Ikar Tosafot Yom Tov on Mishnah Niddah
1:1א׳:א׳
1 א

ודין תורה כך הוא דליכא למיחש להכי, אלא דהלל עושה סייג לדבריו, ושמאי משום ביטול פריה ורביה אינו עושה סייג. גמרא:

2 ב

דהוו להו שלש עונות, היום, אמש, ואתמול למפרע עד צהרים. ומיהו אכתי לא שמענו אלא דאיכא למעוטי ולא ליטמו למפרע רק עונה אחת יותר, מצהרים עד שחרית. אבל מה שכתב הר''ב להוסיף, לא ידענא מהיכא תיתי להוסיף. ורש''י לא כתב להוסיף:

3 ג

וסת. תימא, למה הפסיק ושנה המשמשת בעדים, הוה ליה למתני מיד כיצד דיה שעתה. ויש לומר, דקמשמע לן אע''ג שיש לה וסת צריכה לשמש בעדים. ואע''ג דתני ליה במשנה ז', הכא אשמעינן דאותה בדיקה חשיבה למעט מעת לעת, דהוי חידוש. ולקמן בארבע נשים דיין שעתן. תום':

4 ד

דאי לאו הכי, לא:

5 ה

ולא יעמוד מלצאת חוצה. ולהכי אפילו רבנן לא חשו:

6 ו

לפקידה. ואיצטריך, דמהו דתימא כיון דזמן מועט הוא לא חשו רבנן לפסידא דטהרות, קא משמע לן: