Siman 11י״א
1 א

קדרות של חרס שנשתמשו בהן לפני הפסח מניחן עד לאחר הפסח ושוב עושה בהן ואפי׳ במינן ואין צריך לשברן ואע״ג דקיימא לן דהלכתא כרב באיסורי בעלמא הכא הלכתא כשמואל דאמר לא ישברו הואיל וכולהו תנאי קימא (ג׳ א׳) כותיה ומסקנא הלכתא כותיה דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בפסח בין במינו בין שלא במינו מותר כר׳ שמעון ושמואל כר׳ שמעון סבירא ליה דאמר שמואל להני דמזבני כנרי אשוו וזבונו ואי לא דרישנא לכו כר׳ שמעון.