Siman 81פ״א
1 א

דין נותן טעם לפגם מותר. כן הורה רבי נותן טעם לפגם מותר כר׳ שמעון ‏דמפיק טעמא מקרא דנבילה ורבא דהוה מבתראי קם אשיטתיה ופסק הלכתא דנותן טעם ‏לפגם מותר במסכת עבודה זרה פסק לה ויש ראיות הרבה דבפרק אין מעמידין אומרינן ‏דבש למאי ניחוש לה אי נותן טעם לפגם הוא מכלל דפשיטא ליה דנותן טעם לפגם מותר ‏והיכא דידעינן ודאי דאין לחוש משום קדירה בת יומא נותן טעם הוא כי האי דאמרינן בפרק ‏אין מעמידין איבו אכיל פת של גוים מצרי דמתא ואמרינן לא תשתעו בהדי איבו דקא אכיל ‏נהמא דארמאי וטעמא משום חתנות הוא ולא משום גיעול ושמעינן מהכא דפת אפילו ‏קדירה נותנת טעם לפגם הוא וגם רבי אינו פורש מלאכול פתם משום גיעולם דודאי נותן ‏טעם לפגם הוא ומותר אלא משום דמאיסות דומה לו.‏