ואם נשברו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל, זבחים ס"פ המזבח מקדש לז)פ"ח ע"א. ת"ר כלי קדש שניקבו אין מתיכין אותן ואין מתיכין לתוכן אבר. נפגמו אין מתיכין אותן לח)אצלנו הגירסא נפגמו אין מתקנין אותן. סכין שנפגמה כו'. ופרש"י ז"ל אין מתיכין אותן כמו שעושין למדות מנוקבות, שמתיכין אותן סביבות הנקב, ונסתם הנקב, ואין מתיכין לתוכן אבר לסתום הנקב וכלהו משום דמחזי כעניות ולאו אורח ארעא נפגמה פגימה גדולה שתיקון השחזה ניכר ע"כ. ורבינו כלל במלת אין סותמין אותם שני מיני סתימות שהוזכרו בברייתא או להתך בכל סביבות הנקב או להתך לתוכו אבר. והוסיף לבאר אלא מתיכים אותם וכו'. או אפשר שהיה גורס רבינו בברייתא מתיכים אותם לט)המפרשים חתרו למצוא מקור לדברי הרמב"ם, ובאור שמח הביא ממ"ש הרמב"ם בפ"ח ממעה"ק הכ"א וע' מל"מ פ"ה ממעילה הי"ד בזה. ולפ"ד המהר"י קורקוס מקורו ממקומו שהי' גורס כן בגמ'. ואין מתיכין לתוכן אבר. פי' מתיכין אותם לגמרי ועושים אותם מחדש, והכל יוצא לדרך אחד. ומה שביאר רש"י ז"ל גבי סכין שנפגמה מ)ע' כ"מ ובגירסא שלנו שדברי רש"י אלו סובבים על כ"ש ולא על סכין וע' בהר המוריה מה שהאריך כאן. ובדברי המהר"י קורקוס א"ש. דהיינו פגימה גדולה שתיקן השחזתה ניכר, אפשר דס"ל ז"ל שלא עלה על הדעת שבשביל פגימה כ"ד או בחגירת ציפורן או פחות מכן. או יותר מעט יגנזו. ול"ש בה עניות ולא גנאי, כי הסכין דכ"ש של שחיטה נוח הוא ליפגום וליפסל. וכל שעה צריך לתקנו ואין תיקונו ניכר ולא מיחזי כעניות כלל, אלא מיירי בפגימה גדולה שתיקן השחזה ניכר. ואז מחזי כעניות והאי לאו אורח ארעא ויש להכריע זה עוד ממה שאמרו שם בסוף הברייתא אבא שאול אומר סכין מטרפת היתה במקדש ונמנו עלי' הכהנים וגנזוהו, פי' שהיתה נוחה ליפגום פגימות דקות ומטרפת את הקדשים ולכך גנזוהו. מוכח דדוקא מפני שהיתה מטרפת גנזוהו, הא לאו הכי לא הי' גונזים אותה אלא הי' מתקנים אותה והרי לא גנזוהו בפעם ראשונה שנפגמה עד שראו אותה שהיתה מטרפת מיד, זה דעת רש"י, ורבינו כתב לשון הברייתא, ולא ביאר דבר. מא)ע' בס' מעשה רקח אריכות בזה. ולמ"ש המהר"י קורקוס א"ש הכל. אפשר שסובר דאבא שאול פליג את"ק כלומר לאו כדאמרת שאין משחיזין סכין שנפגם, אלא סכין שהיתה מטרפת הוא שגנזו. אבל אי לאו הכי לא היו גונזים אותה דל"ש בזה עניות כי קל הוא הסכין ליפגם כאשר כתבתי. ולא מפליגין בין פגימה גדולה לפגימה קטנה. ובודאי הלכה כת"ק. וכבר נתבאר בהלכות בית הבחירה פ"ד המקום שהיה בהיכל נקרא בית החליפות ששם גונזים את הסכינים: מב)באור שמח כוון לציין כן.