Siman 39ל״ט
1 א

והקורין צריכין שיהיו שלשה כמה ששנינו במדרש בשוחר טוב כדי שיאמר האחד לשנים ‏הודו לד׳ כי טוב כי לעולם חסדו ואומר הא לחמא עניא וכל ההגדה עד כאשר נשבע ‏לאבותינו ונוטלין כל אחד ואחד איש כוסו בידו מפני שהידים עסקניות הם ומתוך שהוא ‏רוצה לומר הלל והגדה מסיח דעתו מן הנטילה ומברך המוציא על המצה שלמה העליונה ‏ובוצע ואינו אוכל עד שיבצע מן הפרוסה שתחתיה ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על ‏אכילת מצה ומחלק לכלם משתיהן יחד ואוכלין בהסבה ונוטל חסא או מרור ומברך אשר ‏קדשנו במצותיו על אכילת מרור ולא יפחות מכזית לכל אחד ואחד שכך שנו רבותינו:‏