Siman 32ל״ב
1 א

וארבע כוסות הללו תקנו חכמים כנגד ארבעה לשונות של גאולה האמורים בגלות מצרים והוצאתי אתכם והצלתי אתכם ולקחתי אתכם וגאלתי אתכם וכולן בפרשת וארא ובין כוס ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה דחמרא מגרר גריר לבא ואכיל לה למצה לתיאבון אבל בין שלישי לרביעי לא פן ישתכר ולא יגמור את ההלל ואין לומר והלא משוכר ועומד הוא מחמת יין ששתה בתוך סעודה שכך שנו רבותינו שבארץ ישראל יין שבתוך המזון אינו משכר של אחר המזון (ז׳ ב׳) משכר והלל המצרי יאמר על כוס רביעי עד ואמת ד׳ לעולם הללויה והגדול שבקוראין קורא הודו וארבעה (?) מקראות שלאחריו ושאר הקוראים אחר כל מקרא ומקרא אומרים הודו וחוזרים ואומרים כולם כאחד מן המיצר קראתי יה עד זה השער לד׳ צדיקים יבואו בו וממקרא זה ואילך כפל כל המקראות לפי שכל מקרא ומקרא חשוב בפני עצמו כפרשה מפני שאומרים דוד וישי ואחיו ושמואל בשעה שמשחו את דוד למלך דוד אמר מקרא אחד ישי אמר מקרא שני ואחיו השלישי ושמואל הרביעי וסימנך (אדי) דיאש חזרו וקראו אדיש כשדך ומקרא תשיעי ועשירי אמרו כולן וכשמגיעין לאנא קורא הגדול לבדו אותן שני מקראות וכופלם והם עונים אחריו כל קריאה וקריאה ומשם והלאה קורין כולן כאחד עד מלך מהולל בתשבחות ומברך בורא פרי הגפן ושותה כוס רביעי אם יש חולה שצריך לשתות חוזר ומוזג כוס חמישי ואומר עליו הלל הגדול הודו לאלקי האלקים עד על נהרות בבל עשרים וששה כי לעולם חסדו ושוב אומר ברכת השיר שהוא יסוד תקון אנשי כנסת הגדולה נשמת כל חי וישתבח עד מלך אל חי העולמים.