Chapter 3ג׳
1 א

הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנוֹרָה שֶׁעֲשׂוּיָה פְּרָקִים פְּרָקִים, מַהוּ לְטַלְטְלָהּ בְּשַׁבָּת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים הַמַּרְכִּיב קְנֵי מְנוֹרָה בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת, וּמִשּׁוּם מָה מְחַיֵּב, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן הַמַּרְכִּיב אֶת הַמְנוֹרָה בְּשַׁבָּת כְּאָדָם שֶׁבּוֹנֶה בְּשַׁבָּת, וּמִי שֶׁהוּא בּוֹנֶה בְּשַׁבָּת, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּר' חֲנִינָא, אֵימָתַי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כְּשֵׁם שֶׁרָאוּי לָהּ, תְּחִלָּה כְּשֶׁנְּתָנָהּ לָהֶן בְּאָלוּשׁ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ל): וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְאַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא לְרָעָתְךָ נָתַתִּי לְךָ אֶת הַשַּׁבָּת, לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶלָּא לְטוֹבָתְךָ, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי חִיָּא בְּר' אַבָּא אַתְּ מְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבִכְסוּת נְקִיָּה וּמְהַנֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ שָׂכָר, מִנַּיִן (ישעיה נח, יג): וְקָרָאתָ לַשַׁבָּת עֹנֶג וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה נח, יד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (תהלים לז, ד): וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל וְאֵימָתַי אַתְּ נוֹתֵן לָנוּ שְׂכַר הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְווֹת שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים מִפֵּרוֹתֵיהֶן אַתֶּם אוֹכְלִים עַכְשָׁו, אֲבָל שְׂכָרָן בְּעֵקֶב אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, מִנַּיִן מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בְּעִנְיָנֵנוּ (דברים ז, יב): וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה עֵקֶב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס, ט): לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה, מַהוּ גִּלְעָד, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כו' עַד שֶׁהֵן מִבְּנֵי יְהוּדָה. דָּבָר אַחֵר (תהלים ס, י): מוֹאָב סִיר רַחְצִי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹפֵת אֲנִי לְמוֹאָב יוֹרָה שֶׁל פֻּרְעָנוּת, מַהוּ (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל מוּכָן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וַאֲנִי דּוֹרֵךְ גִּתָּהּ שֶׁל אֱדוֹם בַּעֲקֵב רַגְלִי, אֵימָתַי, וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, לֹא תִהְיוּ סְבוּרִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶתְכֶם כְּעֶבֶד שֶׁאֲדוֹנוֹ מְבַקֵּשׁ לִמְכֹּר אוֹתוֹ קוֹרִיסִין בְּכָל מַה שֶּׁמּוֹצֵא, אֶלָּא כָּךְ אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם יִסּוּרִין עַד שֶׁתָּכִינוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶצְלִי. אָמַר רַב אַחָא בִּשְׁבוּעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יַנִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ד, יב): לָכֵן כֹּה אֶעֱשֶׂה לְךָ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין לָכֵן אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי, וְעַד הֵיכָן אֲנִי מְיַסֵּר אֶתְכֶם, עַד הֶעָקֵב (עמוס ד, יב): עֵקֶב כִּי זֹאת אֶעֱשֶׂה לָךְ, עַד שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי עַד הֶעָקֵב.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים ז, ט): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ פִּקָּדוֹן, וּמֵת אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, בָּא בְּנוֹ וּמְבַקֵּשׁ אֶת הַפִּקָּדוֹן מִיָּדוֹ, אָמַר לוֹ תֵּן לִי הַפִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקִיד אַבָּא אֶצְלְךָ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מָצָאתָ אַחֵר טוֹב מִמֶּנִּי, הַפִּקָּדוֹן שֶׁאֶצְלִי לֹא שָׁמַרְתִּי אוֹתוֹ וְלֹא קִפַּלְתִּי אוֹתוֹ. כָּךְ כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי יִרְמְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִרְמְיָה לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל (ירמיה ב, ה): מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל, עַל כָּל מַה שֶּׁנִּשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לֹא קִיַּמְתִּי, נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם שֶׁאֲנִי מְבָרֵךְ אֶת בְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, יז): כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וגו', לֹא בֵּרַכְתִּי אֶתְכֶם עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, י): ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם. אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶתְכֶם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ, (תהלים קה, לז): וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל, לְפִיכָךְ אָמַר משֶׁה (דברים ז, ח): וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה, מִן (דברים ז, ח): וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים, אַתְּ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא הָאֵל הַנֶּאֱמָן. דָּבָר אַחֵר, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וכו' בָּא בְּנוֹ מְבַקֵּשׁ אֶת הַפִּקָּדוֹן, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ וְהָבֵא שְׁנֵי אִיסְטַרְטִין וּשְׁנֵים עָשָׂר בִּלְבִיטוֹן וְעַל יְדֵיהֶן אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת הַפִּקָּדוֹן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֲבוֹתֵיכֶם הִפְקִידוּ אֶצְלִי פִּקָּדוֹן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, טז): פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, אָמַר לָהֶן יָבוֹאוּ שְׁנֵי אִיסְטַרְטִין וּשְׁנֵים עָשָׂר בִּלְבִיטוֹן, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁנֵים עָשָׂר רָאשֵׁי שְׁבָטִים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר א, ג ד): תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה. דָּבָר אַחֵר, הָאֵל הַנֶּאֱמָן. רַבָּנִין אָמְרֵי מֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אַתְּ יוֹדֵעַ אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה דָּר בְּעִיר אַחַת בַּדָּרוֹם, וְהָלְכוּ אֲנָשִׁים לְהִתְפַּרְנֵס שָׁם, וְהָיוּ בְּיָדָן שְׁתֵּי סְאִין שֶׁל שְׂעוֹרִים וְהִפְקִידוּ אֶצְלוֹ וְשָׁכְחוּ אוֹתָן וְהָלְכוּ לָהֶן, וְהָיָה רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר זוֹרֵעַ אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה וְעוֹשֶׂה אוֹתָן גֹּרֶן וְכוֹנְסָן, אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים הָלְכוּ אוֹתָן הַחֲבֵרִים לְשָׁם, לִתְבֹּעַ אוֹתָן לִתֵּן לָהֶם, מִיָּד הִכִּיר אוֹתָן רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, אָמַר לָהֶם בּוֹאוּ וּטְלוּ אוֹצְרוֹתֵיכֶם, הֲרֵי מֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אַתָּה יוֹדֵעַ אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָלַךְ לְעִיר אַחַת וְהָיוּ הָעַכְבָּרִים אוֹכְלִים בִּתְחוּמָהּ שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, בָּאוּ וּבִקְּשׁוּ הֵימֶנוּ, מֶה עָשָׂה רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר, אָמַר לָהֶן לָמָּה אֵין אַתֶּם מַפְרִישִׁין מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם כָּרָאוּי, מְבַקְּשִׁים אַתֶּם שֶׁנַּעֲרֹב אֶתְכֶם, שֶׁאִם אַתֶּם מַפְרִישִׁין מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם כָּרָאוּי אֵין עַכְבָּרִים אוֹכְלִין עוֹד, אָמְרוּ לוֹ אִין, עָרַב אוֹתָן וְהָלְכוּ הָעַכְבָּרִים וְלֹא נִרְאוּ עוֹד. דָּבָר אַחֵר, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה חוֹפֵר שִׁיחִין לָרַבִּים, בִּתּוֹ הָיְתָה הוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וּבָאת לַעֲבֹר בַּנָּהָר וּשְׁטָפָהּ, בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי פִּינְחָס כָּךְ הִגִּיעַ לְבִתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, אָמַר לָהֶם אִי אֶפְשָׁר, כֵּיוָן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמַּיִם, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אֶת בִּתּוֹ בַּמַּיִם, מִיָּד נָפְלָה צְוָחָה בָּעִיר בָּאֲתָה בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כֵּיוָן שֶׁאָמַר רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר כָּךְ, יָרַד מַלְאָךְ וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח שֶׁלָּקַח חֲמוֹר אֶחָד מִיִּשְׁמְעֵאלִי אֶחָד, הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וּמָצְאוּ בּוֹ אֶבֶן אַחַת טוֹבָה תְּלוּיָה לוֹ בְּצַוָּארוֹ, אָמְרוּ לוֹ, רַבִּי, (משלי י, כב): בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, חֲמוֹר לָקַחְתִּי אֶבֶן טוֹבָה לֹא לָקַחְתִּי, הָלַךְ וְהֶחֱזִירָהּ לְאוֹתוֹ יִשְׁמְעֵאלִי, וְקָרָא עָלָיו אוֹתוֹ יִשְׁמְעֵאלִי בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, הֱוֵי מֶאֱמוּנָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם אַתָּה יוֹדֵעַ אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמָן לְשַׁלֵּם לְיִשְׂרָאֵל שְׂכַר הַמִּצְווֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין, מִנַּיִן (שמות יב, יז): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, אֲבָל מַתַּן שְׂכָרָן וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, בְּעֵקֶב אֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם.

...

4 ד

דָּבָר אַחֵר (דברים ז, ב): וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ, מַהוּ וְשָׁמַר, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל מַה שֶּׁיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכֹּחַ הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם הָרָשָׁע, אֲבָל בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוּ אוֹתָן הָאָבוֹת מְשֻׁמָּרִין הֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְיָתוֹם שֶׁהָיָה מִתְגַּדֵּל אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, הָיָה אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְשׁוֹתֶה מִשֶּׁלּוֹ וּמִתְכַּסֶּה מִשֶּׁלּוֹ, וְלִמְּדוֹ אֻמָּנוּת, אוֹתוֹ הַיָּתוֹם אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁאֲנִי אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִתְכַּסֶּה מִתּוֹךְ שְׂכָרִי הוּא מְחַשְׁבוֹ. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת, חַיֶּיךָ, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹכֵל וּמִתְכַּסֶּה, בְּכֹחַ חָבִית שֶׁל מַיִם שֶׁאַתְּ מְמַלֵּא לִי, בְּכֹחַ עֵץ אֶחָד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּעַ לִי, אֲבָל שְׂכָרְךָ צָרוּר וּמֻנַּח לָךְ. כָּךְ כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכֹחַ הַיִּסּוּרִים שֶׁהֵן בָּאִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל שְׂכָרָן צָרוּר וּמְשֻׁמָּר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ וגו'. וּמַהוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אָמַר רַבִּי חִיָּא, שְׁלשָׁה מִדּוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: בַּיְשָׁנִים וְרַחֲמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. בַּיְשָׁנִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יז): וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם. רַחֲמָנִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ. גּוֹמְלֵי חֲסָדִים מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד.

5 ה

וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבְּךָ וגו' (דברים ז, יג), לָמָּה הוּא מַקִּישׁ פְּרִי הַבֶּטֶן לִפְרִי הָאֲדָמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה פְּרִי אַדְמָתְךָ סִיגִים, אַף פְּרִי בִטְנְךָ סִיגִים. דָּבָר אַחֵר, מַה פְּרִי אַדְמָתְךָ אֵין בָּהֶם לֹא חֵטְא וְלֹא עָוֹן, אַף פְּרִי בִטְנְךָ לֹא יְהֵא בָהֶן לֹא חֵטְא וְלֹא עָוֹן. דָּבָר אַחֵר, מַה פְּרִי אַדְמָתְךָ צְרִיכִים עִשֹּׂוּר, אַף פְּרִי בִטְנְךָ צְרִיכִים עִשֹּׂוּר, וְזוֹ הַמִּילָה. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּר' סִימוֹן לָמָּה הִקִּישׁ פְּרִי הַבֶּטֶן לִפְרִי הָאֲדָמָה, שֶׁיִּהְיוּ פְּרִי אַדְמָתְךָ מְכַפְּרִים עַל פְּרִי בִטְנֶךָ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (דברים לב, מג): וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

6 ו

בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים (דברים ז, יד), אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אֵין שִׁבְחָהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִקְרוֹבוֹתֶיהָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְקַלֶּסֶת מִצָּרוֹתֶיהָ, (דברים ז, יד): לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, סָרִיסִין וְאַיְלוֹנִית. אֵין לִי אֶלָּא בָּאָדָם, מִנַּיִן אַף בִּבְהֵמָה, דִּכְתִיב (דברים ז, יד): וּבִבְהֶמְתְּךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. מִנַּיִן אַף בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב (שמות כג, כו): לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, הֲרֵי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וּבָאָרֶץ. מִנַּיִן אַף בְּאִילָן, דִּכְתִיב (מלאכי ג, יא): וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָֹּׂדֶה. דָּבָר אַחֵר, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, אָמַר רַבִּי חָנִין בֶּן לֵוִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְהֵא תְּפִלָּתְךָ עֲקָרָה אֶלָּא תְהֵא עוֹלָה וְעוֹשָׂה פֵּרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, מִן הַתְּשׁוּבָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ אֵצֶל נַפּוֹלִין שֶׁל כּוּתִים, וְהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְהַבֶּהָם עִמּוֹ, נִתְלַוֶּה לָהֶם כּוּתִי אֶחָד, הִגִּיעוּ אֵצֶל הַר גְּרִיזִים אָמַר אוֹתוֹ כּוּתִי לְרַבִּי יוֹנָתָן, רַבִּי, מַהוּ דִּין דְּהָדֵין טוּרָא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, לָמָּה הוּא קַדִּישׁ, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי שֶׁלֹא לָקָה בְּמֵי הַמַּבּוּל. אָמַר לֵיהּ מִנַיִן לָךְ, אָמַר לֵיהּ לֹא כָךְ כְּתִיב (יחזקאל כב, כד): בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְנֹחַ לַעֲלוֹת (לשם) [להר] וְלֹא לַעֲשׂוֹת תֵּבָה. אָמַר לוֹ לֹא עָשָׂה אֶלָּא לְנַסּוֹתוֹ, שָׁתַק רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר לוֹ הַבֶּהָם תֵּן לִי רְשׁוּת לוֹמַר לוֹ דָּבָר אֶחָד, אָמַר לוֹ אֱמֹר, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַבֶּהָם אֵין הָהָר הַזֶּה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אוֹתוֹ הַכּוּתִי אֶלָּא חוּץ לַשָּׁמַיִם, אָמַר לוֹ אֵין כְּתִיב (בראשית ז, כ יט): חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָבְרוּ הַמַּיִם וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם, מִיָּד יָרַד רַבִּי יוֹנָתָן מִן הַחֲמוֹר וְהִרְכִּיבוֹ אַרְבָּעָה מִילִין, וְקָרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה (ישעיה נד, יז): וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי, הֱוֵי לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, מַהוּ וּבִבְהֶמְתֶּךָ וּבַבֶּהָמִין שֶׁלָּךְ.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא לְמַטְרוֹנָה, וְהִכְנִיסָה לוֹ שְׁנַיִם אֲרִיסִין, אַף הַמֶּלֶךְ זָקַף לָהּ כְּנֶגְדָן שְׁנֵי אֲרִיסִין, אִבְּדָה מַטְרוֹנָה אֶת שֶׁלָּהּ, אַף הַמֶּלֶךְ נָטַל אֶת שֶׁלּוֹ. לְאַחַר יָמִים עָמְדָה וְכִשְּׁרָה אֶת עַצְמָהּ וְהֵבִיאָה אוֹתָן שְׁנֵי אֲרִיסִין, אַף הַמֶּלֶךְ הֵבִיא אֶת שֶׁלּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵלּוּ וְאֵלּוּ יֵעָשׂוּ עֲטָרָה וְיִתְּנוּ בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל מַטְרוֹנָה. כָּךְ אַתָּה מוֹצֵא אַבְרָהָם נָתַן לְבָנָיו שְׁנֵי אֲרִיסִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יט): כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָקַף לָהֶן כְּנֶגְדָם שְׁנֵי אֲרִיסִין, חֶסֶד וְרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, וְאוֹמֵר (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ וגו', אִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ו, יב): הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה טז, ה): כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי וגו' אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים. עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל וְכִשְּׁרוּ אֶת עַצְמָן וְהֵבִיאוּ אוֹתָן שְׁנֵי אֲרִיסִין, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (ישעיה א, כז): צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵבִיא אֶת שֶׁלּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (ישעיה נד, י): כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וגו', וְכֵיוָן שֶׁיָּבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת שֶׁלָּהֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶת שֶׁלּוֹ, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלּוּ וְאֵלּוּ יֵעָשׂוּ עֲטָרָה וְיִנָּתְנוּ בְּרֹאשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, כא כב): וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתְּ אֶת ה'.

8 ח

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן (דברים ט, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָם, רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא עֲשָׂאָן אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כֵּיצַד, עַד שֶׁהֵן בְּמִצְרַיִם עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּיְאוֹר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיוּ הַמִּצְרִיִּים וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנָּהָר, הַמִּצְרִי שׁוֹתֶה דָּם וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים אֶלָּא עַל הַמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ רָאָה חָקוּק עַל הַמַּטֶּה וְנִקְרַע. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כִּבְיָכוֹל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה וְנִקְרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, יז): רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ. בָּאוּ לְמָרָה כְּשֶׁעָלוּ מִן הַיָּם וְהָיוּ הַמַּיִם מָרִים, עָשָׂה שָׁם לָהֶם נִסִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וגו'. בַּסֶּלַע עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, ח): וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וגו'. בַּבְּאֵר עָשָׂה לָהֶם נִסִּים וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֱווּ יוֹדְעִין כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה אֶלָא עַל הַמַּיִם, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת לָכֶם נִסִּים בְּמֵי הַיַּרְדֵּן.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים מד, ב): אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם, מַהוּ בְּאָזְנֵינוּ, אֶלָּא אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שָׁמַעְנוּ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְמשֶׁה בַּסְּנֶה, אָמַרְתָּ לְמשֶׁה בַּסְּנֶה גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנַי שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהַכְעִיס אוֹתִי, אֶלָא גּוֹאֵל אֲנִי אוֹתָם. וּמִנַּיִן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, דִּכְתִיב (שמות ג, ז): רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וגו', מַהוּ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה יוֹדֵעַ אֲנִי מַה כְּאֵב הֵן עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, הֱוֵי תְּנָאִין שֶׁהִתְנֵיתָ עִם משֶׁה, וּכְשֵׁם שֶׁהִתְנֵיתָ עִמּוֹ כָּךְ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ. מַהוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, זֶה משֶׁה שֶׁנִּקְרָא אָב לְכָל הַנְּבִיאִים. (תהלים מד, ג): אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם, אָמַר לָהֶם מִמַּה שֶּׁעָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי לְסִיחוֹן וּלְעוֹג שֶׁהָיוּ גְדוֹלִים, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁכְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן מַהוּ עוֹשֶׂה לִשְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים, הֱוֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן.

10 י

דָּבָר אַחֵר, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, מָה רָאָה לוֹמַר לָהֶן כָּאן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, רַבָּנָן אָמְרֵי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ מַטְרוֹנָה בִּשְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת, אִבְּדָה אַחַת מֵהֶן, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אִבַּדְתְּ אַחַת שִׁמְרִי אֶת הַשְּׁנִיָּה. כָּךְ קִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, אִבְּדוּ אֶת נַעֲשֶׂה, שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אָמַר לָהֶן משֶׁה, אִבַּדְתֶּם נַעֲשֶׂה, שִׁמְרוּ נִשְׁמַע, הֱוֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

Why did [Moses] see fit to say “Hear O Israel” at this point? The Rabbis say, “To what can this be compared? To a king who betroths a noblewoman with two pearls. She loses one of them. The king says to her, ‘You lost one, I will guard the other!’ So did the Holy One, blessed be He, betroth Israel with ‘Naaseh v’Nishma’ - ‘We will do and we will hear.’ They lost the ‘Naaseh’ at the Golden Calf. Moses said to them: You lost the Naaseh, guard the Nishma!

11 יא

דָּבָר אַחֵר, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, אָמַר לָהֶם, כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן דְּבָרִים אֲחֵרִים יִתְחַדְּשׁוּ, לֹא תִהְיוּ סְבוּרִין כְּשֵׁם שֶׁהֱיִיתֶם בַּמִּדְבָּר וִהְיִיתֶם חוֹטְאִים וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיכֶם רַחֲמִים. אָמַר לָהֶן כְּשֶׁעֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַלּוֹת אֶתְכֶם לֹא נִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיכֶם סָנֵגוֹרְיָא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כו): וָאֶתְפַּלֵּל אֶת ה' וָאֹמַר ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וגו'. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בָּרָקִיעַ (דברים ט, יב): קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה, שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּבִקְּשׁוּ לְהַזִּיקוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: אַף, וְחֵמָה, קֶצֶף, מַשְׁחִית, וּמְכַלֶּה. וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה זְכוּתָן שֶׁל שְׁלשָׁה אָבוֹת, כְּדִכְתִיב (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, בָּרְחוּ קֶצֶף וּמַשְׁחִית וּמְכַלֶּה, וְנִשְׁתַּיְּרוּ שְׁנַיִם הַקָּשִׁים, אַף, וְחֵמָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי הִזְכַּרְתִּי שְׁלשָׁה וּבָרְחוּ שְׁלשָׁה, עֲמֹד אַף אַתָּה בְּאַף, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ז, ז): קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ, הֲרֵי שֶׁעָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַף, וּמִנַּיִן שֶׁעָמַד משֶׁה בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית. יָרַד משֶׁה מִן הָרָקִיעַ וְהָיוּ הַלּוּחוֹת בְּיָדוֹ וְלֹא שִׁבְּרָן עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יט): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל, אוֹתָהּ שָׁעָה (שמות לב, יט): וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּד אֶת הַלֻּחוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, לֹא הָיִיתָ מַאֲמִין לִי שֶׁעָשׂוּ לָהֶן עֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ח): סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם. רַבָּנִין אָמְרֵי מִן הַדָּבָר הַזֶּה שָׁקַד משֶׁה הֵיאַךְ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר צִוִּיתִם, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי נִצְטַוֵּיתִי, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל הַצִּוּוּי, הֵם לֹא נִצְטַוּוּ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, לֹא נִצְטַוּוּ, אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ מָה אָמַרְתָּ בְּסִינַי, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. מָה אָמַרְתָּ, לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. הֱוֵי ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לֹא הִנִּיחַ משֶׁה זָוִית בָּרָקִיעַ שֶׁלֹא נִתְחַבֵּט בָּהּ, וּמָה הָיָה אוֹמֵר מַה פּוּם סָבוּר מְמַלֵּל. דָּבָר אַחֵר, ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מִשֶּׁפָּסַק סָנֵיגוֹר הָיָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְלַמֵּד זְכוּת עֲלֵיהֶן, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל (משלי כד, כח): אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ, אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵעִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי וגו', וַהֲפִתִּיתָ, דִּכְתִיב (תהלים עח, לו): וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם. וְגַם שֶׁאָמַרְתָּ בְּסִינַי (שמות כד, ז): נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, וְלֹא קִיַּמְתֶּם, וְאוֹמֵר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא [עפ''י (משלי כד, כט)]: אַל תֹּאמַר אֲשַׁלֵּמָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ, אֶלָּא ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, לְפִיכָךְ כְּשֶׁבָּאוּ לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הִזְכִּיר לָהֶן כָּל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶן סָנֵגוֹרְיָא, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהֵם מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּכָּנֵס עִמָּהֶם. מַהוּ אַתָּה עֹבֵר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא שֶׁהָיָה משֶׁה מְחַבֵּט עַצְמוֹ לִפְנֵיהֶן וְאוֹמֵר לָהֶם אַתֶּם עוֹבְרִים, אֲנִי אֵינִי עוֹבֵר, וּפָתַח לָהֶם פֶּתַח שֶׁמָּא יְבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, וְלֹא הָיוּ מְבִינִים, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה מִמַּטְרוֹנָה, סָרְחָה עָלָיו מַטְרוֹנָה, בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ, אָמַר לָהּ תְּהֵא יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי נוֹטֵל אַחֶרֶת, אָמְרָה לוֹ אִין, וְאֵין אַתְּ אוֹמֵר לִי מִי הִיא זוֹ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִטֹּל, אָמַר לָהּ פְּלוֹנִית. מֶה עָשְׂתָה מַטְרוֹנָה, כִּנְסָה אֶת בָּנֶיהָ אָמְרָה לָהֶן הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֲבִיכֶם מְבַקֵּשׁ לְגָרְשֵׁנִי וְלִטֹּל אֶת פְּלוֹנִית, יְכוֹלִין אַתֶּם שֶׁלֹא לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהּ, אָמְרוּ לָהּ הֵן, אָמְרָה לָהֶן תֵּדְעוּ מַה הִיא עֲתִידָה לַעֲשׂוֹת בָּכֶם, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת שֶׁמָּא יָבִינוּ וִיבַקְּשׁוּ עָלֶיהָ מֵאֲבִיהֶן, וְלֹא הָיוּ מְבִינִין, כֵּיוָן שֶׁלֹא הֵבִינוּ אָמְרָה וְאֵינִי מְצַוָּה אֶתְכֶם אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמְכֶם שֶׁתִּהְיוּ זְהִירִים בִּכְבוֹד אֲבִיכֶם. כָּךְ משֶׁה כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וגו' (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, הָיָה אוֹמֵר לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים ז, א): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּה. אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם, אֲנִי אֵינִי עוֹבֵר, שֶׁמָּא יָבִינוּ וִיבַקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים וְלֹא הָיוּ מְבִינִין, כֵּיוָן שֶׁלֹא הֵבִינוּ אָמַר אֵינִי מְצַוֶּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמְכֶם שֶׁתִּהְיוּ זְהִירִין בִּכְבוֹד אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, יג): אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וגו'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ הַכֹּל מִתְאַוִּין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי עֲווֹנוֹת גְּלִיתֶן מִמֶּנָּה, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁאֵין לָכֶם לֹא חֵטְא וְלֹא עָווֹן, אֲנִי אֶטַּע אֶתְכֶם בְּתוֹכָהּ נְטִיעַת שַׁלְוָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט, טו): וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם.

12 יב

בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ (דברים י, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה מִי צָרִיךְ לִתֵּן שְׂכַר כְּתַב קִדּוּשִׁין, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים אֵין כּוֹתְבִין שִׁטְרֵי אֵרוּסִין וְנִשֹּׂוּאִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, וְהֶחָתָן נוֹתֵן שָׂכָר, וּמִמִּי לָמַדְנוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִינַי, דִּכְתִיב (שמות יט, י): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר. וּמִי כָּתַב הַשְּׁטַר הַזֶּה, משֶׁה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, ט): וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה [השירה] הַזֹּאת. וּמַה שָֹּׂכָר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זִיו הַפָּנִים, דִּכְתִיב (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, אֵימָתַי (שמות לד, כט): בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַב אֶת הַתּוֹרָה נָטַל משֶׁה זִיו הַפָּנִים, כֵּיצַד, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְמשֶׁה, עוֹרָהּ שֶׁל אֵשׁ לְבָנָה, וּכְתוּבָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, וַחֲתוּמָה בְּאֵשׁ, וּמְלֻפֶּפֶת בְּאֵשׁ, וְעִם שֶׁכּוֹתֵב קִנַּח אֶת הַקּוּלְמוֹס בִּשְׂעָרוֹ וּמִשָּׁם נָטַל זִיו הַפָּנִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן הַלּוּחוֹת נָטַל משֶׁה זִיו הַפָּנִים, עִם שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ הַלּוּחוֹת מִכַּפַּיִם לְכַפַּיִם מִשָּׁם נָטַל זִיו הַפָּנִים, כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה נְטָלָן וְשִׁבְּרָן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁסִּדַּרְתָּ לְיִשְׂרָאֵל נָתַתִּי לְךָ שְׂכָרְךָ זִיו הַפָּנִים, וְעַכְשָׁיו שִׁבַּרְתָּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הָיִיתָ סַרְסוּר בֵּינִי לְבֵין בָּנַי, אַתָּה שִׁבַּרְתָּ אַתָּה מַחֲלִיף, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (שמות לד, א ג): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא.

"Thereupon the LORD said to me, 'Carve out etc.'" (Deut. 10:1). A halachic question: When a Jewish man betrothes a woman, who must provide the payment for the scribing of the marriage document? Our Sages taught as follows: Betrothal and marriage documents are written only with the assent of both parties, and the groom provides the payment. From whom do we learn this? From the Holy One Blessed be He, when He betrothed Israel on Sinai, as it is written (Ex. 19:10), "Adonai said to Moses, “Go to the people and warn them to stay pure today and tomorrow." And who wrote this document? Moshe. Whence? As it says (Deut. 31:9), "Moses wrote down this (Song) Teaching." And what payment did the Holy One Blessed be He provide for him? The splendor of his face, as it is written (Ex. 34:29), "Moses was not aware that the skin of his face was radiant" -- when? "when He spoke with him." Resh Lakish said, "At the time he wrote the Torah, Moshe acquired the splendor of his face." How? Resh Lakish said,"The Torah was given to Moshe, its skin of white fire and written with black fire, and sealed in fire, and wrapped with fire. And while he was writing, he wiped his pen-reed on his hair, and from there he acquired the splendor of his face." R' Shmuel bar Nahman said, "It was from the tablets that Moshe acquired the splendor of his face. While the tablets were being given to him from hand to hand, Moshe acquired the splendor of his face. As soon as Israel did That Deed, he took them and broke them. The Holy One Blessed be He said to him, 'When you made the arrangement with Israel, I gave you your payment, the splendor of your face. and now you have broken the tablets.'" R' Yitzhak said, "Our Sages learned, 'If the barrel breaks, it breaks [to the account of] the middleman.' The Holy One Blessed by He said to him, 'You were the middleman between Me and My children. You broke; you replace. Whence? Because so it is written (Ex. 34:1-3): "The LORD said to Moses: 'Carve two tablets of stone like the first, and I will inscribe upon the tablets the words that were on the first tablets, which you shattered. Be ready by morning, and in the morning come up to Mount Sinai and present yourself there to Me, on the top of the mountain. No one else shall come up with you, and no one else shall be seen anywhere on the mountain; neither shall the flocks and the herds graze at the foot of this mountain.”

13 יג

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ג, ה): עֵת לְהַשְּׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא מַהוּ עֵת לְהַשְּׁלִיךְ אֲבָנִים, עֵת הִיא שֶׁיַּעֲלֶה אַדְרִיָנוֹס שְׁחִיק עֲצָמוֹת וִינַפֵּץ אַבְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת שֶׁיִּבְנֶה אוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח, טז יז): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים הִנְּנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ. וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ. דָּבָר אַחֵר, עֵת לְהַשְּׁלִיךְ אֲבָנִים, רַבָּנִין אָמְרֵי מְדַבֵּר בְּמשֶׁה עֵת הָיָה שֶׁיַּשְּׁלִיךְ משֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת, דִּכְתִיב (שמות לב, יט): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת הָיָה שֶׁיַּחֲזִירָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.

14 יד

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ז, ט): אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וּמִי הָיָה זֶה שֶׁכָּעַס, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יט): וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא משֶׁה, אַתָּה מֵפִיג חֲמָתְךָ בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, מְבַקֵּשׁ אַתְּ שֶׁאָפִיג אֶת חֲמָתִי וְאַתְּ רוֹאֶה שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת, אָמַר לוֹ וּמַה יֵּשׁ לִי לַעֲשׂוֹת, אָמַר לוֹ לָתֵת עָלֶיךָ קָטָרִיקֵי, אַתְּ שִׁבַּרְתָּ אוֹתָן וְאַתְּ מַחְלִיף אוֹתָן, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.

15 טו

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (ויקרא ה, כג): וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת הָעשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אוֹ אֶת הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ אוֹ אֶת הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלּוּחוֹת לֹא הָיוּ מֻפְקָדִים אֶצְלֶךָ, אַתְּ שִׁבַּרְתָּ אוֹתָן וְאַתְּ מַחֲלִיף אוֹתָן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִן הַלּוּחוֹת שְׁנִיִּים רִצָּה משֶׁה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מֶה עָשָׂה עָלָה לוֹ אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּעוּס אָמַר לוֹ בָּנֶיךָ חוֹטְאִין וְאַתְּ נוֹתֵן עָלַי קָטָרִיקֵי, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ כָּעוּס עַל יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, לא לב): וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב וְעַתָּה אִם תִּשָֹּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר לוֹ, משֶׁה, שְׁתֵּי הַפָּנִים בְּכַעַס, אֲנִי וְאַתְּ כּוֹעֲסִין עֲלֵיהֶן, מִיָּד (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא יִהְיוּ שְׁתֵּי הַפָּנִים בְּכַעַס אֶלָּא כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי נוֹתֵן רוֹתְחִין הֱוֵי נוֹתֵן צוֹנֵן, וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי נוֹתֵן צוֹנֵן הֱוֵי נוֹתֵן רוֹתְחִין. אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵיאַךְ יְהֵא, אָמַר לוֹ הֱוֵי חָל אַתָּה רַחֲמִים, מֶה עָשָׂה מִיָּד (שמות לב, יא יב): וַיְחַל משֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ. אָמַר לוֹ וַהֲרֵי בָּנֶיךָ מָרִים, חַלֵּה אוֹתָן. דָּבָר אַחֵר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אֶת בָּנֶיךָ וְאֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִי שֶׁיְלַמֵּד עֲלֵיהֶן סָנֵגוֹרְיָא, אָמַר רַבִּי סִימוֹן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ וּבְנוֹ שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בְּקִיטוֹן, וְהַפַּדְּגוֹג שֶׁל בְּנוֹ נָתוּן בִּטְרַקְלִין, הָיָה הַמֶּלֶךְ צוֹוֵחַ הַנִּיחוּ לִי שֶׁאֶהֱרֹג אֶת בְּנִי, אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִי שֶׁיְלַמֵּד עָלָיו סָנֵגוֹרְיָא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה (שמות לב, י): וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל, אָמַר משֶׁה וְכִי תוֹפֵס אֲנִי בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא מִי שֶׁיְלַמֵּד עֲלֵיהֶן סָנֵגוֹרְיָא, מִיָּד וַיְחַל משֶׁה. דָּבָר אַחֵר, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וּלְכַלּוֹתָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ, עֲקֹר הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְאַחַר כָּךְ עֲקֹר אוֹתָם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נא, ו): שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְישְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת. תְּחִלָּה שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן וגו' וְאַחַר כָּךְ וְישְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן, אָמַר לֵיהּ משֶׁה וַאֲפִלּוּ אַתָּה עוֹקֵר אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲקֹר, שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם לֹא בַשָּׁמַיִם וְלֹא בָאָרֶץ אֶלָּא בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יג): אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, שֶׁמָּא אַתָּה יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת שְׁמֶךָ. אָמַר לְפָנָיו משֶׁה, חֲשֹׁב אוֹתָם כִּסְדוֹם, מָה אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם (בראשית יח, כו): וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם, וּוִתַּרְתָּ לוֹ עַד עֲשָׂרָה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, לב): אַל נָא יִחַר לַאֲדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה, וַאֲנִי מַעֲמִיד לְךָ מֵאֵלּוּ שְׁמוֹנִים צַדִּיקִים. אָמַר לוֹ הַעֲמֵד, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים, דִּכְתִיב (במדבר יא, טז יז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָֹּׂא הָעָם וְלֹא תִשָֹּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר פִּינְחָס וְכָלֵב, הֲרֵי שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא משֶׁה, הֵיכָן עוֹד שְׁלשָׁה צַדִּיקִים, וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם הַלָּלוּ בַּחַיִּים וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד לָהֶם בַּפִּרְצָה הַזּוֹ, יַעַמְדוּ הַמֵּתִים, אָמַר לְפָנָיו עֲשֵׂה בִּזְכוּת ג' אָבוֹת וַהֲרֵי שְׁמוֹנִים, (שמות לב, יג): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה זְכוּת אָבוֹת, מִיָּד אָמַר לוֹ (במדבר יד, כ): סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כֵּיוָן שֶׁעָמַד שְׁלֹמֹה וְרָאָה שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה צַדִּיקִים חַיִּים וְלֹא הוֹעִיל כְּלוּם אִלּוּלֵי שֶׁהִזְכִּיר זְכוּת שְׁלשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁהָיוּ מֵתִים, הִתְחִיל אוֹמֵר (קהלת ד, ב ג): וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, דָּבָר אַחֵר (שמות לג, יג יד): זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חַיִּין הֵן הַמֵּתִים, אָמַר לוֹ, משֶׁה, אַף אַתָּה טוֹעֶה, לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לְךָ (דברים לב, לט): אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. אָמַר לוֹ משֶׁה, וְאִם חַיִּין הֵן הַמֵּתִים חֲשֹׁב כְּמוֹ שֶׁהָאָבוֹת עוֹמְדִין וּמְבַקְּשִׁין עַל בְּנֵיהֶן, מָה הָיִיתָ מְשִׁיבָן. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ משֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה מִיָּד וַיִּנָחֶם ה' עַל הָרָעָה.

16 טז

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת. לָמָּה שְׁנַיִם, רַבָּנִין אָמְרֵי אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלּוּ מְעִידִין בֵּינִי וּבֵין בָּנַי, כְּנֶגֶד שְׁנֵי עֵדִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִין, כְּנֶגֶד חָתָן וְכַלָּה, כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּנֶגֶד הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא.

17 יז

דָּבָר אַחֵר, פְּסָל לְךָ, שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִפְּנֵי מָה לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וְהַשְּׁנִיִּים מַעֲשֵׂה אָדָם. אָמַר לָהֶן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְהֵבִיא הַנְּיָר וְהַלַּבְלָר מִשֶּׁלּוֹ, עִטְּרָהּ מִשֶּׁלּוֹ, וְהִכְנִיסָהּ לְבֵיתוֹ. רָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ שׂוֹחֶקֶת לְעֶבֶד אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ, כָּעַס עָלֶיהָ וְהוֹצִיאָהּ. בָּא שׁוֹשְׁבִינָהּ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ מָרִי אִי אַתְּ יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נָטַלְתָּ אוֹתָהּ, לֹא בֵּין הָעֲבָדִים גָּדְלָה, וְכֵיוָן שֶׁגָּדְלָה בֵּין הָעֲבָדִים לִבָּהּ גַּס בָּהֶן. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶתְרַצֶּה לָהּ, הָבֵא הַנְּיָר וְהַלַּבְלָר מִשֶּׁלְּךָ וַהֲרֵי כְּתַב יָדִי. כָּךְ אָמַר משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לִידֵי אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אָמַר לוֹ אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוֹצֵאתָ אוֹתָם, מִמִּצְרַיִם, מִמְּקוֹם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶתְרַצֶּה לָהֶן, הָבֵא אֶת הַלּוּחוֹת מִשֶּׁלְּךָ, וַהֲרֵי כְּתַב יָדִי (שמות לד, א): וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה חַיֶּיךָ כְּשֵׁם שֶׁנָתַתָּ אֶת נַפְשְׁךָ עֲלֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁאָבִיא לָהֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שְׁנֵיכֶם בָּאִין כְּאֶחָת. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (נחום א, ג ד): ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו. גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֶרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפָרַח לְבָנוֹן אֻמְלָל, בְּסוּפָה זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב (שמות ב, ג): וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר. וּבִשְׂעָרָה זֶה אֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב (מלכים ב ב, יא יב): וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם. וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרְעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים. אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא בָּא וּמְנַחֵם אֶתְכֶם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג כד): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וגו' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים.