14י״ד
1 א

וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃

Now, when King Amraphel of Shinar, King Arioch of Ellasar, King Chedorlaomer of Elam, and King Tidal of Goiim

2 ב

עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צביים [צְבוֹיִ֔ים] וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃

made war on King Bera of Sodom, King Birsha of Gomorrah, King Shinab of Admah, King Shemeber of Zeboiim, and the king of Bela, which is Zoar,

3 ג

כָּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃

all the latter joined forces at the Valley of Siddim, now the Dead Sea.

4 ד

שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃

Twelve years they served Chedorlaomer, and in the thirteenth year they rebelled.

5 ה

וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃

In the fourteenth year Chedorlaomer and the kings who were with him came and defeated the Rephaim at Ashteroth-karnaim, the Zuzim at Ham, the Emim at Shaveh-kiriathaim,

6 ו

וְאֶת־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמִּדְבָּֽר׃

and the Horites in their hill country of Seir as far as El-paran, which is by the wilderness.

7 ז

וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃

On their way back they came to En-mishpat, which is Kadesh, and subdued all the territory of the Amalekites, and also the Amorites who dwelt in Hazazon-tamar.

8 ח

וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צביים [צְבוֹיִ֔ם] וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃

Then the king of Sodom, the king of Gomorrah, the king of Admah, the king of Zeboiim, and the king of Bela, which is Zoar, went forth and engaged them in battle in the Valley of Siddim:

9 ט

אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־הַחֲמִשָּֽׁה׃

King Chedorlaomer of Elam, King Tidal of Goiim, King Amraphel of Shinar, and King Arioch of Ellasar—four kings against those five.

10 י

וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בֶּֽאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃

Now the Valley of Siddim was dotted with bitumen pits; and the kings of Sodom and Gomorrah, in their flight, threw themselves into them, while the rest escaped to the hill country.

11 יא

וַ֠יִּקְחוּ אֶת־כָּל־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־כָּל־אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃

[The invaders] seized all the wealth of Sodom and Gomorrah and all their provisions, and went their way.

12 יב

וַיִּקְח֨וּ אֶת־ל֧וֹט וְאֶת־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃

They also took Lot, the son of Abram’s brother, and his possessions, and departed; for he had settled in Sodom.

13 יג

וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃

A fugitive brought the news to Abram the Hebrew, who was dwelling at the terebinths of Mamre the Amorite, kinsman of Eshkol and Aner, these being Abram’s allies.

14 יד

וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן׃

When Abram heard that his kinsman had been taken captive, he mustered his retainers, born into his household, numbering three hundred and eighteen, and went in pursuit as far as Dan.

15 טו

וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃

At night, he and his servants deployed against them and defeated them; and he pursued them as far as Hobah, which is north of Damascus.

16 טז

וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־הָעָֽם׃

He brought back all the possessions; he also brought back his kinsman Lot and his possessions, and the women and the rest of the people.

17 יז

וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃

When he returned from defeating Chedorlaomer and the kings with him, the king of Sodom came out to meet him in the Valley of Shaveh, which is the Valley of the King.

18 יח

וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃

And King Melchizedek of Salem brought out bread and wine; he was a priest of God Most High.

19 יט

וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

He blessed him, saying, “Blessed be Abram of God Most High, Creator of heaven and earth.

20 כ

וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃

And blessed be God Most High, Who has delivered your foes into your hand.” And [Abram] gave him a tenth of everything.

21 כא

וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃

Then the king of Sodom said to Abram, “Give me the persons, and take the possessions for yourself.”

22 כב

וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

But Abram said to the king of Sodom, “I swear to the LORD, God Most High, Creator of heaven and earth:

23 כג

אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃

I will not take so much as a thread or a sandal strap of what is yours; you shall not say, ‘It is I who made Abram rich.’

24 כד

בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ (ס)

For me, nothing but what my servants have used up; as for the share of the men who went with me—Aner, Eshkol, and Mamre—let them take their share.”

Chapter 49מ״ט
1 א

וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם (בראשית יח, יז), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (משלי י, ז): זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ מְבָרְכוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, מַה טַּעְמֵיהּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְכָל מִי שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הָרָשָׁע וְאֵינוֹ מְקַלְּלוֹ, עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, מַה טַּעְמֵיהּ וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, שְׁמוֹתָן שֶׁל רְשָׁעִים דּוֹמִים לִכְלֵי קוֹרְיָס, מַה כְּלֵי קוֹרְיָס כָּל מַה שֶּׁאַתְּ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֵם עוֹמְדִים, הִנַּחְתָּם הֵם מִתְרַפִּים, כָּךְ שָׁמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם בְּנוֹ פַּרְעֹה, סִיסְרָא, סַנְחֵרִיב, אֶלָּא אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ מִשּׁוּם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְרַבִּי יוֹנָתָן, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה (אסתר ב, ו): אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה וגו', הֲוָה אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת, וְלָמָּה לָא הֲוָה אָמַר כֵּן בְּיִרְמְיָה, אֶלָּא שֶׁכָּל נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁכָּתוּב בְּיִרְמְיָה חַי הֲוֵי, בְּרַם הָכָא מֵת הֲוֵי. רַב כִּי הֲוָה מָטֵי לְהָמָן בְּפוּרִים, אָמַר אָרוּר הָמָן וַאֲרוּרִים בָּנָיו, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. אָמַר רַבִּי פִּינְחָס חַרְבוֹנָה זָכוּר לַטּוֹב. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְבָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו, יב): ה' זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אֲחָא אָמַר אֵין לִי אֶלָּא שִׁשִּׁים רִבּוֹא, מִנַּיִן שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְכִּיר שְׁמוֹ וּמְבָרְכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְכַּרְתִּי אֶת הַצַּדִּיק וְאֵינִי מְבָרְכוֹ, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל.

"and god said am i hiding from Abraham" r yitzchak opened " the reminder of the righteous shall be blessed and the name of the wicked shall rot" r yitzchak said: anyone who mentions a righteous man and doesn't bless him transgress a positive commandment, what is the reason "the reminder of the righteous shall be blessed". and anyone who mentions the name of the wicked and dosent curse him also transgress a positive commandment, why " the name of the wicked shall rot". r shmuel the son of nachman says the names of the wicked are similar to valuable garments while you use them they last, as soon as you put them down, have you heard somebody called pharo, sisra, sancheriv!! rather abraham, issac, jacob, rubin, shimon. r berchya and r chelbo say in the name of r shmuel the son of nachman and r yonsan, when he got to this verse that was exiled from jeruslam with the exile" he would say nevuchadnetzar crushed bones (curse)" and why didn't he curse him when he read jerimia because all the times that he is mentioned in jerimia he was alive, here he was dead. rav, when he god to humun on purim, he said, cursed is humun and cursed are his sons, to fulfill what it says "and the name of the wicked shall rot". r pinchas said charvona is remembered for good. r shmuel the son of nachman says we find that god mentions the name of the jews and blesses them as it says: the lord who remembers us will bless. r huna in the name of r acha says i only know that god blesses 600,000 Jews, how do we know that god mentions and blesses every individual jew as well? as it says:and god said am i hiding from Abraham what i am going to do, but Abraham will become a great nation, all the verse needed to say was " i heard the screams of sedom and amora for they are great" rather god said: i mentioned a tzadik and i wont bless him!! and abraham will be a great nation.

2 ב

כְּתִיב (תהלים כה, יד): סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם, אֵיזֶהוּ סוֹד ה' זוֹ מִילָה, שֶׁלֹא גָּלָה אוֹתָהּ מֵאָדָם וְעַד עֶשְׂרִים דּוֹר עַד שֶׁעָמַד אַבְרָהָם וּנְתָנָהּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ב): וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם תִּמּוֹל תִּטֹּל סוֹד ה', מַה סוֹד ה', ס' שִׁשִּׁים, ו' שִׁשָּׁה, ד' אַרְבָּעָה, הֲרֵי שִׁבְעִים, שִׁבְעִים אֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ בִּזְכוּת הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ, מַעֲמִיד אֲנִי מֵהֶם שִׁבְעִים זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַעֲמִיד אֲנִי מֵהֶן משֶׁה שֶׁהוּא הוֹגֶה בַּתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, ה): הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר וגו', בִּזְכוּת מִי בִּזְכוּת הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: סוֹד ה' לִירֵאָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם דַּיּוֹ לְעֶבֶד שֶׁיְהֵא כְּרַבּוֹ, אָמַר לְפָנָיו וּמִי יִמּוֹל אוֹתִי, אָמַר אַתָּה בְּעַצְמְךָ, מִיָּד נָטַל אַבְרָהָם סַכִּין וְהָיָה אוֹחֵז בְּעָרְלָתוֹ וּבָא לַחְתֹּךְ וְהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁהָיָה זָקֵן, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח יָדוֹ וְאָחַז עִמּוֹ, וְהָיָה אַבְרָהָם חוֹתֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז ח): אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וגו', וְכָרוֹת לוֹ הַבְּרִית אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְכָרוֹת עִמּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹחֵז בּוֹ. דָּבָר אַחֵר, סוֹד ה' לִירֵאָיו, בִּתְּחִלָּה הָיָה סוֹד ה' לִירֵאָיו, וְאַחַר כָּךְ לַיְשָׁרִים, (משלי ג, לב): וְלַיְשָׁרִים סוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ לַנְּבִיאִים (עמוס ג, ז): כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם זֶה יְרֵא אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יב): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. אַבְרָהָם זֶה יָשָׁר מִן הַיְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ד): מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. אַבְרָהָם זֶה נָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ז): וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא, וְאֵינִי מְגַלֶּה לוֹ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּתַן אוּסְיָא לְאוֹהֲבוֹ לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לָקֹץ מִתּוֹכָהּ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרַק, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִלּוּ מִן פַּטְרִיקוֹן שֶׁלּוֹ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא הָיָה מְעַכֵּב וּמַה בְּכָךְ וְנִמְלַךְ בּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ מַתָּנָה לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יח): לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ, וַחֲמִשָּׁה כְּרָכִים הַלָּלוּ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ הֵם, וְאִלּוּ מִפַּטְרִיקוֹן שֶׁלּוֹ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא הָיָה מְעַכֵּב בְּיָדִי וּמַה בְּכָךְ וְנִמְלַךְ בּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה אוֹהֲבִים וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן, פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתָּן, נָטַל אֶת הָרִאשׁוֹן וּטְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפָּלָטִין, שֵׁנִי חֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְנָתַן סְפָרְגִים שֶׁלּוֹ עָלָיו, שְׁלִישִׁי שֶׁהָיָה חָבִיב לוֹ יוֹתֵר מִדַּאי אָמַר אֵינִי עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. כָּךְ, אָדָם הָרִאשׁוֹן (בראשית ג, כד): וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. נֹחַ (בראשית ז, טז): וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ. אַבְרָהָם שֶׁהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי, אָמַר מָה אֲנִי עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ סַנְקַתֶּדְרִיס אֶחָד וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ, פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּלוּם עָשִׂיתִי אוֹתוֹ סַנְקַתֶּדְרִיס שֶׁלִּי אֶלָּא שֶׁלֹא לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יוּדָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי יֵשׁ שָׁם לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֵינִי מְגַלֶּה לוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּבָר קָרָאתִי אוֹתוֹ אֲבִיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, ה): כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ, דָּנִים אֶת הַבֵּן חוּץ מִן הָאָב. מַתַּן תּוֹרָה, גִּלִּיתִי לוֹ. גֵּיהִנֹּם, גִּלִּיתִי לוֹ. דִּינָהּ שֶׁל סְדוֹם לְמָחָר, וְאֵינִי מְגַלֶּה לוֹ. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי נָתָן אָמַר אֲפִלּוּ הִלְכוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ. רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר אֲפִלּוּ שֵׁם חָדָשׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִקְרוֹא לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יז): בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה', הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חִיָּא וְרַבָּנָן דְּתַמָּן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה, אֵין יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ הֲלָכָה בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מַאי טַעְמֵיהּ (איוב לז, ב): שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא, וְאֵין הֶגֶה אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, אֲפִלּוּ אוֹתָן הֲלָכוֹת הָיָה אַבְרָהָם יוֹדֵעַ.

3 ג

וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה (בראשית יח, יח), רַבִּי תַּנְחוּם בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, בִּשְֹּׂרוֹ שֶׁאֵין הָעוֹלָם חָסֵר מִשְּׁלשִׁים צַדִּיקִים כְּאַבְרָהָם. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אֲחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה, יוּ"ד עֶשֶׂר, וְה' חָמֵשׁ, וְיוּ"ד עֶשֶׂר, וְה' חָמֵשׁ.

4 ד

כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה (בראשית יח, יט), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי זוֹ הוֹבְרָיָא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה מִתְּחִלָּה צֶדֶק לְבַסּוֹף מִשְׁפָּט. הָא כֵּיצַד אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, מִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אָמַר לָהֶם בָּרֵכוּ. אָמְרוּ לוֹ מַה נֹּאמַר, אָמַר לָהֶם אִמְרוּ בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אִם מְקַבֵּל עָלָיו וּבְרִיךְ, הֲוָה אָכֵיל וְשָׁתֵי וְאָזֵיל, וְאִי לָא הֲוָה מְקַבֵּל עֲלֵיהּ וּבָרִיךְ, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ הַב מַה דַּעֲלָךְ. וְאָמַר מָה אִית לָךְ עָלַי, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ, חַד קְסִיט דַּחֲמַר בַּעֲשָׂרָה פּוֹלָרִין, וְחַד לִיטְרָא דְּקוֹפָר בַּעֲשָׂרָה פוֹלָרִין, וְחַד עִגּוּל דְּרִפְתָּא בַּעֲשָׂרָה פוֹלָרִין. מַאן יָהֵיב לָךְ חַמְרָא בְּמַדְבְּרָא, מַאי יָהֵיב לָךְ קוֹפָר בְּמַדְבְּרָא, מַאן יָהֵיב לָךְ עִגּוּלָא בְּמַדְבְּרָא. מִן דַּהֲוָה חָמֵי הַהִיא עַקְתָא דַּהֲוָה עָקֵי לֵיהּ, הֲוָה אָמַר בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לְכַתְּחִלָּה צְדָקָה וּלְבַסּוֹף מִשְׁפָּט. (בראשית יח, יט): לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן יָגֵעַ בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ לֹא מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו.

5 ה

וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה (בראשית יח, כ), רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה מִשֵּׁם רַבִּי יוֹחָנָן שָׁמַעְנוּ בְּדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנִּדּוֹנוּ בְּמַיִם, וְהַסְּדוֹמִים שֶׁנִּדּוֹנוּ בְּאֵשׁ, מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּזֶה בָּזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר רַבָּה, רָבָּה לִגְזֵרָה שָׁוָה.

"And the men turned (faced) from there" (Gen. 18:22) - this proves that angels do not have a back [of the head] (i.e. they went one way but could still face the other). "And they went towards Sodom but Abraham remained standing before Hashem" Rabbi Simon said: "This is a correction of the scribes [rather than saying] that the Shechinah (Divine Presence) would wait for Abraham ."

6 ו

אֵרְדָה נָּא (בראשית יח, כא), תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לָהֶם הַמָּקוֹם פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָה הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה, כְּלָיָה הֵן חַיָּבִין, וְאִם לֹא אֵדָעָה, אוֹדִיעַ בָּהֶן מִדַּת הַדִּין בָּעוֹלָם. אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲפִלּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁתֹּק, דִּינָהּ שֶׁל רִיבָה אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתִי לִשְׁתֹּק. מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נְעָרוֹת שֶׁיָּרְדוּ לִשְׁתּוֹת וּלְמַלֹאת מַיִם, אָמְרָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּה לָמָּה פָּנַיִךְ חוֹלָנִיּוֹת, אָמְרָה לָהּ כָּלוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ וּכְבָר הִיא נְטוּיָה לָמוּת, מֶה עָשְׂתָה מִלְּאָה אֶת הַכַּד קֶמַח וְהֶחְלִיפוּ נָטְלָה זוֹ מַה שֶּׁבְּיַד זוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִרְגִּישׁוּ בָּהּ נְטָלוּהָ וְשָׂרְפוּ אוֹתָהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִשְׁתֹּק, דִּינָהּ שֶׁל נַעֲרָה אֵינוֹ מֵנִיחַ אוֹתִי לִשְׁתֹּק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַכְּצַעֲקָתָהּ, הַכְּצַעֲקָתָם אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא הַכְּצַעֲקָתָהּ, וְאֵיזוֹ זוֹ דִּינָהּ שֶׁל נַעֲרָה. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר עִקַּר שַׁלְוָתָהּ שֶׁל סְדוֹם לֹא הָיְתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וּמֵהֶם עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְעִישׁ עֲלֵיהֶם הָרִים וּמֵבִיא עֲלֵיהֶם זְוָעוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ט, ה): הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּ, וּבַסּוֹף (איוב ט, ה): אֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּוֹ.

7 ז

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים (בראשית יח, כב), הֲדָא אָמְרָת אֵין עֹרֶף לַמַּלְאָכִים. (בראשית יח, כב): וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה', אָמַר רַבִּי סִימוֹן תִּקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה, שֶׁהַשְּׁכִינָה הָיְתָה מַמְתֶּנֶת לְאַבְרָהָם.

8 ח

וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר וגו' (בראשית יח, כג), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַגָּשָׁה לְמִלְחָמָה (דברי הימים א יט, יד): וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לִפְנֵי אֲרָם לַמִּלְחָמָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הַגָּשָׁה לְפִיּוּס, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יהושע יד, ו): וַיִּגְּשׁוּ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. רַבָּנָן אָמְרֵי הַגָּשָׁה לִתְפִלָּה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א יח, לו): וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וגו', רַבִּי אֶלְעָזָר פָּשַׁט לָהּ אִם לְמִלְחָמָה אֲנִי בָא, אִם לְפִיּוּס אֲנִי בָא, אִם לִתְפִלָּה אֲנִי בָא. רַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן, זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה אֵין אוֹמְרִים לוֹ בּוֹא וַעֲשֵׂה, בּוֹא קְרַב, בּוֹא וַעֲשֵׂה קְרָבָן שֶׁל צִבּוּר, אֶלָּא בּוֹא וּקְרַב לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא לָמָה הִתְקִינוּ בְּרָכוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עַד שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁבְּהָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים (תהלים כט, א): עַד (תהלים כט, י): ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב, שֶׁהוּא מְכַלֶּה אֶת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת מִלָּבוֹא לָעוֹלָם. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא, (בראשית יח, כג): הַאַף תִּסְפֶּה, אַתָּה גּוֹדֵר אֶת הָאַף וְהָאַף לֹא יִגְדֶּרֶךָּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה, אַף שֶׁאַתָּה מֵבִיא לְעוֹלָמְךָ אַתָּה מְכַלֶּה בּוֹ אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הָרְשָׁעִים, וְלֹא דַּיֶּךָּ שֶׁאַתָּה תּוֹלֶה הָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְכַלֶּה אֶת הַצַּדִּיקִים עִם הָרְשָׁעִים. רַבִּי וְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי אוֹמֵר בָּשָׂר וָדָם חֵמָּה כּוֹבַשְׁתּוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת הַחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ב): נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בָּשָׂר וָדָם קִנְאָה כּוֹבַשְׁתּוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת הַקִּנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ב): אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה': רַבִּי שִׂמְלָאי שָׁאַל לְרַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִכְתִיב (משלי יג, כג): וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט, אָמַר לוֹ בְּלֹא מִשְׁפַּט מְקוֹמוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּשְׁתַּלַּח לִגְבוֹת בְּנֵי טְבֶרְיָה וּבְנֵי צִפּוֹרִי, כְּשֶׁהָיָה גוֹבֶה בִּטְבֶרְיָא, רָאָה אֶחָד מִצִּפּוֹרִי, עָמַד וּתְפָשׂוֹ, אָמַר לוֹ מִצִּפּוֹרִי אֲנִי, אָמַר לוֹ יֵשׁ בְּיָדִי כְּתָבִים מִצִּפּוֹרִי לִגְבוֹתָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק לִגְבוֹת בְּנֵי טְבֶרְיָא עַד שֶׁבָּאת רְוָחָה לְצִפּוֹרִי, וְנִמְצָא נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפַּט מְקוֹמוֹ. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְדֻבָּה שֶׁהָיְתָה מְשַׁכֶּלֶת בְּחַיָּה, וְלֹא מָצָאת לְשַׁכֵּל בַּחַיָּה וְשִׁכְּלָה בְּבָנֶיהָ. רַבִּי סִימוֹן אָמַר לְמַגָּל כּוֹסַחַת כּוּבִין וְלָא שְׁלַם לָהּ, שׁוֹשַׁנָּה וְלָא שְׁלַם לָהּ.

9 ט

חָלִלָה לְּךָ (בראשית יח, כה), אָמַר רַבִּי יוּדָן חָלִלָה הוּא לְךָ בַּרְיָה הוּא לְךָ. אָמַר רַבִּי אַחָא חָלִלָה חָלִלָה שְׁתֵּי פְּעָמִים, חִלּוּל שֵׁם שָׁמַיִם יֵשׁ בַּדָּבָר. אָמַר רַבִּי אַבָּא מֵעֲשׂת דָּבָר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מֵעֲשׂת כַּדָּבָר, לֹא הִיא וְלֹא דִּכְוָתָהּ, וְלֹא דִּפְחוּתָה מִנָּהּ. אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, אַבְרָהָם וְאִיּוֹב, אַבְרָהָם אָמַר חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע. אִיּוֹב אָמַר (איוב ט, כב): אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה, אַבְרָהָם נָטַל עָלֶיהָ שָׂכָר, אִיּוֹב נֶעֱנַשׁ עָלֶיהָ. אַבְרָהָם אָמַר בִּשּׁוּלָה, אִיּוֹב אָמַר פַּגָה, אַחַת הִיא עַל כֵּן אָמַרְתִּי תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר עִרְבּוּבֵי שְׁאֵלוֹת יֵשׁ כָּאן, אַבְרָהָם אָמַר: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: וְהָיָה כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע, יִתְלֶה לָרְשָׁעִים בִּשְׁבִיל צַדִּיקִים, הַלְּוַאי צַדִּיקִים דְּהָא אֵינָם אֶלָּא צַדִּיקִים נִבְלֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל צַדִּיקִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּסְדוֹם צַדִּיקִם כְּתִיב, הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (יהושע ט, יא): וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל ישְׁבֵי אַרְצֵנוּ, זְקָנֵנוּ כְּתִיב, זִקְנֵי אַשְׁמָה, הַיְנוּ סָבָא דְּבַהֲתָא. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַבְרָהָם צָרֵף מַעֲשַׂי וְיַעֲלוּ לְמִנְיַן חֲמִשִּׁים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן לֹא אַתְּ הוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, צָרֵף עַצְמְךָ עִמָּהֶם וְיַעֲלוּ לְמִנְיַן חֲמִשִּׁים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כָּךְ אֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם תּוֹלִין לוֹ אַנְקְלִיטוֹן מִדּוּכוֹס לְאִפַּרְכּוֹס, מֵאִפַּרְכּוֹס לְאִסְטְרָלִיטוֹס, וְאַתְּ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיִּתְלֶה לְךָ אַנְקְלִיטוֹן, לֹא תַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לָדוּן אֶת עוֹלָמְךָ מָסַרְתָּ אוֹתוֹ בְּיַד שְׁנַיִם, רוֹמוֹס וְרוֹמִילוֹס, שֶׁאִם בִּקֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עַל יָדוֹ, וְאַתְּ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין לְךָ מִי שֶׁיְעַכֵּב עַל יָדְךָ לֹא תַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. אָמַר רַב אַדָא נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, מָה אַתְּ מַעֲרִים עַל הַשְּׁבוּעָה, מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין אַתָּה מֵבִיא, מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ אַתְּ מֵבִיא, אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ יְדֵי שְׁבוּעָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי (בראשית יח, כה): הֲשׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵית עוֹלָם, אַתְּ תָּפֵיס חַבְלָא בִּתְרֵין רָאשִׁין, בָּעֵי עָלְמָא וּבָעֵי דִינָא, אִם לֵית אַתְּ מְוַתֵּר צִבְחַר, לֵית עָלְמָא יָכֵיל קָאֵים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם (תהלים מה, ח): אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, אָהַבְתָּ לְצַדֵּק אֶת בְּרִיּוֹתַי, וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, מֵאַנְתָּ לְחַיְיבָן, (תהלים מה, ח): עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ, מַהוּ מֵחֲבֵרֶיךָ, מִנֹּחַ וְעַד אֶצְלְךָ עֲשָׂרָה דוֹרוֹת וּמִכֻּלָּם לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא עִמָּךְ (בראשית יב, א): וַיּאֹמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.

"Far be it from You." R' Yudan said, "It is far from You"; "It is outside for You." R' Aha said, "Halila" "Halila" twice. There is a desecration of the name of Heaven in the matter. R' Aba said, It does not say "to do this thing"; rather, it says "to do a thing like this." Not it, nor anything like it, nor anything less than it. R' Levi said, Two individuals said the same thing, Avraham and Iyov. Avraham: "Far be it from You to do such a thing, to bring death upon the innocent as well as the guilty" Iyov: "It is all one; therefore I say, 'He destroys the blameless and the guilty.'" Avraham received a reward for it, and Iyov was punished for it. Avraham spoke well-ripened thoughts; Iyov spoke hastily and angrily: "It is all one; therefore I say, 'He destroys the blameless and the guilty.'" R' Hiyya bar Aba said, There is a confusion of questions here. Avraham said,"Far be it from You to do such a thing, to bring death upon the innocent as well as the guilty," and the Holy One Blessed be He says, "so that innocent and guilty fare alike." Would He suspend [judgment] against the wicked for the sake of the righteous? Oh that they were righteous, but they are only righteous men of an inferior quality, as R' Yohanan said, All tzaddikim mentioned in connection with S'dom are written "tzaddikam." This is the opinion of R' Yohanan, as R' Yohanan said, "So our elders and all the inhabitants of our country instructed us" -- it is written "z'kananu" -- uncultured old men, i.e., shameful old men. R' Yehoshua ben Levi said, Annex my deeds and they will increase the total to 50. R' Yehuda ben R' Simon said, Aren't You the Righteous One of the world? Annex Your deeds and they will increase the total to 50. R' Yehuda ben R' Simon said, This is what Avraham said to Him: With a flesh-and-blood king, one can take an appeal from a duke's decision to a provincial governor, and from a provincial governor to a military governor. But with You, because there is no one to take an appeal to, won't You do justice? R' Yehuda ben R' Simon said, When You sought to judge Your world, You gave it over to two, Remus and Romulus, so that if one of them wanted to do something, the other could stay the first one's hand. But You, with respect to Whom there is no one to stay Your hand, won't You do justice? R' Ada said, You swore that You would not bring a flood to the world, and now You are weaseling out of the oath -- a flood of water You are not bringing, but a flood of fire You are bringing. If so, You have not fulfilled Your oath. R' Levi said, ...

10 י

וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם (בראשית יח, כו), רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ (איוב לד, לא): כִּי אֶל אֵל הֶאָמַר נָשָׂאתִי לֹא אֶחְבֹּל, הַיְינוּ דִּכְתִיב (בראשית יח, כו): וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם. לֹא אֶחְבֹּל, אֵינִי מְמַשְׁכְּנָם, הֵיךְ מָה דִכְתִיב (שמות כב, כה): אִם חָבֹל תַּחְבֹּל, וְהֵן חוֹבְלִים עָלַי דְּבָרִים וְאוֹמְרִים אֵינוֹ דָּן כַּשּׁוּרָה. (איוב לד, לב): בִּלְעֲדֵי אֶחֱזֶה, בַּר מִנִּי זִיל פַּשְׁפֵּשׁ דִּינָא, וְאִם טָעִיתִי (איוב לד, לב): אַתָּה הֹרֵנִי, וְאִם אָוֶן פָּעַלְתִּי עִם הָרִאשׁוֹנִים, לֹא אֹסִיף עִם הָאַחֲרוֹנִים. (איוב מא, ד): לוֹ אַחֲרִישׁ בַּדָּיו, לְךָ אֲנִי מַחֲרִישׁ וְלַבַּדִּים הַיּוֹצְאִים מִמְךָ, לְאַבְרָהָם שֶׁהוּא אוֹמֵר: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, וּלְמשֶׁה שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, וְלִיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא אוֹמֵר (יהושע ז, ז): לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם, וּלְדָוִד שֶׁהוּא אוֹמֵר (תהלים י, א): לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעֲלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה (איוב מא, ד): וּדְבַר גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּוֹ, חֵן נִתַּן בַּעֲרִיכוּת שְׂפָתָיִם, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַסְּדוֹמִיִּים.

11 יא

וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי (בראשית יח, כז), אָמַר אִלּוּ הֲרָגַנִי אַמְרָפֶל לֹא הָיִיתִי עָפָר, וְאִי שְׂרָפַנִּי נִמְרוֹד לֹא הָיִיתִי אֵפֶר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אַתָּה אָמַרְתָּ (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְבָנֶיךָ כַּפָּרָה בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת (במדבר יט, ט): וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה. תָּנֵינַן סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד, מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה בִּרְחוֹב הָעִיר וכו' וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה. רַבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן חַד אָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְחַד אָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק, מַאן דְּאָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, מַאן דְּאָמַר זְכוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק, אֵפֶר בִּלְבָד. מִלְּתָא דְּרַבִּי יוּדָן פְּלִיגָא אַהָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי דַּהֲוָה מַכְרִיז בְּצִבּוּרָא וְאָמַר כָּל מַאן דְּלָא מְטָא שְׁלִיחָא דְצִבּוּרָא לְגַבֵּיהּ לְמִתַּן קִטְמָא בְּרֵישֵׁיהּ, יִסַּב אִיהוּ קִטְמָא וִיהֵיב בְּרֵישֵׁיהּ. מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר הוּא עָפָר וְהוּא אֵפֶר.

12 יב

אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה (בראשית יח, כח), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לֵירֵד לוֹ מֵחֲמִשִּׁים לַחֲמִשָּׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲזֹר בְּךָ לְמַפְרֵעַ. אָמַר רַבִּי לֵוִי לְחַלַַף סְרִדָה מְלֵאָה מַיִם, כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם הַסָּנֵיגוֹר מְלַמֵּד, פְּעָמִים שֶׁהַדַּיָן מְבַקֵּשׁ שֶׁיְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא הוּא אוֹמֵר הוֹסִיפוּ בְּתוֹכָהּ מַיִם.

13 יג

וַיֹּאמַר אַל נָא יִחַר לַה' אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה (בראשית יח, לב), וְלָמָּה עֲשָׂרָה, כְּדֵי כְּנִיסָה לְכֻלָּם. דָּבָר אַחֵר לָמָּה עֲשָׂרָה, כְּבָר נִשְׁתַּיֵּר בְּדוֹר הַמַּבּוּל שְׁמוֹנָה וְלֹא נִתְלָה לָעוֹלָם בִּזְכוּתָן. דָּבָר אַחֵר לָמָּה עֲשָׂרָה, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲשָׂרָה, לוֹט וְאִשְׁתּוֹ וְאַרְבַּע בְּנוֹתָיו וְאַרְבָּעָה חֲתָנָיו. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּאן עֲשָׂרָה, וּבִירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ה, א): שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְכָאן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז, כז): אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק עַד כַּמָּה הוּא מִצּוּי חֶשְׁבּוֹן לְעִיר אַחַת, עַד אֶחָד, אִם נִמְצָא אֶחָד בְּכָל הָעִיר תּוֹלִין לָהּ בִּזְכוּתוֹ.

14 יד

וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם (בראשית יח, לג), הַדַּיָּן הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַסָּנֵיגוֹר מְלַמֵּד הוּא מַמְתִּין, נִשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר עָמַד לוֹ הַדַּיָּן, כָּךְ וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, הַסָּנֵיגוֹר הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַדַּיָּן מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים הוּא מְלַמֵּד, עָמַד לוֹ הַדַּיָּן נִשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר, כָּךְ וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, וּכְתִיב (בראשית יח, לג): וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ. הַקָּטֵיגוֹר הַזֶּה כָּל זְמַן שֶׁהַסָּנֵיגוֹר מְלַמֵּד וְהַדַּיָּן מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים מַמְתִּין, עָמַד לוֹ הַדַּיָּן נִשְׁתַּתֵּק הַסָּנֵיגוֹר וְהַמְקַטְרֵג הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, כָּךְ וַיֵּלֶךְ ה', וּכְתִיב (בראשית יט, א): וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב.