Genesis
1א׳
Bereshitבראשית
1 א

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃

When God began to create heaven and earth—

2 ב

וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃

the earth being unformed and void, with darkness over the surface of the deep and a wind from God sweeping over the water—

3 ג

וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃

God said, “Let there be light”; and there was light.

4 ד

וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃

God saw that the light was good, and God separated the light from the darkness.

5 ה

וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ (פ)

God called the light Day, and the darkness He called Night. And there was evening and there was morning, a first day.

6 ו

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃

God said, “Let there be an expanse in the midst of the water, that it may separate water from water.”

7 ז

וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃

God made the expanse, and it separated the water which was below the expanse from the water which was above the expanse. And it was so.

8 ח

וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ (פ)

God called the expanse Sky. And there was evening and there was morning, a second day.

9 ט

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃

God said, “Let the water below the sky be gathered into one area, that the dry land may appear.” And it was so.

10 י

וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

God called the dry land Earth, and the gathering of waters He called Seas. And God saw that this was good.

11 יא

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֔שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃

And God said, “Let the earth sprout vegetation: seed-bearing plants, fruit trees of every kind on earth that bear fruit with the seed in it.” And it was so.

12 יב

וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

The earth brought forth vegetation: seed-bearing plants of every kind, and trees of every kind bearing fruit with the seed in it. And God saw that this was good.

13 יג

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ (פ)

And there was evening and there was morning, a third day.

14 יד

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃

God said, “Let there be lights in the expanse of the sky to separate day from night; they shall serve as signs for the set times—the days and the years;

15 טו

וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃

and they serve as lights in the expanse of the sky to shine upon the earth.” And it was so.

16 טז

וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃

God made the two great lights, the greater light to dominate the day and the lesser light to dominate the night, and the stars.

17 יז

וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃

And God set them in the expanse of the sky to shine upon the earth,

18 יח

וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

to dominate the day and the night, and to separate light from darkness. And God saw that this was good.

19 יט

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ (פ)

And there was evening and there was morning, a fourth day.

20 כ

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃

God said, “Let the waters bring forth swarms of living creatures, and birds that fly above the earth across the expanse of the sky.”

21 כא

וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

God created the great sea monsters, and all the living creatures of every kind that creep, which the waters brought forth in swarms, and all the winged birds of every kind. And God saw that this was good.

22 כב

וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃

God blessed them, saying, “Be fertile and increase, fill the waters in the seas, and let the birds increase on the earth.”

23 כג

וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ (פ)

And there was evening and there was morning, a fifth day.

24 כד

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃

God said, “Let the earth bring forth every kind of living creature: cattle, creeping things, and wild beasts of every kind.” And it was so.

25 כה

וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃

God made wild beasts of every kind and cattle of every kind, and all kinds of creeping things of the earth. And God saw that this was good.

26 כו

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

And God said, “Let us make man in our image, after our likeness. They shall rule the fish of the sea, the birds of the sky, the cattle, the whole earth, and all the creeping things that creep on earth.”

27 כז

וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃

And God created man in His image, in the image of God He created him; male and female He created them.

28 כח

וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃

God blessed them and God said to them, “Be fertile and increase, fill the earth and master it; and rule the fish of the sea, the birds of the sky, and all the living things that creep on earth.”

29 כט

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃

God said, “See, I give you every seed-bearing plant that is upon all the earth, and every tree that has seed-bearing fruit; they shall be yours for food.

30 ל

וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃

And to all the animals on land, to all the birds of the sky, and to everything that creeps on earth, in which there is the breath of life, [I give] all the green plants for food.” And it was so.

31 לא

וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ (פ)

And God saw all that He had made, and found it very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.

Ibn Ezra on Genesis
1:1א׳:א׳
1 א

בראשית. חכמינו אמרו שהבי''ת נוסף כבי''ת בראשונה כי נמצא ראשונה יסעו ואילו היה טעמו כן היה הבי''ת קמוץ בקמץ גדול ויש אומרים כי בראשית לעולם סמוך והטעם בראשית הערב או הלילה או החשך והנה שכחו וירא ראשית לו ויש אומרים שהבי''ת נושא בלי טעם וטעמם שלא יעלה על לב שאין ראשית לשמים ולארץ על כן אמר בראשית ולפי דעתי שהוא סמוך כמו בראשית ממלכת יהויקים ואל תתמה איך נסמך על פועל עבר והנה כן תחלת דבר ה'. קרית חנה דוד. והטעם יתברר לך בפסוק השני

Our sages have said that the [letter] bet was added, like the bet in barishonah (“in the beginning”) Bereshit 13:4, for you find “at the beginning (rishonah) they travelled” Bamidbar 2:9. But were that the meaning, the bet would have been vocalized with a kamatz gadol. And there are those who say that [the word] bereshit always [appears in] attached [form], where the meaning is “at the beginning of the evening, or the night, or the darkness”. But behold, they forgot “he saw a beginning reishit for himself” Devarim 33:21. And there are those who say that the bet is a subject without meaning. Their reason is that it is unthinkable that there is no beginning to the heavens and the earth. Therefore, it said “bereshit. But according to my opinion, it is indeed an attached form, like “At the beginning (bereshit) of the rule of Yehoyakim” Yirmiyahu 26:1. Now don’t wonder how can it be attached to a past tense verb [instead of a noun], for behold, thus: “At the beginning (techilat) spoke Hashem with Hoshea, and Hashem said to Hoshea” Hoshea 1:2, “The city (kiryat) where David camped” Yishayahu 29:1. The meaning [of this usage] will be explained for you in the second verse.

2 ב

ברא. רובי ממפרשים אמרו שהבריאה להוציא יש מאין וכן אם בריאה יברא ה'. והנה שכחו ויברא אלהים את התנינים ושלש בפסוק אחד ויברא אלהים את האדם. וברא חשך שהוא הפך האור שהוא יש וזה דקדוק המלה ברא לשני טעמים זה האחד והשני לא ברה אתם לחם. וזה השני ה''א תחת אלף כי כמוהו להברות את דוד כי הוא מהבנין הכבד הנוסף ואם היה באל''ף היה כמו להבריאכם ומצאנו מהבנין הכבד ובראת לך. ואיננו כמו ברו לכם איש רק כמו וברא אתהן. וטעמו לגזור ולשום גבול נגזר והמשכיל יבין

“Created” – Most commentators have said that creation means bringing forth something from nothing, and thus: “But if Hashem will created a creation” [referring to something never seen before] Bamidbar 16:30. But they have forgotten “And G-d created the crocodiles” Bereshit 1:21, as well as three times in the same verse: “G-d created man in His image…” Bereshit 1:27; “and Who creates darkness” Isaiah 45:7 – which is the opposite of light, which is something. Now here is the precise grammar of the word barat - it has two meanings. One is as stated. The other: “He did not revive them with bread” Samuel II 12:17. In this second one, aleph is in place of hey, for similar to it is “And the whole people came to revive David” – this is in the hif’il verb construction. If it were with an aleph, it would be like “To revive you from the beginning of every grain-gift of Yisrael” Samuel I 2:29. We also find [the same root] in the pi’el verb construction: “You will clear for yourselves there” Joshua 17:15. It’s not like “choose for yourselves a man” Samuel I 17:8, rather like “And He BARAed them” Ezekiel 23:47. And its meaning is to cut, to place a divided border – and the enlightened will understand.

3 ג

אלהים. אחר שמצאנו אלוה ידענו כי אלהים לשון רבים ושרש זה מדרך הלשון כי כל לשון יש לו דרך כבוד. וכבוד ל' לועז שיאמר הקטן לנוכח הגדול לשון רבים. ובל' ישמעאל דרך כבוד שידבר הגדול כמו המלך בלשון רבים ובל' הקדש דרך כבוד לומר על הגדול ל' רבים כמו אדנים בעלים שאמרו אדנים קשה. ולקח בעליו.וכן מלת עליו. אליו ועדיו. על כן אמר הכתוב ברא ולא בראו. ומדרך התושיה ידענו כי הדבורים יקראו שפה בעבור שיראו שממנה יצאו. וכן נשמת האדם העליונה תקרא לב. והלב גוף והיא איננה גוף בעבור היות הלב המרכבת הראשונה לה ובעבור היות כל מעשה השם ביד המלאכים עושי רצונו נקרא כן. ובפסוק כי שמי בקרבו אבאר קצת סוד השם. ואל תשים לבך אל דברי הגאון שאומר שהאדם נכבד מהמלאכים וכבר בארתי בספר היסוד כי כל ראיותיו הפוכות. וידענו כי אין בבני אדם נכבדים כמו הנביאים ויהושע נפל על פניו לפני מלאך ה' והשתחו' ואמר מה אדני מדבר אל עבדו וכן זכריה. ודניאל. ולמה אאריך. וטעם אלהי הצבאות כמו אלהי האלהים. וטעם אלהים כמו מלך. ובני אדם המתעסקים במשפט אלהים יקראו כן. וזה השם תאר ואיננו עצם ולא ימצא ממנו עבר או עתיד ואל תחשוב שהמלאכים הם מאש ורוח בעבור שנמצא עושה מלאכיו רוחות. כי אין ככה דרך פשוטו רק דבר דוד בתחלה על מעשה בראשית. והחל מהאור ואמר עוטה אור ואחר כן נוטה שמים והוא הרקיע והמים עליו והאש והשלג והרוח. ואמר כי הרוח שלוחו של השם ללכת אל מקום שישלחנו וכן האש ממשרתיו ואמר יסד ארץ על מכוניה וזאת היא היבשה וכן כתוב רוח סערה עושה דברו

“E-lohim” – After we have found [the word] e-loah, we know that E-lohim is its plural form, and the root [of this] is in the nature of language. For every language has a formal form. The way of expressing formality in non-Hebrew languages is by the lesser using the plural in the presence of the greater. In Arabic the way of formal expression is for the greater to speak, as royalty, in the plural. In the Holy Tongue, the way is to refer to the greater in the plural. Like “master” (adonim), “owner” b’alim as the said, “a harsh master” (b’alim) Isaiah 19:4, “his master (b’alim) shall take”. Likewise the word “upon him” (alav), “to him” (elav), “until him” (adav). For this reason does Scripture state “He created” and not “they created”. Now from a perspective of wisdom, we know that speech is called “lip” [Hebrew parallel to the English “tongue”] since people see that words emanate from there. Likewise, the supernal human soul is called “heart”, yet the heart is [part of the] body, since the heart is the first “chariot” for it. Now is called thus [“(E-lohim)”)since all the acts of Hashem are [delivered] into the hands of the angels, who do His Will. (I will explain a bit more of the secret of the Name on the verse “for My Name is within him” – Exodus 23:21). And pay no attention to the words of [Rav Sa’adiah] Ga’on who said that man is more prestigious than angels. I’ve already explained in Sefer HaYesod that all his proofs are actually the opposite. Now we know that, amongst men, there are none more prestigious than the prophets, yet Yehoshua fell on his face before an angel of Hashem and prostrated himself, and said, “what is my master speaking to his servant” – Joshua 5:14. and likewise Zechariah and Daniel, but why should I go on? And the meaning of “G-d of hosts” is like “G-d of gods [masters]”. So the meaning of E-lohim is like “king”, and people who are involved in divine law will be called thus – but it is an adjective [lit. descriptive name], not a [true] noun – you won’t find any future or past forms. And don’t think that, since we find it written, “He makes the winds His angels” that angels are [made] from fire and wind, for that is not the straightforward way of interpreting that verse. It’s rather that David spoke initially of the work of creation, beginning with light and saying, “He enwraps [in] light” and afterwards “He spreads out the heavens” – that is, the firmament, with the waters above it, and fire, snow and wind. He [then] said that the wind is Hashem’s messenger to go to any place He may send it, likewise is fire amongst His servants, and he said, “He founded the earth upon its elements” – this is regarding the dry land. Likewise is it written, “the stormy wind does His will” Psalms 148:8

4 ד

וטעם את. כמו עצם הדבר והוא סימן עם הפעול כמו את השמים ופעם יחסרוהו כמו אשר ברא אלהי' אדם ונמצא עם הפועל כמו ובא הארי ואת הדוב. והם מתי מספר. ויהיה תחת עם ותחת מן

The meaning of et is like the thing itself, yet indicating a direct object, like et hashamayim, and sometimes it is omitted, as in “since G-d created man” [with the direct object indicator missing] – Deuteronomy 4:32. And at times it’s [even] found with the subject, as in “the lion came and et the bear” – Samuel I 17:34, but there are few of these. It can [also] be in place of “with” and in place of ‘from”.

5 ה

השמים. בה''א הידיעה להורות כי על אלה הנראים ידבר ולעולם לשון רבים ויתכן להיות משטרו משטר כל אחד ואחד. וטעם שמים גובה ומעלה וכן בל' ישמעאל שרובה על מתכונת לשון הקדש ויש שמי השמים. ולא יתפרדו כרחים וצהרים. ואנשי המדות יבינו אלה הסודות. ואמר הגאון כי הארץ כנקודה והמים כחוט הסובב. ואחר שאלה שניהם נבראים יהי' כל אשר בתוכם נברא כמים וכאש. ואחרים אמרו כי המים בכלל הארץ והרוח בכלל השמים. ולפי רעתי כי אלה השמים והארץ הם הרקיע והיבשה כי לא נברא ביום אחד כי אם דבר אחד בראשון האור ובשני הרקיע ובשלישי הצמחים וברביעי המאורות ובחמישי ובששי נפשות החיות והמזמור הנזכר לעד. ולא יתכן להיות הקו הסובב קודם הנקודה או הוא קודם הקו על כן אמרו שנבראו השמים והארץ בפעם אחת והעד קורא אני עליהם יעמדו יחדו. וזאת העדות איננה ברורה. בעבור שפירוש הפסוק איננו כן כי איך יאמר אליהם לאשר אינם ואיך יקרא לתוהו. רק פירושו אני בראתים ובעת שאקראם יעמדו יחדו לפני שניהם כעבדים לעשות רצוני. כטעם דברך נצב בשמים. ואח''כ הזכיר הארץ ואמר אחר כן כי גם המה יעמדו לעשות משפט שיצום

“The heavens” – with the definite article, to indicate that that it’s speaking of those [heavens] which are visible, and [“heavens”] are always plural. And it's possible that it means, "its domain" – the domain of each one. The meaning of “heavens” is heights and elevation, and thus it is in Arabic, which is primarily based on the Holy Tongue. There are also “heavens of heavens”, but there is no singular form, like rechayim [“millstones”] and tzohorayim [“afternoon”]. People of stature will understand these secrets. Now the Ga’on says that the earth is like a point, and the heavens are like a thread encompassing it, and after these two were created, were everything within them [created], like water and fire. Others have said that the water was included with the earth, and the wind with the heavens. According to my opinion, these heavens and earth are [identical to] the firmament and the dry land, for only one things was created on each day: on the first day, light; on the second day, the firmament; on the third day, plants; on the fourth day, the luminaries, of the fifth day, and on the sixth day, the living things. The psalm mentioned [above] bears witness. And it’s impossible for the line which surrounds to precede the point, or for the point to precede the line, so therefore did they say that the heavens and the earth were created simultaneously. Bearing witness is “I call to them, they stand up together” – Isaiah 48:13. Yet this proof is not [sufficiently] clear, for this is not the explanation of the verse, for how can He say “to them” when they are not!? And how can He call it tohu? Rather, its meaning is “I created them”, and at the time I call to them, they will both stand up before Me like servants to do My will”, as in “Your word is standing in the heavens” – Psalms 119:89. And afterwards he mentioned the earth, afterwards stating that both will arise to execute judgment as He commands them.