וכבר ביארנו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל הלכות איסורי ביאה פ' י"ז: לה)הי"ג.
ואם נשא שתים כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל ואם אינו נשוי אינו עובד ביוה"כ עד שישא אשה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו. ואע"ג דקדשה לא סגי בהכי, דכל כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא ולא קי"ל כר"י דאמר מתקנים לו אשה אחרת שמא תמות אשתו דא"כ אין לדבר סוף. דאי איכא למיחש למיתה דחדא אפילו למיתה דתרתין חיישינן, והא דמתקנים לו כהן אחר ולא אמרינן אין לדבר סוף מתרצינן לה בפ"ק דיומא. לו)י"ג ע"א. כ"ג זריז הוא וכ"ש דאי מתקנין לי' כהן אחר דעבדינן לי' צרה כ"ש דמזרז טפי:
וחולץ כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ' כ"ג לז)שם בסנהדרין י"ט ע"א. ושם נתבאר שאפילו אלמנה מן האירוסין שלא נבעלה ואין שם אלא ל"ת דאלמנה לא יקח, לא אמרינן ליתי עשה דיבמה יבא עליה ולידחי ל"ת דאלמנה לא יקח דגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה ונתבאר גם פ"ב לח)כ' ע"א. דיבמות:
ואם גרש אשה מותרת לינשא לשאר העם. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל וא"ת מאי קמ"ל וי"ל דסד"א להוי כלי שנשתמש בו קדושה ולא ישתמש בו חול דומיא דמלך שאין נושאין אלמנותו דאסור להשתמש בשרביטו של מלך. השמיענו שאין כ"ג בכלל זה: לט)קצ"ע דכבר שמעינן זה מהא דתנן שם הובא כאן ברמב"ם גבי כ"ג ומייבמין את אשתו. ואפשר משום דמצוה שאני כדאמרי' שם י"ט ע"ב גבי מלך.