זה שאמר הכתוב (
קהלת ט'): "שבתי וראֹה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן".
אמר רבי תנחומא: המקרא הזה מדבר במשה, כיצד? אתמול היה עולה לרקיע כנשר, עכשו היה מבקש לעבור הירדן ואינו יכול, שנאמר (ל"א ב'): "לא תעבור את הירדן הזה".
"ולא לגבורים המלחמה" – אתמול היו מלאכים מרתתין לפניו ועכשו הוא אומר (
דברים ט'): "כי יגורתי מפני האף והחמה", "וגם לא לחכמים לחם" – אתמול (
משלי כ"א) "עיר גבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה" (כי התורה נקראת "לחם" על דרך "לכו ולחמו בלחמי",
משלי ט'), והיום נטלה ממנה וניתנה ליהושע בן נון.
"וגם לא לנבונים עשר" – אתמול היה מסיח כעשיר (
שמות ל"ב): "שוב מחרון אפך", (
במדבר י"ד): "סלח נא לעון העם הזה", ועכשו הוא מסיח כרש "ואתחנן" – עשה עמי חנם.
"וגם לא ליודעים חן" – אתמול היה יודע האיך לרצות את בוראו, (
במדבר י' ל"ה): "קומה ה'", "שובה ה'!" ועכשו שנתחנן כל שבעת הימים, לסוף אמר לו הקב"ה "הן קרבו ימיך למות".