Chokhmat Adam
Author's Introduction הקדמת המחבר
1 א

אמר המחבר כבר מילתא אמורה בהקדמת לחיבורי ח״א מה ראיתי על ככה לחבר חיבורי ורוב התועלת המגיע ממנו ובמה אכף ואקדם להודות ולהלל לשמו הגדול ב״ה שזיכני לתור המעלה הזה ולהיות ממזכי הרבים וחיבורי ח״א כבר נתקבל ונתפשט בכל המדינות ותורתי בפיהם יש קהלות שקבעו ללמוד בו עם בע״ב ותלמידים אשר עדיין לא הגיע זמנם להבין דברי קדשו של הש״ע ויש שלומדים הש״ע וחוזרים חלילה בחיבורי ובעיני ראיתי שכמה שלא הגיעו למדה זו להבין דברי הש״ע והאחרונים מעצמן ולמדו מקודם בחיבורי ומזה הבינו דברי הש״ע והאחרונים על בורים וכאשר ראו רבים וכן שלימים ומהם מופלגי תורה כי ה׳ נתן לי לשון לימודים להמתיק כל דין ודין בטעמו ונימוקו ובלשון קל להבין מאד בקשו ממני לחבר חיבור כזה על ש״ע י״ד למען תהיה תורת ה׳ בפי הכל שגם בעלי בתים שאין להם פנאי לעסוק בי״ד יוכלו ליהנות מאורו ולהוציא הטעות מלבם המורגל בפומא דאינשי שחלק הי״ד הוא שייך לרבני מ״ץ ובאמת הוא טעות גדול הגם שהאמת כן הוא שהרבה הלכות שייכים למ״ץ מ״מ רוב י״ד הוא צורך גדול לכל ישראל כמו הל׳ מאכלי נכרים ריבית ונדרים ונדה חוץ מאיזה סימנים: וכל הל׳ קטנות שבי״ד השייכים לכ״י כאשר אסדר אותם אי״ה לקמן: והנה היה מסודר אצלי הל׳ אלו השייכים לכלל רק אלו סימנים המיוחדים למ״צ לא סדרתי אותם כמש״כ בהקדמת ח״א: גם סדרתי מח״מ כל הדינים השייכים לכלל: כי תורתנו הקדושה בבין אדם לחבירו נחלק לב׳ חלקים והם צדק ומשפט וצדק הוא שלא יעשה דבר שמזה יצא עול כמו שכתב הגר״א בביאורו על משלי ומשפט הוא כאשר כבר נעשה העול אזי ישפטו הב״ד ביניהם וגם בחלק א״הע יש כמה וכמה דינים שצריך כל אדם לידע אותם וזה א׳ מהטעמים שחלקתי חיבור זה לשערים כי בשער בית הנשים היה בדעתי לכתוב כל הדינים הנצרכים לכלל מא״הע ובשער משפט צדק כל הדינים שבין אדם לחבירו שאין אחד מכחיש לחבירו ואלו היו יודעין הדין עם מי לא היה מריבה כלל כמו שאינו בכעס כשמטריפין לו בהמה אפילו אם ההפסד גדול רק מחמת שאינם יודעים הדין כ״א אומר הדין עמי ומתוך זה באים למריבות וסדרתי ע״ז קונטרס גדול אך לא עלתה בידי מחמת גודל הטרדות ויגון נפשי מחולי ופטירת בני זצ״ל כמבואר בקו׳ מצבת משה ולכן לא היה באפשר לסדר הכל על נכון ומה גם שראיתי שההוצאה רבה עלי מה שלא יהיה באפשרי להשיג ולכן השמטתי הרבה מא״הע ומחלק ח״מ לא הדפסתי כלום אולי יאבה ה׳ אדפוס אותו בפ״א. והנה בראותי שרבים משתוקקים לחיבורי י״ד אמרתי עה לעשות לה׳ והגם שכשל בעוני כחי וגם אור עיני אין אתי כבראשונה לכתוב הכל אזרתי כגבר חלצי ובטחתי בה׳ הנותן ליעף כח וסדרתי כל דיני הי״ד בשלימות ופעם א׳ היה הל׳ מליחה שסדרתי ביד עמיתי הצדיק הרב ר׳ שמעון מ״ץ דקהלתינו זלה״ה וכאשר ראה הםידור הנכון וזה היה בשעת הדפסת חיבורי ח״א ראה ושמח לבו ואמר שאדפיס אותו בסוף חיבורי למען יטעמו כולם צוף אמרי נועם בכדי שאוכל להוציא אל הפועל להדפיס חלק הי״ד כי אמר מה שצריך לחזור תמיד בש״ע ביגיעה ב׳ שבועות לפחות הל׳ מליחה יכול לחזור מחיבורי ביום א׳ או ב׳ ובהיותי בק״ק ליסא שנת תק״ע וקבלתי פני גדול הדור פאר הזמן הגאון הגדול צדיק ועניו מוה׳ יעקב בהמ״ח ס׳ חוות דעת אב״ד דק״ק הנ״ל ונתכבדתי ממנו לעיין מעט בחיבורי ח״א אמר ברוב ענותנותו אלו היה החיבור הזה מסודר עפ״י סימני ש״ע היה תועלת גדול אף למופלגי תורה כי היה להם הש״ע ללמוד וחיבורי זה לחזור בו: וכן אמר לי ידידי הגאון הגדול מ״ו חיים וולאזין ז״ל אני פי מלך שמרתי ובביאתי לביתי חזרתי על חיבורי וסדרתי אותו עפ״י סימני ש״ע ולא השמטתי מכל הש״ע אם לא עפ״י שגיאה איזה דבר קטן זולת דינים שאינם בנמצא כלל כגון בהל׳ שחיטה שוחט בסכין מלובן או בגלגל והשוחט לשם עולה וכיוצא בו ובשאר הל׳ לא השמטתי כלל רק מה שאינו נמצא כלל כי המלאכה היה כבד עלי ובאמת היה בדעתי שלא לדפוס כלל שחיטות ובדיקות כי כבר נתחבר ע״ז חיבורים הרבה אך ידידי הגאון מהר״ח א״ל שאין מהראוי לשמוט אותם למען יהיה הספר שלם ולכן הם מחוברים יחד. והנה שלמה אמר בחכמתו בהקדמתו לס׳ משלי לתת לפתאים כו׳ לנער כו׳ ישמע חכם כו׳ ונבון כו׳ וביארנו שם דר״ל שיגיע מספרו תועלת לכל הכתות כן א״א שאי״ה יגיע מחיבורי זה תועלת לכל כי הבעלי בתים החפיצים לידע וללמוד ואין להם פנאי ללמוד מתוך הש״ע יכול ללמוד מחיבור זה ויהיה יודע כל הדינים כאלו יגע זמן רב בש״ע ואם לא ירצה ללמוד הדינים השייכים למ״ץ ילמוד עכ״פ שאר הל׳ ממחויב לכל כגון מהל׳ מליחה כלל ל׳ ל״א והל׳ תולעים כלל ל״ח ל״ט מ׳ והל׳ מאכלי נכרים מכלל ס״ה עד תשלום הספר ואם ירצה ידלג בהל׳ נדה סימן קפ״ז קצ״א קצ״ב ושאר הל׳ ודאי חיוב גמור על כל אחד וא׳ לידע אותם: והתלמידים אשר אין להם כח להבין דברי הש״ע ואחרונים ילמוד תחלה הסימן בחיבורי ואז יבין דבריהם: ואשר יש להם כח להבין ולהורות מדברי הש״ע אזי אחר שילמוד הסימן בש״ע יהיה לו חיבורי לחזור בו למען לא ישכח ולא יצטרך לחזור תמיד בש״ע ומתוך כך יכול ללמוד שאר דברים: וידעתי כי גם מופלגי תורה ישיגו איזה תועלת מחיבורי בינת אדם שימצאו הרבה הקדמות צודקות שיגעתי עליהם עד שמצאתי ויקל להם לעיונם וכ״ש לאנשים כערכי וגם בחלק א׳ ימצא בכל סימן חידוש מעט ונרשם בב׳ חצי לבנה. ומלבד שסדרתי חיבור זה עפ״י סדר הש״ע גם זה לא מנעתי מלעשות כללים מכל דין ודין הדמיון בסימן ק״ה יש בו דין כבוש ודין עירוי ודין חם בחם ודין מליחה וידוע הדין כבוש שם הוא בש״ע מעט מזעיר ומפוזר בהרבה סימנים זעיר שם וזעיר שם וגם הוא כולל ב׳ דברים שנכבש אוכל באוכל או בכלים ועשיתי מזה ב׳ כללים א׳ דין כבוש כמבושל ודין כלים הנאסרים ע״י כבישה או שכבשו היתר בכלי איסור ודין עירוי כ״ר וכ״ש לכלל בפ״ע וכן כלם. וסימן צ״ב כללתי בו כל דין חנ״נ ואפשר לסוחטו המפוזרים בכמה סימנים וחלקתי אותו ג״כ לכללים וכבר כתב ר׳ ירוחם בהקדמתו אף על פי שאינו כותב שום חידוש מ״מ הסדר הנכון הוא יהיה לתועלת עכ״ל כללו ש״ד ידעתי בע״ה כי כולם יודו שחיבור הזה הוא תועלת גדול לאנשים כערכי וכ״ש לפחותים ממני וכ״ש לבעלי בתים והדרים בעיירות קטנות ואין להם מורה אם הוא למדן אף שאינו בקי בש״ע יכול למצוא הדין שיצטרך בקל גדול ע״י לוח הסימנים: והנה ידעתי כי יתלחשו עלי ויאמרו הגם שאול בנביאים הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ לפ״פ ולייפסיג יותר מט״ו שנים ותורתו אימת נעשית והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין: דע לך אחי כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה יעיד עלי אדון הכל רק לפרנס ב״ב וירושה היא בידי מאבותי הקדושים ה״ה אא״ז הרב הגדול המפורסם בדורו לצדיק תמים מה׳ שמואל בעהמ״ח ס׳ נחמות ציון חתן הגאון מהורר יחיאל מיכל אב״ד דק״ק שאטלאנד פ״ע דנציג ולרוב צדקתו נתגלה לו משמים בשנת תס״ט שנה א׳ קודם שהתחיל הדבר ר״ל ונרדם בלימודו על הספר ובאת אמו זקנתו שהיתה צדקת גדולה ואמרה לו דע בני שנגזר דבר ר״ל והרבה טרחנו לבטל ולא הועיל ע״כ צא מן העיר ולמחר גילה זאת וניצולו כל השומעים לו זה היה דרכו כל ימיו לא נהנה מהתורה והיו לו י׳ בנים וכלכל אותם בכבוד ביגיע כפו והיה דורש חמיד לרבים בדברי מוסר ובצע כסף לא לקח גם אני הלכתי בעקבותיו ולא זזה הוראה מתוך ביתי זה יותר מעשרים שנה ולא נעשה דבר גדול בקהלתנו בלתי הסכמתי לא בכסף ולא במחיר עד זה שנתים שמטה ידי והייתי מוכרח לקבל עלי עול הוראה בקבלת פרס שהתירה התורה לת״ח בזקנותם וברוך אשר עשה לי הנפש הזה מעודי שלא לאהוב ממון ודע לך אחי כי לימוד התורה היא פעולת הנפש ותולדותיה וכמו שאז״ל על האשה שאם אין דעתה להנשא וישבה י׳ שנים בלא בעל לא תלד עוד ואם דעתה להנשא לאיש אף שישבה שנים הרבה בלא בעל אעפ״כ נשאר כח הלידה בנפשה וכאשר נשאת תלד כך האיש הישראלי אם יעזוב את התורה ומייאש ממנה אזי גם היא מרחקת ממנה ולא נשאר בנפשו עוד כח הלידה אבל אם אין דעתו נעזב׳ רק מחמת אונס א״א לו ללמוד ולדבק בה ח״ו שתתרחק ממנו רק שתשב באלמנותה ומצפה להנשא עוד אליו ונשאר הכח בנפש כן א״א על עצמי הגם שנסעתי למרחקים והייתי סוחר אף חכמתי עמדה לי כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה ובישיבתי בחנות דעתי עלי׳ ותיתי לי שאפילו בשעת מ״ומ פעמים הרבה היה דעתי עליה בהרהור פירוש או קו׳ ובפרט בששה מ״ע שכתבתי בח״א כלל א׳. וקיימתי בעצמי אל תעזביה ותצרך. ובביאורי על איוב ביארתי על פסוק תהום אמר לא בי היא ים אמר אין עמדי ומזה סמכו חז״ל ואמרו אין התורה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין והדקדוק בפסוק במלות שונות מבואר וביארתי כי כאשר יבקש אדם איזה הלואה מעשיר אף שיהיה מעותיו מונח בסחורה או בהלואה וכיוצא בו באופן שאין לו מזומן ישיב לו הנה כעת אין עמדי מעות אך אוכל ליתן לך לאחר שעה אמנם אם יבקש הלואה מאיש עני יענה אין לי וטעית כי לא בי היא וכן התגרנין הם ר״ל תגרים הגדולים העוסקים יום ולילה בסחורה וכמו שפרש״י תהום אמר הנוסעים על ים אוקיינוס לאסוף ולכנוס אבנים טובות ומרגליות והסחרנין הם הסוחרים הקטנים וזהו שאמר תהום אמר מי שנפשו כתהום שבולע כל מימות של עולם כך זה שאין די לו ומחשבתו לאסוף ולכנוס ועינו לא ישבע עושר וע״ז אמר לא בי היא שאם תשאל לו איזה דבר תורה אינו יכול להשיב לא עכשיו ולא לאחר זמן כי אין בו כלל וכלל אבל ים אמר ר״ל הסוחר הקטן שאינו להוט אחר ממון רק מסתפק עצמו במה שחננו ה׳ אף שלא ימלט שלא ישכח מלימודו מ״מ אם ישאל לו שאלה ישיב אין עמדי כעת וכאשר מיישב דעתו נזכר כל המקומות השייכים לזה כן אני קורא עלי ים אמר אין עמדי שאף שבלתי ספק שבעת נסיעתי נשכח ממני הרבה אבל הוא היה רק בגדר שאשיב אין עמדי אבל אחר יישוב דעת ב״ה הוחזר לי אבידתי ויעידו עלי הסוחרים שאפילו בעת נסיעתי בלייפסיג לא מנעתי ליקח עמי גמרא ומקרא ומשנה ואפי׳ בשעת יריד כמעט שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא חוץ משניות וחיי ראשי שאין אני כותב זאת להתגאות ולהתפאר כי מה אני ומה חיי ואם ריב״ז אמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכ״ש אם ילמוד מעט דמעט אשר כ״א מחוייב בזה וכי יש התפארות שמניח תפילין בכל יום כך החיוב ללמוד בכל יום כדכתיב ובלכתך בדרך ואני כותב זה רק לידע ולהודיע שטועים מאוד הסוחרים כשהם על הדרך ובפרט בשעת יריד אומרים כדרך הלצה כיון שנעשה מעם פטור מן המצות חלילה לא זהו דרך התורה כמאמר ר׳ טרפון ואי אתה בן חורין להפטר ממנה וחיוב זה הוא בכל עת וזמן כדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ואולי ממני ילמדו בני יוצאי חלצי אם אפילו א׳ מאלף ויהיה לי לזכות קצת. והנה קראתי שם הספר חכמת אדם וח״ב בינת אדם ע״ש הכתוב כי היא חכמתכם ובינתכם וכבר ביאר רש״י שחכמה הוא מה שלומד מאחרים ונבון שיבין דבר מתוך דבר ולכן ח״א קראתי חכמת אדם כי בו כתבתי מה שמצאתי בדברי הש״ע וביאוריו וח״ב קראתי בינת אדם כי בו מבואר מה שחנן ה׳ אותי להבין דבר מתוך דבר ושם אדם הוא נוטריקון שמי ושם א״א זלה״ה: