Part Two, On Personal Providence חלק שני, בהשגחה האישיית
1 א

הנה כבר הקדמנו שענין העבודה שנמסרה לאדם תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע והושם האדם ביניהם לבחור לו את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם וכן פרטי עניני הרע כי הלא כל מדה טובה מכלל הטוב והפך זה כל מדה רעה. ד״מ הגאוה א׳‎ מעניני הרע והענוה מעניני הטוב הרחמנות מעניני הטוב והפכה האכזריות הסתפקות והשמחה בחלקו מעניני הטוב והפכה מעניני הרע. וכן כל שאר פרטי המדות והנה שיערה החכמה העליונה כל פרטי הענינים מזה המין שראוים למצא וליפול אפשרותם בחק האנושיות לפי התכלית העיקרי שזכרנו במקומו והמציא אותם כל בחינותיהם סבותיהם ומסובביהם וכל המתלוה להם וחקק אפשרותם באדם כמ״ש ואמנם לשימצאו כל אלה הענינים הוצרכו מצבים שונים בבני האדם שכולם יהיו נסיון להם במה שיתנו מקום לכל פרטי בחי׳‎ הרע האלה ומקום לאדם להתחזק כנגדם ולתפוס בטובות. ד״מ אם לא היו עשירים ועניים לא היה מקום לשיהיה האדם מרחם ולא אכזרי אך עתה הנה ינוסה העשיר בעשרו אם יתאכזר על העני הצריך לו או אם ירחם עליו וכן ינוסה העני אם יסתפק במועט שבידו ויודה לאלקיו או להפך. עוד יהיה העושר לעשיר נסיון לראות אם ירום בו לבו או אם ימשך בו אחר הבלי העולם ויעזוב את עבודת בוראו ואם עם כל עשרו יהיה עניו ונכנע ומואס בהבלי העולם ובוחר בתורה ועבודה וכן כל כיוצא בזה. ואמנם חילקה החכמה העליונה את מיני הנסיון האלה בין אישי מין האנושי כמו שגזרה בעומק עצתה היותו ראויי ונאות ונמצא לכל איש ואיש מבני האדם חלק מיוחד בניסיון ובמלחמת היצר והוא פקודתו ומשאו בעה״ז וצריך לעמוד בו כפי מה שהוא ויודנו מעשיו במדת דינו ית׳‎ כפי המשא אשר ניתן לו באמת בכל בחינותיו בתכלית הדקדוק והנה זה כעבדי המלך שכולם עומדים למשמעתו ובין כלם צריך שתשתלם עבודת מלכותו והנה הוא מפלג לכל א׳‎ מהם חלק מה עד שבין כלם ישתלמו כל החלקים המצטרכים לו והנה כל א׳‎ מהם מוטל עליו השלמת החלק ההוא אשר נמסר לו וכפי פעולתו בפקודתו כן יגמלהו המלך אך מדת החילוק הזה ודרכיו נשגבים מאד מהשגתנו וא״א לנו לעמוד עליהם כ״א החכמה העליונה הנשגבה מכל שכל היא שיערתם והיא סידרתם באופן היותר שלם:

Behold we have already prefaced that the matter of the [divine] service given over to man is dependent on matters of good and evil having been created in the world and man being placed between them, for him to choose the good. Yet the matters of good are many, as are the matters of evil. For is not every good trait within the good, and the opposite for every bad trait? By way of example, pride is from the matters of evil and humility is from the matters of good; mercy is from the matters of good and cruelty is its opposite; contentment and happiness in one's portion are from the good matters and its opposite is from the bad matters. And likewise with all the other individual traits. And see that the Supreme Wisdom determined all of the specifics of this type that would be fitting to exist and to allow for their possibility in human nature, according to the main purpose that we mentioned in its place. And [God] created them, all their aspects, their causes, their effects and all that accompanies them; and He implanted their possibility in man, as we have written. However for all of these matters to exist, it was necessary to have different states among people - such that they all be a test for them, in that there be room for all of these specific aspects of evil, and that there be room for man to strengthen himself against them and to seize the good [traits]. By way of example, if there were no rich people and poor people, there would be no chance for a person to have mercy and not be cruel. But now the rich person is tested with his wealth, whether he will be cruel to the poor person that needs him or have mercy upon him. And likewise the poor person will be tested, whether he will be contented with the little in his hand and be thankful to his God or the opposite. The wealth will also be a test to the rich person, whether his heart will become proud from it and whether he will be drawn through it to the vanities of the world and leave the service of his Creator; or if, with all of his wealth, he will [still] be humble and subdued and disgusted by the vanities of this world, and rather choose [toil] in the Torah and [in divine] service. And likewise anything that is similar to this. However the Supreme Wisdom divided all these types of tests among individuals of the human specie, as His deep counsel found to be be fitting and proper. And it comes out that each and every individual of the human specie has their specific portion of testing and fight with the [evil] impulse, and that is his assignment and load in this world; and he must endure it according to that which it is. And his actions will [then] be judged by His trait of justice, may He be blessed, according to the load that he was truly given in all of its aspects with utmost exactitude. And behold this is like the servants of the king that all stand ready for his discipline; and between all of them, they must fulfill the work of his kingdom. And so he divides a certain portion to each one of them, such that all of the parts that are needed by him will be finished. And behold that each one takes upon himself finishing that portion that is given over to him, and the king will repay him according to his performance of his assignment. Yet [when it comes to God,] the measure of this division and its ways are much too lofty for our grasp, and it is impossible for us to fathom them. Rather only the Supreme Wisdom that is more lofty than any intellect is what measured it, and It is what arranged it in the most perfect way.

2 ב

והנה בהיות עניני העולם כלם נמשכים ונעתקים בהשתלשלות מענין לענין ממציאותם בנבדלים עד מציאותם בגשמים וכמש״ל בח״א פ״ה. הנה כל הענינים האלה פרטי נסיונו של האדם כמ״ש מתחיל שרש בחינותם בנבדלים לפי המציאות השייך בהם מתיקון וקלקול כמש״ל וכפי ענינם שם נידונין ונגזרים להמצא ולהתפשט עד הגשמיות באישים הראוים להם עד שבכלל דין החילוק הזה יכנסו כל פרטי המציאות למדריגותיהם ועל כלם השקיף החכמה העליונה וכפי אמתת מציאותן תגזור את היותר נאות והגון וזה ברור כפי העיקרים שהקדמנו:

See that the matters of the world all flow and move, by unfolding from one matter to the next; from their existence in the ethereal beings to their existence in the physical word, as I wrote in Part I, Chapter 5. [Accordingly,] all of these things - the details of man's testing, as I mentioned - begin in the root of its aspect in the ethereal beings, according to the reality of improvement and corruption that is relevant to them, as I have written above. And they are meted out and determined to exist and to spread into physicality in the individuals that are fit for them; until all the details of existence are arranged according to this property of division [of the various tests] in their various levels. And the Supreme Wisdom looks over all of them and decrees what is most fitting according to their true existence. And this is clear according to the general principles with which we prefaced [this discussion].

3 ג

נמצא לפי השרש הזה שהצלחות העה״ז וצרותיו יהיו לשינוסה בם האדם בחלק מחלקי הנסיון ששיערה החכמה העליונה היותו נאות לאיש ההוא:

It comes out according to this root principle that the successes of this world and its troubles are in order for man to be tested by them with the types of test that the Supreme Wisdom determined to be fit for this individual.

4 ד

ואמנם עוד סבה אחרת נמצאת להם ע״פ דרכי המשפט והגמול והוא כי הנה גזר השופט העליון שמתולדת מעשה האדם עצמו יהיה העזרו ממנו ית׳‎ להקל לו השגת שלימותו והצילו מן המכשולים כענין שנאמר רגלי חסידיו ישמור. ואולם ודאי שגם בזה מדריגות מדריגות יש כי ימצא אחד ששורת הדין תתן כפי מעשיו שכבר עשה שיעזרהו הבי״ת עזר מעט ואחר שדינו יהיה שיעזרהו עזר יותר גדול ויקל עליו השגת השלימות קלות רב ואחר שיהיה ראוי להעזר עזר יותר גדול. וכן בהפך כבר ימצא מי שכפי הדין יהיה ראוי שלא יעזרוהו מן השמים אך לא יקשו עליו השגת השלימות ואחר שמשפטו יצא שירבו לו העיכובים ויצטרך לו חוזק גדול ועמל רב עד שישיגנו. ואחר שהוא הרשע הגמור שיסתמו בפניו כל דרכי התיקון וידחה ברעתו. ויש בכל הדברים האלה פרטי פרטים רבים מאד. והנה נמצא שאפשר שיזכה האדם ויוגזרו עליו הצלחות בעה״ז לסייעו בעבודתו למען יהיה נקל לו השיגו את השלימות המבוקש ולא ימצאו לו עיכובים ואפשר שיהיה נגזר עליו כפי מעשיו הפסדים וצרות שיעמדו כחומה לפניו ויפסיקו בינו ובין השלימות עד שיצטרך לו יותר עמל ויותר טורח לבקוע את המחילה ההיא ולהתאמץ עם כל טרדותיו להיות משיג את שלימותו עכ״פ. והפך זה לרשע אפשר שיוגזרו עליו הצלחות לפתוח לפניו פתח האבדון שידחה בו ואפשר שיגזרו עליו צרות למנוע אותו מן הרשע שהיה בדעתו לעשות וזה יקרה כשידע המנהג העליון שאין ראוי לאותו הרשע שיעשה מטעם מה והוא מה שהיה דוד מתפלל אל תתן ה׳‎ מאויי רשע זממו אל תפק. ואמנם הנה הוא ית״ש עושה כל הענינים האלה בחכמתו הנפלאה הכל כפי מה שראוי לטובת כלל בריותיו כמ״ש והוא דן את הבריות בכל מצביהם כפי מה שהם באמת פי׳‎ כי הנה אינו דומה מי שהוא במצב הריוח ומתרשל מעבודתו ומי שהוא במצב הדוחק ונטרד בלחצו ולא ישלים את הקו. והנה דינם לא יהיה שוה אלא יודן כל א׳‎ כפי מה שהוא באמת אם שוגג ואם מזיד אם אנוס ואם פועל ברצונו והוא ית״ש יודע אמתת כל הדברים המעשים והמחשבות ודן אותם לאמתם:

However there is another factor that comes into play according to the ways of judgement and reward. And that is that the Supreme Judge decreed that, as an effect of man's own actions, there will be assistance from Him, may He be blessed, to make the achievement of his perfection easier for him and to save him from obstacles, as the matter is stated (I Samuel 2:9), "He guards the footsteps of His faithful." Of course, there are many levels in this: As one will find that the principle of justice will allow that according to the actions that one has already done, the Creator, may He be Praised, helps him a little; and someone else who He will help more, such that He will help him greatly to achieve perfection; and someone else that He will help even more. And likewise the opposite, one who already according to [the ways of] justice is fit not be helped from the Heavens, however perfection not be made more difficult for him; and another whose judgement goes out, such that obstacles are increased for him, so he will require strength and toil in order to achieve it; and there is another - who is a complete evildoer - from whom all the ways of improvement are sealed and is pushed off in his evil. And there are many, many fine details in all of these things. And so note that it is possible that a man merit that successes in this world are decreed upon him to help him in his service, so that it be easier for him to accomplish the perfection he seeks, and that no obstacles get in his way. And it is [also] possible that losses and troubles be decreed upon him according to his deeds, to stand like a wall in front of him and intervene between him and perfection - to the point that he will need more toil and more discomfort to bore through that burrow and make efforts, regardless of all of his preoccupations, to nevertheless accomplish his perfection. And the opposite with an evildoer: It is possible that successes will be decreed about him to open the gate of perdition in front of him, that he be pushed off through it. But it [also] possible that troubles be decreed about him to prevent him from the evil that he intended to do. And that will happen when the Supreme Director will know that it is not appropriate for that evildoer to do it for whatever reason. And [about] this did David pray (Psalms 140:9), "Do not, O Lord, grant the desires of the wicked; do not let their plan succeed." And behold He, may His name be blessed, does all of these matters in His amazing wisdom; everything according to what is appropriate for the collective of His creatures, as I have written. And He judges creatures in all of their circumstances according to what they truly are - meaning to say, one who is in a state of comfort and is negligent in his service is not the same as one who is in a state of duress and preoccupied by the pressures upon him and so does not achieve perfection. So their judgement will surely not be the same, but rather each one will be judged according to what he truly is - whether inadvertent or volitional; whether he is forced or does it willingly. And He, may His name be blessed, knows the truth of all words, deeds and thoughts and judges them accordingly.

5 ה

ואולם מן השרש הזה יצא עוד ענף א׳‎ בענין היסורין כי עוד אפשר שיהיה אדם צדיק ובידו חטאים או בינוני ושקול במעשיו ותהיה הגזירה עליו שיעוררוהו לתשובה. והנה אז ייסרוהו מן השמים כדי שישים אל לבו ויפשפש במעשיו ואמנם אין היסורין האלה ממין יסורי הכפרה שזכרנו למעלה שתכליתם למרק העונות בעה״ז אבל יסורין אלה יסורי הערה הם להעיר הלב לתשובה כי אולם לא נבראו העונשים אלא בהעדר התשובה אבל הנרצה לפניו ית׳‎ הוא שלא יחטא האדם. ואם יחטא ישוב ואם לא שב כדי שלא יאבד יצטרף בעונשין וע״כ יבואו תקוה יסורין להערה ואם לא יתעורר האדם בהם אז יתיסר ביסורי המירוק ועל ענין זה אמר אליהוא ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישובון מאון:

However there is another extension of this principle regarding afflictions: For it also possible that a man be righteous but have sins in his hand - or be average with his actions evenly divided - such that the decree upon him is to arouse him to repent. And see that he will be afflicted from the Heavens so that he pay attention and examine his deeds. However these afflictions are not from the afflictions of atonement that we mentioned above, the point of which is to remove the iniquities in this world. Rather these afflictions are afflictions of arousal, to arouse the heart to repentance. For punishments were actually only designed for the absence of repentance. But what He, may He be blessed, desires is that man not sin; and that if he sin, he repent. But if he does not repent - in order that he not be destroyed - he is purged by punishments. And so, the premise of afflictions is the potential for arousal. But if man is not aroused by them, he is then afflicted with afflictions that remove [the sins]. And about this matter, Elihu said (Job 36:10), "He opens their understanding by discipline, and orders them back from mischief."

6 ו

וצריך שתדע שגבול ניתן למרשיע עד מתי יניחוהו שיהיה מרשיע והולך בבחירתו הרעה וכשיגיע לאותו הגבול הנה לא ימתינו לו כלל וישמד מעל פני האדמה והוא מה שקראו חז״ל מילוי הסאה ומה שאמר הכתוב במלאת ספקו יצר לו. והנה עד הזמן ההוא אפשר שיצליח וילך מן הטעם שזכרנו למעלה שהוא לפתוח לו פתח האבדון והוא מה שכתבו ז״ל הבא ליטמא פותחין לו אך כשיגיע לאותו הגבול כבר הגיע לאבדון ויאבד והנה אז יחרה אף ה׳‎ בו ותפול עליו שואה שיושמד בה:

And you should know that there is a limit given to the evildoer, until what point he be allowed to continue doing evil according to his choice of evil. And when he reaches that limit, there will not be any delay at all, and he will be destroyed from upon the face of the earth. And that is what the Sages, may their memory be blessed, called "filling the measure," and what Scripture [refers to when it] states (Job 20:22), "When he has all he wants, trouble will come." But before that time it is surely possible that he continue to succeed for the reason that we mentioned above, which is that it is to open the gate of perdition for him. And that is what they, may their memory be blessed, wrote (Yoma 38b), "[For] one who comes to impurify, they open [the gate] for him." However, when he reaches that limit, he has already reached perdition and will be destroyed. Then the fiery anger of the Lord will be upon him, and devastation through which he will be destroyed will come upon him.

7 ז

עוד צריך לדעת שהנה ההשגחה העליונה בכל פרט מהפרטים משגחת על כל הנקשר בו מן הקודמים ומן המאוחרים וסוף דבר משגחת בהשגחת כל פרט על כל הכלל כלו מצד כל מה שמתיחסים כל החלקים עם כל חלק לבנינו של הכלל. וממה שיושקף בדינו של איש מהאישים הוא מדריגתו ומצבו במה שקדמו לו דהיינו האבות וכמה שיתאחרו לו דהיינו הבנים ומה שעמו דהיינו בני הדור או בני העיר או בני החברה. ואחר כל ההשקפות האלה יוגזר עליו החלק בעבודה ובנסיון שזכרנו למעלה ויותן לו המשא לעבוד לפניו ית׳‎ (ואולם הנך רואה שזהו רק בענין הדין של העה״ז והוא מה שאמרתי שיוגזר עליו החלק בעבודה דהיינו באיזה מצב ימצא בעה״ז שכפי אותו המצב כך יהיה המשא שעליו אך לעה״ב אין אדם נידון אלא לפי מעשיו כפי המצב שהיה בו והוא מ״ש הנביא בן לא ימות בעון האב) וזה כי הנה אם יזכה אדם שתפסק לו גדולה ועושר הנה בניו יולדו עשירים ואם לא יתחדש עליהם ענין יהיו עשירים ובעלי גדולה וכן להפך נמצא שלא הגיע העושר ההוא לאותם הבנים אלא מצד היותם בני אותם האבות ואולם אמתת הענין כך הוא שהאדם זוכה לבניו בה׳‎ דברים שמנו ז״ל וכבר אפשר שיוצר אדם בטובה מצד היות אביו כבר מוחזק בה ואפשר ג״כ שמצד זכות אביו תגיע לו טובה בזמן מן הזמנים או להפך ומצד אחר אפשר שתפסק הצלה או טובה לו על זרע שעתיד לצאת ממנו וכן מצד מקומו או חברתו אפשר שתפסק עליו טובה או רעה מטובות העה״ז ורעותיו:

You should also know that the Supreme Providence in every fine detail pays attention to all that is connected to him from those that preceded him and those that will follow him. And in the end, Providence oversees all the details with relationship to the entire collective, from the perspective of all that the parts combine with each part of the collective structure. And among that which is overseen in the judgement of an individual man is his standing and state regarding that which preceded him, meaning the ancestors; and what will follow him, meaning the children; and that which is with him, meaning the members of the generation, or the citizens of the town or the members of his society. And after all of these considerations, he is allotted a portion in the service and in being tested - as we mentioned above - and is given his load to serve before Him, may He be blessed. (However you should surely note that this is only regarding the judgement of this world, being that which I said that his portion in service is decreed. [This] means in which state he will be found in this world, such that his load will be according to that state. However in the world to come, a man will only be judged according to his [own] deeds, according to the state he was in. And that is what the prophet wrote (Ezekiel 18:20), "a child will not die for the iniquity of the father.") And behold this is because if a man merits that he be granted fame and fortune, his children that will be born to him will be born wealthy. And if nothing new transpires (all other things being equal), they will be rich and famous [as well]; and likewise the opposite. It comes out that wealth only came to those children from the angle of their being the children of those parents. And it is truly the case that a man bequeaths five things to his children, which they, may their memory be blessed, enumerated (Mishnah Eduyot 2:9). And it it already possible that a man is created with bounty as a result of his father already being endowed with it; and it is also possible that as a result of the merit of his father, bounty will come to him at a certain time, or the opposite. On the other hand, it is possible that salvation or bounty be granted to him for the progeny that will come from him in the future. And likewise is it possible that bounty or evil from the goods and lacks of this world be granted to him because of his place or his society.

8 ח

ואמנם מלבד כל זה יש עוד ענין אחד נמשך מב׳‎ חלקי ההנהגה שזכרנו האישיית והכללית והוא כי הנה השקיפה החכמה העליונה על כל מה שהיה ראוי שימצא לתיקון המין שיעשה ממנו קיבוץ השלימים שזכרנו למעלה וראתה שהיה ענין נאות להם מאד שיהיה בכח קצתם להועיל לקצתם ולהטיב להם פי׳‎ שלא יוחלט הדבר שרק מי שיגיע בכח שלו עצמו אל השלימות יהיה מן הנמנים בקיבוץ בני העה״ב אלא גם מי שכבר יגיעוהו מעשיו שבהתלותו באחר זכאי ממנו יוכל ליהנות בשלימות הנה יכנס בכלל ההוא אלא שיהיה במדריגה תחתונה שהיא מדריגת הנתלה בחבירו ונמצא שלא ידחה מן השלימות לגמרי אלא מי שלא יהיה ראוי ליהנות בו לא מצד עצמו ולא מצד התלותו בזולתו ונמצאת ע״י זה ההצלה מרובה וירבו יותר הנהנים ואולם הנהנים ומהנים לאחרים ודאי שאלו יהיו היותר גדולים בקיבוץ ההוא והם יהיו הראשים והצריכים לתלות בם יהיו משועבדים להם וצריכים להם וכדי שיהיה מקום לתיקון הגדול הזה קשר מתחלה את האישים זה עם זה והוא ענין כל ישראל ערבים זה לזה שזכרו ז״ל. כי הנה עי״ז נמצאים מתקשרים קצתם בקצתם ולא נפרדים איש לעצמו והנה מדה טובה תמיד מרובה ואם נתפסים זה על זה בחטא כ״ש שיועילו זה על זה בזכות ואמנם ע״פ שרש זה נסדר שיגיעו צרות ויסורין לאיש צדיק ויהיה זה לכפרת דורו והנה מחיוב הצדיקים הוא לקבל באהבה היסורין שיזדמנו לו לתועלת דורו כמו שהיה מקבל באהבה היסורין שהיו ראוים לו מצד עצמו ובמעשה הזה מטיב לדורו שמכפר עליו והוא עצמו מתעלה עילוי גדל שנעשה מן הראשים בקיבוץ בני העה״ב וכמ״ש. ואולם מזה הסוג עצמו ימצא עוד מין אחר יותר גבוה במעלתו מאותו שזכרנו. וזה כי מה שזכרנו הוא שילקה הצדיק על בני דורו שהיו ראוים לעונש גדול מאד וקרובים לכליה או לאבדון והוא ביסורין מכפר עליהם ומצילם בעה״ז ומועיל להם גם לעה״ב. אמנם יש עוד יסורין שניתנים לחסידים היותר גדולים המושלמים כבר בעצמם והם לעזור למה שצריך לכל גלגולי ההנהגה שיגיעו אל הסוף שהוא השלימות ופי׳‎ הענין כי הנה מצד הסדר הא׳‎ שהוסדר לנהגת העולם וגלגוליו כבר היה צריך לאדם שיסבול קצת צער לשיגיע הוא וכל העולם עמו אל השלימות והוא מה שהיה מתילד ונמשך מהעלם אורו ית׳‎ והסתר פניו שהושם לא׳‎ מיסודות עניני מצבו של אדם כמש״ל. וכ״ש אחרי שרבו הקלקולים בעולם מצד חטאים על חטאים גדולים ועצומים שנעשו בו הנה נתרבה יותר ההסתר ונעלם הטוב ונמצא העולם ובריותיו במצב שפל ורע וצריך עכ״פ שע״י גלגולים שתגלגל חכמתו הנפלאה בעולם יגיעו הדברים אל תיקון ומעיקרם של גלגולים הוא שיקבלו בני האדם עונשים כדי רשעתם עד שתמצא מה״ד מפויסת ואולם סידר האדון ב״ה שהשלימים וחשובים יוכלו לתקן בעד אחרים וכמ״ש ותפגע בהם מדה״ד תחת פגעה בכלל העולם ואמנם כיון שהם בעצמם שלימים וראוים לטוב שהם מתיסרין רק בעבור האחרים ודאי שתתפיס מדה״ד במועט בהם כמרובה בחוטאים עצמם ולא עוד אלא שעי״ז זכותם נוסף וכחם מתחזק וכ״ש יכולים לתקן את אשר עיותו האחרים והיינו כי לא די שיתקנו למה שבבני דורם אלא גם לענין כל מה שנתקלקל העולם מאז נהיו בו חטאים ועד עתה ובודאי שאלה יהיו אח״כ בקיבוץ השלימים ראשי הראשונים והיותר קרובים אליו ית״ש.

However besides all of this, there is another matter that follows from the two parts of [divine] direction that we mentioned - the personal and the communal. And that is that the Supreme Wisdom surely looked down upon all that was fit to be present for the improvement of the species from which It would make a group of the perfected ones that we mentioned above, and It saw that it would be very good for them that there be power in some of them to help others of them and to benefit them. [This] means that the matter not be absolute that only one who comes to perfection from his own ability be from those counted in the group of those in the world to come. Rather even one whose actions have brought him [to a point] that if he were to be accompanied by someone else more worthy than him, he could benefit from perfection - can enter into this category. However he will be on the lowest level, which is the level of one dependent upon his fellow. And it comes out that the only one to be completely pushed off from perfection is to be one who is not fit to enjoy from it - not on account of himself and not on account of being accompanied by someone else. And the result is that, through this, salvation is more plentiful and more [individuals] benefit. However those that benefit and cause others to benefit are certainly greater in the group and they will be the leaders. And those that need to be accompanied by them will be subservient to them and will require them. And in order that there be a place for this great refinement, [God] connected the individuals, one with the other, from the beginning. And this is the matter of "All of Israel are guarantors for one another," that they, may their memory be blessed, mentioned (Shavuot 39a). For through this, they are surely found to be connected with each other and not each person separated for himself. And surely the good trait is always greater; such that if they are [punished], one for the other, with sin; all the more so does one effect the other with merit. However, according to this principle, it is ordered that troubles and afflictions may come to a righteous man, and this will be as atonement for his generation. And behold the righteous are obligated to lovingly accept the afflictions that are prepared for him for the benefit of his generation, as he would lovingly accept the afflictions that would be fit for him on his own account. And with this action, he benefits his generation; since he atones for it. And he himself ascends a great deal, as he is made into one of the leaders of the group of those in the world to come, as we have mentioned. However in this category itself, another one is found of even greater stature than the one which we [just] mentioned. And that is because that which we mentioned is that the righteous man be struck for the people of his generation who were fit for a very great punishment and they were close to annihilation or destruction; and he atones for them with his afflictions and saves them in this world and helps them also in the world to come. However there are other afflictions that are given to the greatest of the pious who have already perfected themselves. And they are to help that which is necessary for all of the processes of the direction [of the world] to reach their end, which is perfection. And the explanation of the matter is that surely from the angle of the original order that was designed for the direction of the world and its processes, there was already a need for man to suffer a little pain, for him - along with all of the world - to reach perfection. And that is what arises and proceeds as a result of the concealment of His light, may He be blessed, and the hiding of His face which He set down as one of the foundations of the conditions of man's state, as we have written earlier. And all the more is this so after corruptions proliferated in the world - from the perspective of sins upon great and enormous sins that were done in it - such that hiddenness increased and the good was concealed. And it comes out that the world and its creatures are in a lowly and bad state. And it is nevertheless necessary that through the processes that His amazing wisdom unfurled, the matters reach their refinement. And among the fundamental processes is that men should receive punishments according to their evil [deeds] until the [divine] trait of justice is satisfied. However the Master, blessed be He, arranged that the perfect and important ones could repair [matters] for the sake of others, as we have written; and that the trait of justice would strike them instead of striking the whole world. Nevertheless, since they themselves are perfect and are only being afflicted for the sake of others, it is certain that the trait of justice will be satisfied with a little from them in the place of much from the sinners themselves. Moreover, their merit increases and their power is strengthened through this. And all the more so are they able to 'repair that which others have twisted.' And that is that not only will they repair that which is from the people of their generation, but they will also [do so] for all that the world has been corrupted, from when there were sins upon it up until now. And they will certainly afterwards be the heads of the leaders in the group of the perfected, and the closest ones to Him, may He be blessed.

9 ט

והנה כל זה שזכרנו עד עתה על צד המשפט מתבאר עוד על צד המציאות כפי אמתת סדריו וכמש״ל כי הנה בחטאים מתרבית הזוהמא ומתעצמת בבני האדם ובעולם וגורמת לאורו ית׳‎ שיסתר ויתעלם העלם על העלם וכפי התמרק הזוהמא הזאת והטהר הבריות ממנו כן חוזר אורו ית׳‎ ומתגלה גילוי על גילוי. ואמנם היסורין הם הממרקים את הזוהמא בין בפרט בין בכלל וע״י יסורי החשובים האלה מתמרקת והולכת לה מכלל הבריאה כלה ומתקרב העולם מדריגה אחר מדריגה אל השלימות:

But behold all that we have mentioned until now according to the angle of justice is also understood from the angle of what occurs, according to the truth of its arrangements and as we have written above. For note that with sins, pollution is increased and strengthened among people, and it causes His light, may He be blessed, to be hidden and concealed with one concealment after another. And according to the removal of this pollution and the purification of the creatures from it; so does His light, may He be blessed, return and reveal one revelation after another. However the afflictions are what removes the pollution - whether for individuals or for the group. So through the afflictions of these important ones, it is continually removed from the whole entire creation, such that the world approaches perfection - one level after another.

10 י

עוד שורש אחר נמצא להנהגה בעניני העה״ז והוא שהחכמה העליונה סידרה להרבות עוד ההצלה כמ״ש שנשמה אח׳‎ תבא לעה״ז פעמים שונות בגופים שונים ועי״ז הנה תוכל לתקן בפעם א׳‎ את אשר קלקלה בפעם אחרת או להשלים מה שלא השלימה ואולם בסוף כל הגלגולים לדין שלע״ל הנה הדין יהיה עליה כפי כל מה שעבר עליה מן הגלגולים שנתגלגלה ומן המצבים שהיתה בם והנה אפשר שיגיעו ענינים לאדם שנשמתו מגולגלת כפי מה שיוגרם לה מצד מה שעשתה בגלגול קודם וינתן לאדם ההוא בעולם מצב כפי זה וכפי המצב שינתן לו יהיה המשא אשר יוטל עליו וכמש״ל וכבר דינו ית״ש מדוקדק על כל אדם לפי מה שהוא בכל בחינותיו. פי׳‎ בכל פרטי מצבו באופן שלא יעמס לעולם על אדם לעה״ב שהוא הטוב האמיתי אשמה שאין לו באמת אבל יגיע לו מן המשא והפקוד בעה״ז כפי מה שתפלג לו החכמה העליונה וכפי זה יידונו מעשיו והנה פרטי בחינות רבות ימצאו בענין זה של הגלגול איך יהיה האדם נידון לפי מה שהוא בגלגולו ולפי מה שקדם בגלגול אחר לשיהיה הכל ע״פ המשפט האמיתי והישר ועל כל זה נאמר הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו׳‎ ואין בברואים ידיעה שתוכל לכלול מחשבות ית״ש ועומק עצתו רק הכלל הזה ידענו ככל שאר הכללים שא׳‎ ממקורות מקריהם של בני האדם בעה״ז הוא הגלגול ע״פ אותם החוקים והמשפטים הישרים שהוחקו לפניו ית׳‎ להשלמה זה הענין כלו:

There is [yet] another principle found in the direction of the matters of this world. And that is that the Supreme Wisdom arranged to expand salvation more, as we have mentioned, such that one soul comes to this world different times in different bodies. And behold through this, it may repair at a different time what it corrupted in a [previous] time; or perfect what it did not perfect. However at the end of all the incarnations in the judgement in the future to come, the judgement will surely be upon [the soul] according to all of the incarnations that it experienced and all of the states in which it was. And behold it is possible that matters will occur to a person whose soul was reincarnated according to that which was caused to it from the angle of what it did in a previous incarnation. And the state [of affairs] in the world given to this man is according to this. And according to the condition that he is given will be the load incumbent upon him, as we mentioned earlier. But His judgement, may He be blessed, is exact upon each person according to what he is, in all of his aspects - meaning in all aspects of his [various] states. [This is] such that He will never burden a man in the world to come - which is the true good - with guilt that he does not really have. Rather what comes to him is from the load and assignment in this world which the Supreme Wisdom distributed to him; and his actions are judged according to that. And see that there are many specific details found in this matter of reincarnation - how a man is judged according to what he is in his incarnation and according to what preceded in another incarnation; such that all of it be according to true justice and righteousness. And about this is it stated (Deuteronomy 32:4), "The Rock's act is perfect; all of His ways are justice, etc." And the creations do not have the knowledge that can absorb His thoughts, may His name be blessed, nor the depth of His counsel. We only know this principle like [we know] all of the principles - that one of the causes of people's occurrences in this world is reincarnation, according to the righteous statutes that were legislated in front of Him, may He be blessed, for the perfection of this entire matter.

11 יא

נמצאו לפי כל מה שביארנו סבות שונות ומתחלפות למקרי בני האדם בעה״ז אם לטוב ואם למוטב ואמנם אין הענין שכל מקרה שיקרה ימשך מכל הסבות האלה אבל הענין הוא שמכל אלה הסבות ימשכו מקרים לבני האדם בעולם וימצאו מקרים נמשכים מסבה א׳‎ ואחרים מסבה אחרת. ואמנם החכמה העליונה היודעת ומשקפת תמיד על כל מה שהוא נאות לתיקון כלל הבריאה הנה היא שוקלת בעומק עצתה כל הדברים ביחד וע״פ זה מנהגת את העולם בכל פרטיו כי אולם א״א לכל הסבות האלה שיולידו תולדותיהם תמיד בשוה כי פעמים רבות אפשר לאחת שתכחיש את חברתה כי הנה ד״מ אפ׳‎ שלפי זכות האבות יגיע לאדם א׳‎ עושר ולפי מעשיו עוני ולפי החילוק הכללי עושר או עוני ואפי׳‎ לפי המעשים עצמם כבר יעשה איש מעשה א׳‎ יהיה הדין בו שתבא לו טובה א׳‎ ומעשה אחר יהיה הדין בו שתחסר לו הטובה ההיא ואולם החכמה העליונה שוקלת ומכרעת את הכל על הצד היותר טוב ומזמנת לכל איש ואיש ענינים ממין א׳‎ וענינים ממין אחר פי׳‎ ענינים נמשכים אחר א׳‎ הסבות וענינים נמשכים אחר סבה אחרת אמנם לא יקרה מקרה לאדם שלא יהיה כפי א׳‎ מן הסבות שזכרנו והפרטים א״א לאדם שידעם כלם. וכבר ידענו הרבה כשידענו כללי הענינים למיניהם וכמ״ש:

According to all that we have explained, there are various different causes found for the occurrences of people in this world - whether for the good or the bad. However the matter is not that every occurrence that happens is a result of all of these causes. Rather the matter is that occurrences that happen to people in the world are from all of these causes, but one occurrence comes from one cause and others come from another cause. So the Supreme Wisdom that always knows and looks over what is proper for the refinement of the whole creation surely weighs all of the things together in the depth of Its counsel. And It directs the world in all of its details according to this. For it is indeed impossible for all of these causes to all produce their effects at once. For many times, it is possible that one contradicts its fellow. As behold - by way of illustration - even though wealth is coming to a person according to the merit of [his] ancestors; according to his actions, poverty is coming to him; whereas according to the general division, wealth or poverty. And even just according to the actions themselves, the judgement of one action would be that it would bring him a certain good, while the judgement of [another] action would be that he should lack that good. However the Supreme Wisdom weighs and determines everything according to what is best and furnishes each and every person with things of one type and things of another type - meaning things resulting from one of the causes and things resulting from another cause. However no occurrence happens to a man that is not from one of these causes that we mentioned. Yet it is impossible for a man to know all of the details; and we already know much when we know the principles of the various matters, as I have written.

12 יב

ואולם צריך שתדע שהמקרים הקורים לבני האדם יש בהם ב׳‎ מינים. הא׳‎ מקרים תכליתיים והב׳‎ אמצעיים. פי׳‎ תכליתיים מקרים שיהיו נגזרים על האדם להיותם ראוים לו מצד א׳‎ מהסבות שזכרנו למעלה. ואמצעיים מקרים שיקרו לו כדי שעל ידם יגיע לו מקרה אחר שראוי לו והוא כענין אודך ה׳‎ כי אנפת בי שפי׳‎ ז״ל שנשברה רגל פרתו ונפלה ומצא סימא תחתיה או שימלט ממקרה שראוי שלא יגיע לו כגון שנתעכב ולא הלך בספינה שהיה רוצה לילך וטבעה הספינה בים. וגם אמצעיים אלה אפשר שיהיו לצורך עצמו של האדם שיקרו לו ואפשר שיהיו לצורך זולתו לשתבא עי״ז טובה או רעה לזולתו ואמנם החכמה העליונה כמו שתשער הענינים שראוי שיגיעו לאדם תשער ג״כ האמצעיים שעל ידם יגיעו לו עד שימצא הכל נגזר בתכלית הדקדוק למה שהוא היותר טוב באמת:

However you should know that there are two types of occurrences that happen to people. The first is occurrences that are ends and the second is occurrences that are means. The understanding of ends is occurrences that are decreed upon a person because they are appropriate for him from the angle of one of the causes that we mentioned above. Whereas means are occurrences that happen to him so that another occurrence that is appropriate for him will come to him. And this is like the matter of "I will thank You, O Lord, for You were angry with me" (Isaiah 12:1), which they, may their memory be blessed, explained [is about one] whose cow broke its leg and fell, and he found a treasure underneath it; or one who escaped from an occurrence which is not appropriate for it to come to him - such as if he delayed and did not leave on a boat that he wanted to leave, and the boat sunk.(Niddah 31a) And even these means are possible that they occur to him for his sake or for the sake of someone else, such that through this a good or evil will come to that someone. However just like the Supreme Wisdom will determine the matters that are appropriate to come to a person, It will also determine the means by which it will come to him - until everything is decreed with the utmost exactitude about what is truly the best thing.