Siman 122קכ״ב
1 א

כבשה מעוברת חשש בכור. מעשה בא לפני רבי על אחד מבני העיר שקנה ‏כבשה אחד מגוי כשהיא מעוברת ונכר לעולם שמבכרת היא ומסרה לרועה לא שיש גוי ‏שותפות בה אלא כדי לרעותה מסרה וילדה זכר בביתו של גוי לימים נצטרך הבעל לכבשים ‏והביא אותו השה ושחטו שלא נתן דעתו לבכור (כ״ח ב׳) ואחר שחיטה והפשטה הרגיש ‏בדבר ובא ושאל את ר׳ אם דין בכור נוהג בזמן הזה ואמר ר׳ ודאי נוהג ונוהג והשוחטו חייב ‏משום שחוטי חוץ וצוה ר׳ על בכור זה לקברו קרבו וכרעיו דמו ופרשו ועורו וכל הנמצא ממנו ‏וקברו מקצתו בבית האיש ומקצתו בבית ר׳ בחשאי כדי שלא ירגיש לדבר פן יאמרו לכשפים ‏עושה.‏