נוהגין שלא לישא אשה. וכת' הב"ח ונ"ל דאין חילוק בין נישואין של מצוה כגון שאין לו בנים או יש לו כי כן נהגו שלא לחלק עכ"ל:

עד ל"ג בעומר. וכת' במנהגים וב"ח והסכמת האחרונים דאם חל ר"ח אייר בשבח שמותר לישא. אף למנהגינו שאוסרין הכל קודם ר"ח וגיסי הרב כתב ששמע ממו"ח זקינו הגאון זצ"ל שהנהיג פ"פ לאסור בנשואין וכן שלא להסתפר בר"ח רק בל"ג בעומר וערב עצרת דוקא עכ"ל וכל מקום ומקום יתפוס כפי מנהגו ובספק אין להחמיר באבילות ישנה דקיל' והוא רק מצד המנהג:

אבל לארס ולקדש שפיר דמי. וכת' במ"א ומותר לעשות ג"כ סעודת אירוסין ועכשיו שאין מקדשין אלא בשעת נישואין מ"מ מותר לעשות שידוכין ולעשות סעודה דהא אפילו סעודת רשות נוהגין היתר רק לעשות שמחות יתירות בריקודין ומחולות נהגו איסור:

ומרבין בו קצת שמחה. וכת' מ"א שגדול אחד היה רגיל לומר בכל ימי הספירה נחם ואמר בל"ג ונענש:

ואין אומרין בו תחנון. גם בערב של יום ל"ב וכ"כ במנהגים בדין התחנון שכן נוהגין במעהרין ובפיהם ובמהרי"ל כתב המנהג באשכנז שבשחרית א"א תחנה משא"כ בערב אומרין תחנה וא"כ מ"ש הרב ג"כ דאין להסתפר עד ל"ג בעצמו הוא מהרי"ל על פי מנהגו אבל לאותן הנוהגין שלא לומר תחנה מבערב ה"ה דמותר להסתפר דהא בהא תליא וכה"ג כתב המי"ט:

נוהגין להסתפר ביום וי"ו. ולכבוד שבת זה הוא דעת מהרי"ו ומהרי"ל אוסר וכן דעת מקצת אחרונים ומ"מ היכי דנהוג היתר נהוג ואין להחמיר בדינים אלו כמ"ש ס"ק ב':

ומי שהוא בעל ברית. ע"ל בב"י סימן תקנ"ט מבואר דבעלי ברית נקראים הסנדקים ומוהל ואבי הבן הנימול אף שאינו מל בעצמו ומותר להסתפר בערב קודם כניסה לבית הכנסת וכ"כ מנהגים:

נוהגין להסתפר בראש חדש אייר. עיין במ"א שכת' שמנהגינו להסתפר בג' ימי הגבלה וע"ש מילתא בטעמא ועמ"ש בסק"ב:

מקצת מנהג זה. עיין במ"א שהאריך בסוגיא דיבמות בחילוק דינים שלא תעשה אגודות אגודות ועמ"ש בסימן תס"ח:

שאין לנהוג היתר בשתיהן. אבל אם נוהג איסור בשתיהן לא הוי ככסיל בחושך הולך כיון דאסתפק ליה הדין וכמ"ש בספרי מנחת יעקב ריש כלל ל"ז וכ"פ המ"א ס"ס זה אבל מ"מ החומרות יתרות שכ' בזה הוא שלא לצורך כמ"ש ס"ק ב':

נהגו הנשים. וכת' בכ"ג דה"ה אנשים ולא ראיתי נזהרים בזה אף הנשים ור"ש לוי סימן וי"ו מחמיר בזה יותר מתספורת: