בכוונה הוה הא בכוונה אסור ומשום לך לך. כחו של גוי בחבורין כגון דמוריק אוריקי. הכיר ‏בו שהוא יין אסור בהנאה מדר׳ יוחנן דאמר צא והכרז על יינן משום יין נסך משום לך לך ‏שמא ולאו אדעתין. לא הכיר בו מותר בשתיה מההוא עובדא דר׳ יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן ‏נהוראי דחד שרי אפילו בשתיה משום דגוי לא הוה ידע דחמרא הוא, ושלא בחבורין כגון ‏זריקה מותר בשתיה ואפילו נתכוון מדרב אשי דאמר כל שבזב טהור בגוי אינו עושה יין נסך.‏