Siman 119קי״ט
1 א

דין משכון. ואם ישראל נותן משכונו למשכנו לישראל אחר תחת יד גוי אם ‏מותר אותו ישראל אחר לגבות הריבית מן הגוי אף על פי שיוצא מכיסו של ישראל אסור ‏ואם לאו מותר והמונע עצמו הרי זה חסיד שוטה ובלבד שלא יתכוון מתחילה על כך אבל ‏הכיר במשכונו של ישראל בתחילה קנסינן ליה וכשישראל נותן משכון שיש לו מגוי ואמר לו ‏הלוה מה שיש על המשכון זה ואקבל הרבית אם מותר לישראל לקבל הרבית מיד הגוי ‏וליתנו לחבירו ואמרינן מותר, לא אסרה תורה אלא רבית הבאה ממלוה ללוה ושניהם היה ‏יודע ר׳ ומונע ר׳ להורות מפני לעגי שפה עד שמצא סייג לדבריו ר׳ דוד הלוי שהורה לו ‏הלכה למעשה.‏