Devarim Rabbah 2:36

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, מַהוּ שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל גָּדוֹל, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים (גמרא ברכות לא-א): הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל יָכוֹל יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ, כְּבָר פֵּרְשָׁה חַנָּה (שמואל א א, יג): וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת, כְּבָר פֵּרַשׁ בְּדָנִיֵּאל (דניאל ו, יא): וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, כְּבָר פֵּרַשׁ דָּוִד (תהלים נה, יח): עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וְיִשְׁמַע קוֹלִי, יָכוֹל יְהֵא תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְיוֹצֵא לוֹ, כְּבָר פֵּרַשׁ שְׁלֹמֹה (מלכים א ח, כח): לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה, רִנָּה זוֹ קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּתְפִלָּה, לִצְרָכָיו שֶׁל אָדָם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, זֶה סִימָן לִתְפִלָּה, אִם כִּוֵּן אָדָם לִבּוֹ לִתְפִלָּה, יְהֵא מֻבְטָח שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י, יז): תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת תְּפִלָּה, וְאֵלּוּ הֵן: שַׁוְעָה, צְעָקָה, נְאָקָה, רִנָּה, פְּגִיעָה, בִּצּוּר, קְרִיאָה, נִפּוּל וּפִלּוּל וְתַחֲנוּנִים. שַׁוְעָה צְעָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וגו'. נְאָקָה, דִּכְתִיב (תהלים י, כד): וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם. רִנָּה וּפְגִיעָה, דִּכְתִיב (ירמיה ז, טז): אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָֹּׂא בַּעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי. בִּצּוּר וּקְרִיאָה, דִּכְתִיב (תהלים יח, ז): בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה'. נִפּוּל, דִּכְתִיב (דברים ט, יח): וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה'. פִּלּוּל, דִּכְתִיב (תהלים קו, ל): וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. וְתַחֲנוּנִים, דִּכְתִיב: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'. וּמִכֻּלָּן לֹא נִתְפַּלֵל משֶׁה אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֵין לִבְרִיָה כְּלוּם אֵצֶל בּוֹרְאָה, שֶׁהֲרֵי משֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים לֹא בָא אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי, לָמָּה לֹא בָא משֶׁה אֶלָּא בִּלְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים, הַמָּשָׁל אוֹמֵר הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹא תִּתָּפֵס מְקוֹם דִּבּוּרָךְ, כֵּיצַד, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות לג, יט): וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, אָמַר לוֹ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיָדִי, (שמות לג, יט): וְרִחַמְתִּי, בְּמִדַּת הָרַחֲמִים אֲנִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בְּיָדִי, וְחַנֹּתִי, בְּמַתְּנַת חִנָּם אֲנִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה משֶׁה מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ג, כו): רַב לָךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי, כָּל מִי שֶׁאֵין לוֹ בְּיָדִי וְחַנֹּתִי, בְּמַתְּנַת חִנָּם אֲנִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ, עַכְשָׁו אֵינִי אוֹמֵר שֶׁמִּתְבַּקֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ מְאוּמָה, אֶלָּא חִנָּם עֲשֵׂה עִמִּי, מִנַּיִן, מִמַּה שֶׁקָּרֵינַן בָּעִנְיָן, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'. 1. "And I besought the Lord" (Deuteronomy 3:23). Halacha: A Jew who stands and prays [the Amidah prayer], may he pray out loud? The sages teach: (Talmud Berachot 31a) "Someone who stands and prays [the Amidah prayer] should hear his own voice [but others should not]. Chanah already explained: (I Samuel 1:13) "And Chanah spoke to herself..." One might think one can pray the three [Amidah prayers throughout the day] as a single [prayer]? Daniel already taught: (Daniel 6:11) "And three times a day he would kneel on his knees, and he would pray and bow before his God." One might think that one should pray at every moment one fancies? David already explained: (Psalms 55:18) "Evening, morning and afternoon I speak and moan, and He hearkened to my voice."

דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לט, יב): בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, מַהוּ בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן, עַל יְדֵי עָוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה בְּיַד משֶׁה שֶׁהוֹכִיחַ אֶת בָּנֶיךָ וְאָמַר לָהֶם (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, יִסַּרְתָּ אוֹתוֹ וְהוֹכַחְתָּ אוֹתוֹ. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד. מַהוּ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ, כָּל חֶמְדָה שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה משֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ, הֵמַסְתָּ אוֹתוֹ כָּעָשׁ הַזֶּה שֶׁנִּכְנַס בַּכֵּלִים וּמַרְקִיבָן. וְאֵין חֲמוּדוֹ אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה וגו', וְאִם כָּךְ הִגִּיעַ לְמשֶׁה הַצַּדִּיק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם מְתֻקָּנִין לַהֶבֶל וּמְתֻקָּנִין לְיוֹם הַדִּין, אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, אָמַר רַב אַחָא שֶׁנַּעֲשָׂה אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, עַכְשָׁו הוּא מִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'. 2...

דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנַּן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דניאל ב, כא): וְהוּא מְהַשְּׁנֵא עִדָּנַיָא וְזִמְנַיָא וגו', אָמַר רַבִּי אָבִין לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אָהוּב וְהוּא מְמַנֶּה דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִסְטְרַטְלִיטִין, לְאַחַר יָמִים רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹעֵר לִכָּנֵס לַפָּלָטִין וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ, הָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִין וְאוֹמְרִין אֶתְמוֹל הָיָה מְמַנֶּה דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִסְטְרַטְלִיטִין, וְעַכְשָׁו הוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹעֵר לִכָּנֵס לַפָּלָטִין וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לוֹ, אָמְרוּ לוֹ שַׁעְתָּא עָבְרַת. כָּךְ משֶׁה גּוֹזֵר עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא מְקַיֵּם, (במדבר י, לה): קוּמָה ה', (במדבר י, לו): שׁוּבָה ה', (במדבר טז, ל): וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה', אִם נִבְרָא לָהּ פֶּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הֲרֵי מוּטָב וְאִם לָאו יִבְרָא ה', וְעַכְשָׁו מִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵינוֹ מִתְקַבֵּל, שַׁעְתָּא עָבְרַת, (דברים ג, כג): בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. 3...

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, כג): תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, זֶה משֶׁה, שֶׁבָּא אֵצֶל בּוֹרְאוֹ בְּתַחֲנוּנִים. וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָנָה אוֹתוֹ עַזּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו): אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, אֵלּוּ נְבִיאֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לְךָ צַדִּיק בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹתֵר מֵאִיּוֹב, וְלֹא בָּא אֶלָּא בְּתוֹכָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כג, ד): אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת. אֵין לְךָ גָּדוֹל בַּנְּבִיאִים מִמּשֶׁה וִישַׁעְיָה, וּשְׁנֵיהֶם לֹא בָּאוּ אֶלָּא בְּתַחֲנוּנִים, יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה לג, ב): ה' חָנֵנוּ לְךָ קִוִּינוּ. וּמשֶׁה אָמַר וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'. דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַטְרוֹנָה שֶׁיָּלְדָה בֵּן, כָּל יָמִים שֶׁבְּנָהּ קַיָּם הָיְתָה נִכְנֶסֶת בַּפָּלָטִין בִּזְרוֹעַ, מֵת בְּנָהּ, הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת לִכָּנֵס בִּתְחִינוֹת. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים בַּמִּדְבָּר, הָיָה משֶׁה נִכְנַס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעַ (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, (במדבר יד, יט): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וגו'. כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּתַחֲנוּנִים וָאֶתְחַנַּן. 4...

בָּעֵת הַהִוא (דברים ג, כג), בְּאֵיזֶה עֵת, בְּאוֹתוֹ עֵת שֶׁנִּתְמַנָּה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כא): וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי. אָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הִגִּיעַ אַרְכִי לִיהוֹשֻׁעַ, אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִכָּנֵס לָאָרֶץ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִיפַרְכוֹס שֶׁהָיָה בָּאַרְכִי שֶׁלּוֹ, וְהָיָה גּוֹזֵר עַל הַמֶּלֶךְ וְהוּא עוֹשֶׂה, הָיָה פּוֹדֶה לְמִי שֶׁרוֹצֶה, וְחוֹבֵשׁ לְמִי שֶׁרוֹצֶה, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַלֵּף וְנִתְמַנָּה אַחֵר תַּחְתָּיו, הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ מִן הַשּׁוֹעֵר לִכָּנֵס וְלֹא הָיָה מַנִּיחַ לוֹ. כָּךְ משֶׁה, כָּל יָמִים שֶׁהָיָה בָּאַרְכִי שֶׁלּוֹ, הָיָה חוֹבֵשׁ לְמִי שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, לג): וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים וגו', וּפוֹדֶה לְמִי שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ו): יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַלֵּף וְנִתְמַנָּה יְהוֹשֻׁעַ תַּחְתָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כז, יח): קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הִתְחִיל לְהִתְחַנֵּן לִכָּנֵס לָאָרֶץ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ג, כו): רַב לָךְ. 5...

דָּבָר אַחֵר, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה לֵאמֹר לַדּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ מִתְפַּלְּלִין בִּשְׁעַת הַצָּרָה, שֶׁהֲרֵי משֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (דברים ג, כז): לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲשִׁיבֵנִי עַל דְּבָרַי אִם אֲנִי נִכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם אֵינִי נִכְנָס. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ לֵאמֹר, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּכָּתֵב חֲטָיָה שֶׁלִּי לְדוֹרוֹת, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר וְאָמַר כָּל מִי שֶׁיְלַקֵּט וְיֹאכַל מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּקוֹמְפִּין, הָלְכָה אִשָּׁה אַחַת וְלִקְטָה וְאָכְלָה, הִתְחִילוּ לְחַזֵּר אוֹתָהּ בַּקּוֹמְפִּין, אָמְרָה לוֹ אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ יִתָּלוּ הַפַּגִּין הַלָּלוּ בְּצַוָּארִי, שֶׁלֹא יְהוּ בְּנֵי הַמְדִינָה אוֹמְרִים נִמְצָא בָהּ דְּבַר כְּשָׁפִים אוֹ דְּבַר נִאוּף, וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵן רוֹאִים אֶת הַפַּגִּים בְּצַוָּארִי יוֹדְעִים שֶׁבִּשְׁבִילָם אֲנִי מְחַזֶּרֶת בַּקּוֹמְפִּין. כָּךְ אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּכָּתֵב חֲטָיָה שֶׁלִּי לְדוֹרוֹת, שֶׁלֹא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים זִיֵּף משֶׁה בַּתּוֹרָה אוֹ אָמַר דָּבָר שֶׁלֹא נִצְטַוָּה, וְיֵדְעוּ שֶׁלֹא הָיָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם, הֲרֵי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. 6...

ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּותָ (דברים ג, כד), מַהוּ ה' אֱלֹהִים, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת דִּמָּה משֶׁה אֶת עַצְמוֹ לְאַבְרָהָם וְלֹא הוֹעִיל לוֹ כְּלוּם, כֵּיצַד, אַבְרָהָם קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר הִנֵּנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, א): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, מַהוּ הִנֵּנִי, הִנֵּנִי לִכְהֻנָּה, הִנֵּנִי לְמַלְכוּת, וְזָכָה לִכְהֻנָּה וְזָכָה לְמַלְכוּת, זָכָה לִכְהֻנָּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, ד): נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק, וְזָכָה לְמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יז): אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וְאַף משֶׁה בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ד): וַיֹּאמֶר משֶׁה משֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, הִנֵּנִי לִכְהֻנָּה הִנֵּנִי לְמַלְכוּת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כה, ו): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד. (שמות ג, ה): וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם, אֵין לְךָ עֵסֶק בַּכְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, י): וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. אֵין לְךָ עֵסֶק בַּמַּלְכוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, יח): כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד הֲלֹם. אַבְרָהָם אָמַר (בראשית טו, ב): ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם מִתְבַּקֵּשׁ בַּדִּין שֶׁיִּהְיוּ לִי בָנִים תֵּן לִי, וְאִם לָאו בְּרַחֲמִים תִּתֵּן לִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ בַּדִּין מִתְבַּקֵּשׁ לְךָ (בראשית טו, ד): וְהִנֵּה דְּבַר ה' אֵלָיו, וְאַף משֶׁה כָּךְ אָמַר: ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּותָ, אִם מִתְבַּקֵּשׁ בַּדִּין שֶׁאֶכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶכָּנֵס, וְאִם לָאו אֶכָּנֵס בְּרַחֲמִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וגו', (דברים ג, כז): כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה הֵיאַךְ הַדְּבָרִים חֲזָקִים, הִתְחִיל מְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים. 7...

ה' אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּותָ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָמָּה אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ, מִפְּנֵי שֶׁאָמַרְתִּי (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ תְּחִלָּה (במדבר יז, כה): לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי. דָּבָר אַחֵר, אַתָּה הַחִלֹּותָ, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָמָּה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי כָּךְ, אַתָּה הִתְחַלְתָּ לָבוֹא אֶצְלִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ב): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, אָמַר לוֹ מִשֶּׁגִּדַּלְתָּ אוֹתִי אַתָּה מוֹרִידֵנִי מִגְדֻלָּתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַהֲרֵי נִשְׁבַּעְתִּי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה הַחִלֹּותָ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לֹא חִלַּלְתָּ הַשְּׁבוּעָה, לֹא נִשְׁבַּעְתָּ שֶׁאַתָּה מְכַלֶּה אֶת בָּנֶיךָ בָּעֵגֶל וְחָזַרְתָּ בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, יד): וַיִּנָּחֶם ה'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, וַאֲנִי אֵינִי נִכְנַס לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁהוֹדָה בְּאַרְצוֹ נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ וּמִי שֶׁלֹא הוֹדָה בְּאַרְצוֹ אֵינוֹ נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ, יוֹסֵף הוֹדָה בְּאַרְצוֹ, מִנַּיִן, גְּבִרְתּוֹ אוֹמֶרֶת (בראשית לט, יד): רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי וגו' וְלֹא כָפַר, אֶלָּא (בראשית מ, טו): גֻּנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים, נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, לב): וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם, אַתְּ שֶׁלֹא הוֹדֵיתָ בְּאַרְצְךָ אֵין אַתָּה נִקְבַּר בְּאַרְצֶךָ, כֵּיצַד בְּנוֹת יִתְרוֹ אוֹמְרוֹת (שמות ב, יט): אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים, וְהוּא שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ לֹא נִקְבַּר בְּאַרְצוֹ. 8...

כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (דברים ג, כז), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם אַתָּה נִקְבַּר כָּאן אֶצְלָן, בִּזְכוּתְךָ הֵן בָּאִין עִמָּךְ. אָמַר רַבִּי לֵוִי, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאֶחָד שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מְעוֹתָיו בִּמְקוֹם אֲפֵלָה, אָמַר אִם אוֹמֵר אֲנִי הָאִירוּ לִי שֶׁאֲקַבֵּץ מְעוֹתַי, אֵין בְּרִיָה מַשְׁגַּחַת עָלַי, מֶה עָשָׂה נָטַל זָהוּב אֶחָד וְהִשְׁלִיךְ בְּתוֹכָם, וְהִתְחִיל צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר הָאִירוּ לִי, זָהוּב אֶחָד הָיָה לִי וְנָפַל מִמֶּנִּי כָּאן, וְהֵאִירוּ לוֹ. מֶה עָשָׂה, מִשֶּׁנָּטַל אֶת הַזָּהוּב אָמַר לָהֶן, בְּחַיֵּיכֶם הַמְתִּינוּ לִי שֶׁאֲלַקֵּט אֶת הַמָּעוֹת, וְלִקְטָן, בִּזְכוּת הַזָּהוּב נִתְלַקְטוּ הַמָּעוֹת. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם נִקְבַּר אַתָּה אֶצְלָם בַּמִּדְבָּר הֵן בָּאִים בִּזְכוּתְךָ וְאַתְּ בָּא בְּרֹאשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וגו' וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם. 9...

כִּי מִי גּוֹי גָדוֹל וגו' (דברים ד, ז), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע מַהוּ שֶׁיְהֵא לוֹ מֻתָּר לְהַמְתִּין אַחַר קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, שְׁלשָׁה תְּכִיפוֹת הֵן, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה, תֵּכֶף לִגְאֻלָּה תְּפִלָּה, וּמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן מַהוּ מַתַּן שְׂכָרוֹ, אָמַר רַבָּה בַּר אַבָּהוּ, אִם סָמַךְ וְשָׁחַט יְהֵא מֻבְטָח שֶׁקָּרְבָּנוֹ נִתְקַבֵּל. וְאִם נָטַל יָדָיו וּבֵרַךְ מִיָּד, יְהֵא מֻבְטָח שֶׁלֹא יְהֵא שָׂטָן מְקַטְרֵג בִּסְעוּדָתוֹ. וְאִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְנִתְפַּלֵּל מִיָּד, יְהֵא מֻבְטָח שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אַתְּ מוֹצֵא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָחוֹק וְקָרוֹב. כֵּיצַד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים קְרוֹבָה, עוֹבֵד כּוֹכָבִים עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַעֲמִידָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶצְלוֹ, הֲרֵי קָרוֹב. וּמִנַּיִן שֶׁהִיא רְחוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מו, ז): אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה וגו', הֲרֵי רְחוֹקָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָחוֹק וְקָרוֹב, כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר' סִימוֹן מִכָּאן וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ ת''ק שָׁנָה, הֲרֵי רָחוֹק, וְקָרוֹב מִנַּיִן, שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וּמְהַרְהֵר בְּתוֹךְ לִבּוֹ וְקָרוֹב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּשֶׁיִּהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, אַל תַּעֲנֶה אוֹתָן, שֶׁאֵין בָּאִין אֶצְלְךָ בְּלֵב שָׁלֵם, אֶלָּא הוֹלְכִין אֵצֶל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶן וְאֵינָהּ עוֹנָה אוֹתָן, וְהֵן רוֹאִין צָרָתָן צָרָה, וּבָאִין לָהֶן אֶצְלְךָ, אַף אַתָּה לֹא תַעֲנֶה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, מב): יְשַׁוְּעוּ וְאֵין מוֹשִׁיעַ עַל ה' וְלֹא עָנָם, מַהוּ יְשַׁוְּעוּ, יְשַׁוְּעוּ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶן, וְלִכְשֶׁיָּבוֹאוּ אֶצְלְךָ, עַל ה' וְלֹא עָנָם. אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרְאִין אֶצְלְךָ, מִיָּד שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ד, ב): בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אָמַרְתָּ בְּקָרְאִי עֲנֵנִי, חַיֶּיךָ עַד שֶׁלֹא תִקְרָאֵנִי אֲנִי אֶעֱנֶה אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כד): טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, שֶׁאֵין לִי אֻמָּה אַחֶרֶת אֶלָּא אַתֶּם, מִנַיִן, מִמַּה שֶׁקָּרֵינַן בָּעִנְיָן כִּי מִי גּוֹי גָדוֹל. 10...

יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה (תהלים כ, ב), רַבָּנָן אָמְרֵי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהָיוּ לוֹ שְׁלשָׁה פַּדְגוֹגִין, הָרִאשׁוֹן אָמַר יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל מֵאָה לִיטְרִין, וְהַשֵּׁנִי אָמַר אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּכְבָלִים שֶׁל מֵאָה לִיטְרִין אֶלָּא יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר לִיטְרִין, בָּא הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר הֵיאַךְ הוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בִּכְבָלִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר לִיטְרִין יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל לִיטְרָא אַחַת. כָּךְ אָמַר משֶׁה יֵעָשׂוּ לוֹ כְּבָלִים שֶׁל מֵאָה לִיטְרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא, יז): וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, דָּוִד אָמַר יֵעָשֶׂה לוֹ כְּבָלִים שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר לִיטְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, כְּשֵׁם שֶׁהַיּוֹם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד יִרְמְיָה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין בָּהֶם כֹּחַ לִסְבֹּל כְּשֵׁם שֶׁאָמַר דָּוִד בְּיוֹם צָרָה, אֶלָּא יֵעָשֶׂה לָהֶם כְּבָלִים שֶׁל לִיטְרָא אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ל, ז): וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. דָּבָר אַחֵר, יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, מַהוּ בְּיוֹם צָרָה, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר לֵילֵד וְהָיְתָה מִצְטַעֶרֶת לֵילֵד, אָמְרוּ מִי שֶׁעָנָה אֶת אִמֵּךְ הוּא יַעֲנֶה אוֹתָךְ, כָּךְ אָמַר דָּוִד לְיִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁעָנָה לְיַעֲקֹב הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם, מַה הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב (בראשית לה, ג): וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, אַף אַתָּה יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּשֶׁתְּהֵא רוֹאֶה בָּנֶיךָ בְּצַעַר וְאֵין מִי שֶׁיְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, מִיָּד עֲנֵה אוֹתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, חַיֶּיךָ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתִי אֲנִי אֶעֱנֶה אוֹתָם, דִּכְתִיב (דברים ד, ז): כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. 11...

דָּבָר אַחֵר, כַּה' אֱלֹהֵינוּ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַהוּ דִּכְתִיב וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן, אָמַר לוֹ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים פְּתוּחִים פְּעָמִים נְעוּלִים, אֲבָל שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם פְּתוּחִים, אָמַר לוֹ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים סה, ו): נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחוֹקִים, מַה הַמִּקְוֶה הַזֶּה פְּעָמִים פָּתוּחַ פְּעָמִים נָעוּל, אַף שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים פְּתוּחִים פְּעָמִים נְעוּלִים, אֲבָל הַיָּם הַזֶּה לְעוֹלָם פָּתוּחַ, כָּךְ יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם פְּתוּחָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָמַר רַב עָנָן אַף שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה אֵינָן נִנְעָלִים לְעוֹלָם, דִּכְתִיב כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא תְּפִלָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא רַבָּה, כְּתִיב (תהלים כז, יד): קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה', הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ. דָּבָר אַחֵר, וַאֲנִי תְפִלָּתִי וגו', דָּוִד בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה יְחִידִי אָמַר עֵת רָצוֹן, אֲבָל תְּפִלָּתָן שֶׁל צִבּוּר אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְעוֹלָם רֵיקָם, הֱוֵי כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו. 12...

כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו. שָׁאֲלוּ הַמִּינִים אֶת רַבִּי שִׂמְלָאי כַּמָּה רְשׁוּיוֹת בָּרְאוּ אֶת הָעוֹלָם, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם נִשְׁאַל לְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אָמְרוּ לוֹ מִי כְּתִיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלוֹהַּ (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים כְּתִיב. אָמַר לָהֶן מִי כְּתִיב בָּרְאוּ, בָּרָא כְּתִיב, וּמִי כְתִיב וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ, יִקָּווּ הַמַּיִם, יְהִי מְאֹרֹת, וַיֹּאמֶר כְּתִיב. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְמַעֲשֵׂה יוֹם הַשִּׁשִּׁי הָיוּ שְׂמֵחִים, אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי כְּתִיב (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ, אָמַר לָהֶם מִי כְתִיב וַיִּבְרְאוּ אֶת הָאָדָם בְּצַלְמֵיהֶם, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (בראשית א, כז): וַיִּבְרָא אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אָמְרוּ לוֹ וְהָא כְתִיב כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, אָמַר לָהֶם מִי כְתִיב כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֲלֵיהֶם, בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו כְּתִיב. 13...

דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּשֶׁמִּתְכַּנְסִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר אֵימָתַי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאֵימָתַי יוֹם הַכִּפּוּרִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם, לִי מָה אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, אֲנִי וְאַתֶּם נֵלֵךְ אֵצֶל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, מִנַּיִן דִּכְתִיב אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, אֲשֶׁר לוֹ אֻמָּה קְרוֹבָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, הוּא וְכָל פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁלֹא נַעֲשֵׂית אֻמָּה שֶׁלִּי (ויקרא כג, ב): מוֹעֲדֵי ה', מִכָּאן וָאֵילָךְ (ויקרא כג, ב): אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם. 14...

דָּבָר אַחֵר, אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, אָדָם אִם יְהֵא לוֹ קָרוֹב עָשִׁיר הוּא מוֹדֶה בּוֹ, וְאִם עָנִי הוּא כּוֹפֵר בּוֹ וְאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל יִשְׂרָאֵל הָיוּ נְתוּנִים בְּמִצְרַיִם בְּשִׁעְבּוּד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר קְרוֹבֵיהֶן אֲנִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמח, יד): לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, וְאִם קְרוֹבוֹ עָנִי הוּא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ עִקָּר וְאוֹתוֹ טְפֵלָה, מַהוּ אוֹמֵר פְּלוֹנִי מִתְקָרֵב לִי, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה לְיִשְׂרָאֵל עִקָּר, אֲשֶׁר לוֹ גּוֹי קָרוֹב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו. דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא, אֵיזֶה אֻמָּה שֶׁגִּדְּלָהּ אֱלֹהֶיהָ כְּאֻמָּה זוֹ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אֻמָּה מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה וְאֵינָן יוֹדְעִין אִם נוֹצְחִין וְאִם אֵין נוֹצְחִין, וְיִשְׂרָאֵל וַדַּאי נוֹצְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי מִי גוֹי גָדוֹל וגו'. 15...

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, מַעֲשֶׂה בִּסְפִינָה אַחַת שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְהָיָה בְּתוֹכָהּ יְהוּדִי אֶחָד, הִגִּיעוּ לְנֵס אֶחָד, אָמְרוּ לְאוֹתוֹ יְהוּדִי פְּלוֹנִי טוֹל מָעוֹת וַעֲלֵה לַנֵּס הַזֶּה וְקַח לָנוּ מִשָּׁם מְאוּמָה, אָמַר לָהֶם לֹא אַכְסְנַאי אֲנִי מַכִּיר אֲנִי לְהֵיכָן אֵלֵךְ, אָמְרוּ וְיֵשׁ אַכְסְנַאי יְהוּדִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הֲרֵי אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו. 16...

מַהוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, אָמְרוּ רַבָּנָן יֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְאַרְבָּעִים יוֹם, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִמּשֶׁה, דִּכְתִיב (דברים ט, יח): וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וגו', וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְעֶשְׂרִים יוֹם, מִמִּי אַתְּ לָמֵד מִדָּנִיֵּאל, דִּכְתִיב (דניאל י, ג): לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי וגו' עַד מְלֹאת שְׁלשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים, וְאַחַר כָּךְ אָמַר (דניאל ט, יט): ה' שְׁמָעָה ה' סְלָחָה וגו'. וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לִשְׁלשָׁה יָמִים, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מִיּוֹנָה, דִּכְתִיב (יונה ב, א): וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג וגו', וְאַחַר כָּךְ (יונה ב, ב): וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה. וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְיוֹם אֶחָד, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מֵאֵלִיָּהוּ, דִּכְתִיב (מלכים א יח, לו): וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר וגו'. וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁנַּעֲנֵית לְעוֹנָה, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מִדָּוִד, דִּכְתִיב (תהלים סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן. וְיֵשׁ תְּפִלָּה שֶׁעַד שֶׁלֹא יִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ מִפִּיו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. 17...

כִּי תוֹלִיד בָּנִים, הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַהוּ שֶׁיְהֵא מֻתָּר לוֹ לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, אֵלּוּ דְבָרִים אֲסוּרִים מִפְּנֵי דַרְכֵי הָאֱמוֹרִי, הַמְסַפֵּר קוֹמֵי וְהָעוֹשֶׂה בְּלוֹרִית. מַהוּ הַמְסַפֵּר קוֹמֵי, זֶה הַמְסַפֵּר פְּאַת רֹאשׁוֹ וְעוֹשֶׂה תְּפִיסוֹת קוֹרְצִין, מַהוּ חַיָּב, סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, אֲבָל הָעוֹשֶׂה בְּלוֹרִית אֵינוֹ מְגַדְּלָהּ אֶלָּא לִשְׁמָהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְאֵין עֹנֶשׁ קָשֶׁה מִשֶּׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְקַנֵא אֶלָּא בָּהּ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, ג): לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי וגו', וּכְתִיב (דברים ד, כד): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא. רַבָּנָן אָמְרֵי הוֹאִיל וְאֵין בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מַמָּשׁ, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן אֱלֹהוֹת, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא כְּדֵי לִתֵּן שָׂכָר לְכָל מִי שֶׁפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁפּוֹרֵשׁ אָדָם מִמֶּנָּה מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ וּבָא לוֹ אֶצְלִי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְכָךְ הוּא עָנְשָׁהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים קָשֶׁה, צָרִיךְ אֲנִי לְהַזְהִיר אוֹתָם עָלֶיהָ, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אִלּוּ הִזְהִירָנוּ עָלֶיהָ פָּרַשְׁנוּ מִמֶּנָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִישַׁעְיָה לֹא תְהֵא סָבוּר שֶׁמָּא לֹא הִזְהַרְתִּי אוֹתָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, תְּחִלָּה עַד שֶׁלֹא בָּאוּ לְסִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הִזְהַרְתִּי אוֹתָן עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (ישעיה מח, ה): וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ, בְּטֶרֶם תָּבוֹא לְסִינַי הִשְׁמַעְתִּיךָ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, לָמָּה (ישעיה מח, ה): פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם, לְפִיכָךְ הִזְהַרְתִּי אוֹתָם עָלֶיהָ, וְעַל יְדֵי מִי הִזְהַרְתִּי אוֹתָן, עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדִּי, מִנַּיִן מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים. 18...

דָּבָר אַחֵר, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע ד, ז): כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר, מַהוּ כְּרֻבָּם, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַגְּדוֹלִים עוֹשִׂין הַדּוֹר עוֹשֶׂה, כֵּיצַד הַנָּשִׂיא מַתִּיר וְאַב בֵּית דִּין אוֹסֵר, הַנָּשִֹּׂיא מַתִּיר, וַאֲנִי אוֹסֵר, וְהַדַּיָּנִים אוֹמְרִים אַב בֵּית דִּין מַתִּיר וְאָנוּ אוֹסְרִים, וּשְׁאָר הַדּוֹר אוֹמְרִים הַדַּיָּנִין מַתִּירִין וְאָנוּ אוֹסְרִים, מִי גָרַם לְכָל הַדּוֹר לַחֲטוֹא הַנָּשִׂיא שֶׁחָטָא תְּחִלָּה. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כְּתִיב (הושע ב, ז): כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם, שֶׁהֵן מְבַיְּשִׁין דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, כֵּיצַד, הֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּצִּבּוּר לֹא תַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהוּא מַלְוֶה בְּרִבִּית. אוֹמֵר לֹא תִגְזֹל, וְהוּא גוֹזֵל. אוֹמֵר לֹא תִגְנֹב, וְהוּא גוֹנֵב. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְבֹּל לַדַּיָּן עָלֶיהָ, וּמְצָאָהּ פְּרוּשָׂה עַל מִטָּתוֹ. וְאָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנִּגְנְבָה קוּמְקְמוֹס שֶׁלּוֹ וְעָלָה לִקְבֹּל עָלָיו לַדַּיָּן וּמְצָאוֹ עַל הַכִּירָה שֶׁלּוֹ, הֱוֵי כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי. דָּבָר אַחֵר, כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם אֲרָצוֹת כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יב, יב): גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶן עשֶׁר כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ח, ד): כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם מְלָכִים כֵּן חָטְאוּ לִי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ז, ז): כָּל מַלְכֵיהֶם נָפָלוּ אֵין קֹרֵא בָהֶם אֵלָי. דָּבָר אַחֵר, כָּל שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶן בָּנִים כֵּן חָטְאוּ לִי, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי תוֹלִיד בָּנִים וגו'. 19...

דָּבָר אַחֵר, כִּי תוֹלִיד בָּנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, טז): פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת. פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם זֶה אֱלִיפַז שֶׁגָּדַל בְּחֵיקוֹ שֶׁל יִצְחָק, וּתְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת, זֶה עֲמָלֵק שֶׁגָּדַל בְּחֵיקוֹ שֶׁל עֵשָׂו. דָּבָר אַחֵר, פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, כָּל מַה שֶּׁפָּעַל דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ לְחַיִּים שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַהוּ תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת, בְּבִיאָה אַחַת שֶׁנִּכְנַס מְנַשֶּׁה לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הָיְתָה חֲטָיָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁעָשָׂה צֶלֶם שֶׁל אַרְבַּע פָּנִים וְהִכְנִיסוֹ לַהֵיכָל, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ה): וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה. אָמַר רַבִּי אַחָא הָא בִּיָּיא רַבָּה לְעַלְמָא הַתּוֹשָׁב מְפַנֶּה לְבַעַל הַבַּיִת. וְלָמָּה עָשָׂה צֶלֶם שֶׁל אַרְבַּע פָּנִים, כְּנֶגֶד אַרְבַּע חַיּוֹת שֶׁהֵן סוֹבְלוֹת כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה אַרְבַּע פָּנִים, כְּנֶגֶד אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, אָמַר כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם יְהֵא מִשְׁתַּחֲוֶה לְצֶלֶם זֶה, וּמֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסָרוֹ בְּיַד שׂוֹנְאָיו, מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יא): וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם, וְעָשׂוּ לוֹ מוֹלָן שֶׁל נְחשֶׁת וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְתוֹכוֹ וְהָיוּ מַדְלִיקִין תַּחְתָּיו וְהוּא הָיָה נִשְׂרַף מִבִּפְנִים, אוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא מְנַשֶּׁה לְכָל אֱלֹהוּת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁהָיָה מְזַבֵּחַ לָהֶם וְלֹא עָנוּ אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מו, ז): אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה מְנַשֶּׁה צָרָתוֹ צָרָה, שֶׁלֹא עָנָה אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם, הִתְחִיל קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי קָרָאתִי לְכָל אֱלֹהוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ הוּא אֱלוֹהַּ עַל כָּל אֱלֹהִים, וְאִם אִי אַתָּה עוֹנֶה אוֹתִי אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם כָּל הַפָּנִים שָׁווֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָא רָשָׁע בַּדִּין הוּא שֶׁלֹא אֶעֱנֶה אוֹתְךָ שֶׁהִכְעַסְתָּ אוֹתִי, אֶלָּא שֶׁלֹא לִנְעֹל דֶּלֶת לִפְנֵי הַשָּׁבִים שֶׁלֹא יְהוּ אוֹמְרִים הֲרֵי מְנַשֶּׁה בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלֹא נִתְקַבֵּל, לְפִיכָךְ הֲרֵינִי עוֹנֶה אוֹתְךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לג, יג): וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ, וַיַּחְתֹּר לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסַתְּמִין אֶת חַלּוֹנוֹת שֶׁל רָקִיעַ שֶׁלֹא תַעֲלֶה תְּפִלָּתוֹ לַשָּׁמַיִם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חָתַר אֶת הָרָקִיעַ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְקִבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ, (דברי הימים ב לג, יג): וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלָיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בָּרוּחַ הִשִּׁיבוֹ, כְּמָה דְּתֵימָא מַשִּׁיב הָרוּחַ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, אֵלּוּ בָּאֵי הָאָרֶץ הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בִּימֵי משֶׁה, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת, כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וגו'. 20. Alternately, (Deuteronomy 4:25) "When you have begotten children..." This accords with what the verse says (Proverbs 10:16) "The labor of the righteous man makes for life; The produce of the wicked man makes for want." "The labor of the righteous man makes for life"- Rabbi Tanchum says: This refers to Eliphaz, who grew up in Isaac's bosom. "The produce of the wicked man makes for want"- This refers to Amalek, who grew up in Esav's bosom. Alternately, "The labor of the righteous man makes for life"- All that David and his son Shlomo did, for life for Israel. Then what is meant by "The produce of the wicked man makes for want ("chatat")"? Through one act of entrance ("biah"), when Menashe went inside the Holy of Holies, all of Israel experienced a misdirection ("chataya"), since he made an image with four faces and placed it inside the Temple. Where is the source for this? As it is said, (Ezekiel 8:5) "And there, north of the gate of the altar, was that infuriating image on the approach ("biah")." Rabbi Acha says: What a great travesty ("biya") for the world that the visitor cleared out the master of the house. And why did he make an image with four faces? To parallel the four Chayot who carry the throne of the Holy Blessed One. Alternately, why four faces? To parallel the four directions in the world, as if to say: Anyone who comes from the four directions of the world will bow to this image. And what did the Holy Blessed One do to him? He gave him over to the hand of his enemies. Where is the source for this? As it is said (II Chronicles 33:11) So the LORD brought against them the officers of the army of the king of Assyria, who took Manasseh captive in manacles, bound him in fetters." They made for him a mule of copper and put him inside it, and they would light a fire underneath it and he would be burned inside it. At that hour, Menashe called out to every deity in the world that he had sacrificed to, and not one of them answered him. As it is said, (Isaiah 46:7) "If they cry out to it, it does not answer; It cannot save them from their distress." When Menashe saw that his distress was distressing, that not one of them had answered him, he began to call out to the Holy Blessed One. He said before Him, "Master of the world, behold I have called out to every deity in the world, and I realize that there is nothing real to them. Master of the world, You are God over all gods, and if You do not answer me, I will say, Heaven forbid, that all of the options are the same [i.e. that you are not real either]." The Holy Blessed One said to him, "Oh wicked person! According to the rules, I should not answer you, since you angered Me. But in order not to lock the door before those who repent, so they do not say, 'Behold Menashe tried to repent and was not accepted,' for this reason I will answer you." As it is said, (II Chronicles 33:13) "He prayed to Him, and He granted ("ye'ater") his prayer." He tunneled ("yachtor") for him. This teaches that the ministering angels would close the windows of the firmament so that his [Menashe's] prayer would not rise up to the Heavens. What did the Holy Blessed One do? He tunneled through the firmament below the Throne of Glory and accepted his prayer. (II Chronicles 33:13) "And He returned him to Jerusalem to his kingdom." Rabbi Shmuel bar Onya says citing Rabbi Acha: He returned him through wind, as you say, "Who makes the wind blow (literally 'return')." At that hour, (II Chronicles 33:13) "Manasseh knew that the LORD alone was God." Alternately, (Proverbs 10:16) "The labor of the righteous man makes for life;" These are the righteous people who lived at the time of Moshe. "The produce of the wicked man makes for want." (Deuteronomy 4:25) "When you have begotten children and children’s children and are long established in the land..."

דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא נִגְאֲלוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵלּוּ, מִתּוֹךְ צָרָה, וּמִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, וּמִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, וּמִתּוֹךְ רַחֲמִים, וּמִתּוֹךְ הַקֵּץ. מִתּוֹךְ צָרָה, דִּכְתִיב (שמות ב, כג): וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב (שמות ב, כג): וַתַּעַל שַׁוְעָתָם. מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, דִּכְתִיב (שמות ב, כד): וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ. וּמִתּוֹךְ רַחֲמִים, דִּכְתִיב (שמות ב, כה): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מִתּוֹךְ הַקֵּץ (שמות ב, כה): וַיֵּדַע אֱלֹהִים. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין נִגְאָלִים אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה דְבָרִים הַלָּלוּ, מִתּוֹךְ צָרָה, דִּכְתִיב (דברים ד, ל): בַּצַּר לְךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ צָרָה. (דברים ד, ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה. (דברים ד, לא): כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ רַחֲמִים. (דברים ד, לא): וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ, הֲרֵי מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת. (דברים ד, ל): וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, הֲרֵי מִתּוֹךְ הַקֵּץ. וְדָוִד פֵּרַשׁ אוֹתָן (תהלים קו, מד): וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם, הֲרֵי מִתּוֹךְ צָרָה, (תהלים קו, מד): בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, הֲרֵי מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, (תהלים קו, מה): וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, הֲרֵי מִתּוֹךְ זְכוּת אָבוֹת, (תהלים קו, מו): וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים, הֲרֵי מִתּוֹךְ רַחֲמִים, (תהלים קו, מז): הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, הֲרֵי מִתּוֹךְ הַקֵּץ. Another opinion. R' Elazar said: when Israel was redeemed from Egypt they were only redeemed from within these five things - suffering, repentance, the merit of the forefathers, mercy, and the end. From in the midst of suffering, as it is written "...and the children of Israel groaned..." (Exodus 2:23) From in the midst of repentance, as it is written "...and their cry rose up..." (ibid.) From in the midst of the merit of the forefathers, as it is written "And God remembered His covenant..." (Exodus 2:24) From in the midst of mercy, as it is written "And God saw the children of Israel..." (Exodus 2:25) From in the midst of the end, as it is written "...and God knew." (ibid.) And so too in the time to come they will only be redeemed from in the midst of these five things. From in the midst of suffering, as it is written "when you are in distress.." (Devarim 4:30) - behold, from in the midst of suffering. "...and you will return to the Lord your God..." (ibid.) Behold, from in the midst of repentance. "For the Lord your God is a compassionate God..." (Devarim 4:31) Behold, from in the midst of mercy. "He shall not forget the covenant which he made with your forefathers..." (Devarim 4:31) Behold, from in the midst of the merit of the forefathers. "...because all these things have befallen you in the end..." (Devarim 4:30) Behold, from in the midst of the end. And David explained them all. "When He saw that they were in distress..." (Psalms 106:44) Behold, from in the midst of suffering. "...when He heard their cry." (ibid.) Behold, from in the midst of repentance. "He recalled His covenant..." (Psalms 106:45) Behold, from in the midst of the merit of the forefathers. "And He made their captors kindly disposed toward them." (Psalms 106:46) Behold, from in the midst of mercy. "Deliver us, oh Lord God, and gather us from among the nations..." (Psalms 106:47) Behold, from in the midst of the end.

אָז יַבְדִּיל משֶׁה (דברים ד, מא), הֲלָכָה עַל כַּמָּה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים עַל שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן: עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְעַל הַדַּיָּנִים, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגָּזֵל. אָמַר רַבִּי כֻּלָּן בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טז): וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם וגו', וַיְצַו, זֶה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ה, יא): הוֹאִיל הָלַךְ אַחֲרֵי צָו. ה', זֶה חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, טז): וְנֹקֵב שֵׁם ה'. אֱלֹהִים, אֵלּוּ הַדַּיָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, ח): עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, עַל הָאָדָם, זֶה שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ו): שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם. לֵאמֹר, זֶה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, א): לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וְלֹא מִן הַגָּזֵל, מְצַוֶּה אוֹתוֹ עַל הַגָּזֵל. וְעַל כֻּלָּן יֵשׁ סְלִיחָה חוּץ מִשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, אָמַר רַבִּי לֵוִי וַהֲרֵי כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁהָרְגוּ וּמֵתוּ עַל מִטּוֹתֵיהֶן, הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ מַהוּ בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ כָּל בְּנֵי אָדָם לֶעָתִיד לָבוֹא, אוֹתָהּ שָׁעָה דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. אָמְרוּ מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָרַג אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ, מֶה עָשְׂתָה אִמָּן נָטְלָה כּוֹס אֶחָד וּמִלְּאַתּוּ מִדָּמוֹ, וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ בַּמִּגְדָּל, וְהָיְתָה נִכְנֶסֶת כָּל יוֹם וָיוֹם וּמָצְאָה אוֹתוֹ הַדָּם תּוֹסֵס, פַּעַם אַחַת נִכְנְסָה וְהִבִּיטָה אוֹתוֹ וּמְצָאַתּוּ שֶׁשָּׁתַק, אוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעָה שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָה הָאַחֵר, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. ..

דָּבָר אַחֵר, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִקְרִיאַת שְׁמַע, מִשָּׁעָה שֶׁנָּטָה יַעֲקֹב לְמִיתָה קָרָא לְכָל הַשְּׁבָטִים וְאָמַר לָהֶן שֶׁמָּא מִשֶּׁאֲנִי נִפְטַר מִן הָעוֹלָם אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לֵאלוֹהַּ אַחֵר, מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב (בראשית מט, ב): הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וגו', מַהוּ (בראשית מט, ב): וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם, אָמַר לָהֶן, אֵל יִשְׂרָאֵל, אֲבִיכֶם הוּא. אָמְרוּ לוֹ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, וְהוּא אוֹמֵר בִּלְחִישָׁה בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. אָמַר רַבִּי לֵוִי וּמַה יִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים עַכְשָׁו, שְׁמַע אָבִינוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁצִּוִּיתָנוּ נוֹהֵג בָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. Another idea: "Listen, O Israel-" from where did Israel merit the [commandment of the] reading of Shema? From the time that Jacob spread out to die, he called to all the tribes and said to them: "Maybe once I pass away, you will bow to another power?" From where [can we learn this]? For so it is written: "Gather and listen, sons of Jacob, [and listen to your father Israel] (Genesis 49)." What is 'and listen to your father Israel (heb. V'shimu El Yisrael Avichem)'? He said to them: The G-d of Israel is your father (an alternate meaning of 'El Yisrael Avichem')." They said to him: "Listen O Israel, Hashem is our G-d, Hashem is one." And he said in a whisper: "Blessed be the glorious name of His Kingship (ie. G-d) forever." Rabbi Levi said: "And what do Israel say today? 'Listen our forefather Israel, the same thing that you commanded us still abides among us, Hashem is our G-d, Hashem is one.'"