Siman 132קל״ב
1 א

לערוב. את ששאלת שיש חולקין עליך לאמר מי שלא ערב בימי הפסח לכל ‏שבתות השנה שוב אינו יכול לערב לכל השנה אלא לכל שבת ושבת טעם החולקין לא ‏פרשת וגם איני יכול להבין מהיכן (ל׳ א׳) ראיה זו בינהם וכי מה הוזכר והיכן הוזכר פסח ‏לענין ערוב יותר מכל ימות השנה אמנם הורגלו לעשות כך לפי שהמצה אינה מתעפשת ‏כחמץ ועוד שכולה העיסה למצוה הורגלו לשתף גם המצוה הזאת והוא הדין לכל ימות ‏השנה כל זמן שהאוכל קיים וראוי למאכל אדם סומכין עליו עד שיתמעט מכשיעור או עד ‏שיכלה כדתנן נתמעט האוכל מוסיף ומרבה וכאותה ששנינו הרינו מערב לכל השבתות כולן ‏רציתי אלך וכו׳ ועד כאן לא פליגו בעירובי תחומין שפעמים שאין אדם רוצה שיהא עירובו ‏עירוב להפסיד אלפים שכנגדו אבל אצל עירובי חצרות לעולם זכות הוא לו ודעתו שיהא ‏עירובו לעולם והחולק על כך ואין ראיה בידו אין רוח חכמים נוחה הימנו.‏