Siman 22כ״ב
1 א

דין תרומה. ועל תרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח והיו מברכין על האחת להפריש חלה ועל השניה להפריש תרומה ובטלתיה מפני שהיא ברכה לבטלה שאין פסח חמור משאר ימים טובים ופסוקה היא בבכורות אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא אמר אביי הילכך נדה קוצה לה לחלה ואכיל לה כהן קטן אבל בנגיעה לא אמר אביי הילכך נדה קוצה לה לחלה ואכיל לה כהן קטן שקלא ליה בריש מסה ושדיא ליה בתנורא והדרא ומפרשא לה חלה כדי מפרשינן אלא חדא דשנויה בסדר זרעים בחוצה לארץ שתי חלות זהו הטעם כאשר פסקו האמוראים בבכורות במקום שאין שם כהן קטן ויש שם כהן גדול ואין מברכין וכן נוהגים בכל ערים להתיר שאעפ״י שיש כהנים אין מפרישין אלא אחת ולשריפה.