ר"א אומר העוה"ז דומה לאכסדרה כו'. וכיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מהרקיע ור"י אומר כמין קובה כו' וכיון שהחמה מגעת לקרן צפונית מערבית מקפת כו'. נ"ל דפלוגתייהו במאי דפליגי פרק מי שהיה טמא חכמי א"ה וחכמי ישראל חכמי א"ה אומרים דביום חמה מהלכת למעלה מהרקיע ובלילה למטה מהרקיע וח"י אומרים דבלילה עולה החמה למעלה מהרקיע והשתא ר"א כח"י ור"י כחכמי א"ה שהודו חכמי ישראל לחכמי א"ה כדאמרינן פרק מי שהיה טמא ודו"ק:
מקפת וחוזרת אחורי כיפה שנאמר הולך אל דרום כו'. נראה דראייתו של רבי יהושע מהאי קרא שגם רוח צפון יש לו מחיצה אלא שחוזרת החמה אחורי כיפה כיון דגם גבי מזרח ומערב כתיב סובב שפעמים סובבתן כו' ביום קצר וע"כ ההוא סובב פירושו אחורי כיפה שהרי יש שם מחיצה שבו מהלכת ביום ארוך יש לנו לומר נמי דסובב דכתיב גבי צפון נמי מיירי בכה"ג שיש בו מחיצה אלא שמקפת בו אחורי כיפה וק"ל:
והא אמר מר רוח דרומית מעלה כו'. עיין פרש"י ויותר נראה לפרש דארוח דרומית גופה פריך דקתני הכא דממנה תבא סופה דהיינו רוח סערה כמו סופה וסערה וגו' דישעיה והאמר מר דמעלה רביבים דמשמע דנוחה היא ומשני הא דאתי מטרא בניחותא מעלה רביבים וכי אתיא מטרא בשפיכותא היא באה בסופה וסערה וק"ל:
שמזלת את הזהב כו'. דהיינו שע"י אותו הרוח בא הזהב שהוא זל בעיני בריות ומצוי ביד רבים ונקט לשון זל כדנקט בברייתא ע"ש תזל כטל וגו' והא דמייתי וכן הוא אומר הזלים זהב וגו' אינו אלא לראיה שנמצא האי לישנא דזילותא גבי זהב וק"ל:
לא הוגשמה רוח דרומית שנאמר ויגזור וגו' ויאכל על שמאל ולא שבעו. יש לפרש בזה מאשר שמעתי דרך צחות בקרא אוהב כסף לא ישבע כסף כי היה איש א' אוהב כסף ביותר ובקש מהאל ית' שבכל מה שיגע בו הוא בידו יהיה נעשה כסף והקב"ה מלא שאלתו והנה הוא כשבא לאכול לחם נגע בו ידו ונעשה כסף ולא היה לו מה לאכול וז"ש לא ישבע כסף וכן תפרש בהאי קרא כשהקב"ה גוזר על ימין רוח דרום שלא יבא מטר יהיה רעב וזה בעלי כיסים והעשירים באו לאכול על שמאל ורוח צפון שהוא הזהב שבא ע"י רוח צפון שמזלת הזהב כדקאמרינן ולא שבעו בו וק"ל:
מיום שחרב בהמ"ק אין הגשמים יורדים מאוצר טוב שנאמר יפתח וגו'. יש לדקדק דגבי יורדין מאוצר טוב תלה הדברים בשתים בעושין רצונו של מקום ובשרוין ישראל על אדמתם ובהיפך באין יורדין מאוצר טוב לא תלה הדבר אלא באחת מהן דהיינו באין שרוין על אדמתן וי"ל דיורדין מאוצר טוב תולה בשניהם דכתיב יפתח ה' לך וגו' דקאי ארישא דענינא דכתיב והיה אם שמוע תשמע וגו' דהיינו עושין רצונו של מקום ומסיים בהאי קרא לתת מטר ארצך וגו' דהיינו כששרוין על אדמתן אבל באין עושין רצונו של מקום לא דיין דאין יורדין מאוצר טוב אלא דאין יורדין כלל שנאמר ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו' אלא שאמר דאף אם עושין רצונו של מקום אם אין שרוין על אדמתן ומתפללים שם בארצות אויביהם על המטר והם נענין מ"מ אינו בא מאוצר טוב כדכתיב בהאי קרא מטר ארצך וכדאמרינן בפרק קמא דתענית א"י שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית ע"ש ודו"ק:
הרוצה להחכים ידרים והרוצה כו'. הכונה בו כדלעיל כי הלחם אשר בו יחיה האדם הוא מרוח דרום והרוצה שלא להרבות הון רק כדי חייו שיחכים בתורה יתן פניו לאותו צד אשר הלחם בא ממנו ולא הזהב שהוא דרום אבל בהיפך הרוצה להעשיר יצפין יתן פניו לאותו צד אשר הזהב בא ממנו שהוא צפון כדלעיל ואמר וסימנך שלחן בצפון כו' שהוא שלחן מלכים ועשירים ולא היה עליו רק לחם הפנים רמז שלא יסמכו על ריבוי הונם כי לא ישבעו ממנו רק מן הלחם הבא מצד השני שהוא דרום ומנורה היתה בדרום שהיו מסתפקין בה בשמן לנר כן הרוצה להחכים לא יבקש ממון רב רק שיסתפק במעט כדי לקיים נפשו ונשמתו הקרויה נר אלהים נשמת אדם ודאמר מתוך שמתחכם מתעשר כו' כי החכם הוא המסתפק במה שיש לו כמ"ש הוא בעושר האמיתי שאמרו איזהו עשיר השמח בחלקו ומייתי מקרא ובשמאלה עושר וכבוד דהאי בשמאלה קאי אדלעיל דכתיב אדם מצא חכמה וגו' כי טוב סחרה גו' ר"ל שאין העושר תלוי בשמאל שיעשיר ויצפין אלא שהעושר תלוי בשמאלה של חכמה שזכר לעיל והיינו המסתפק במה שיש לו אי נמי כדאמרינן למשמאילים בחכמה דהיינו שלא לשמה זוכה לעושר וכבוד וקרוב לענינו דלעיל ראיתי כתוב שוב בתרגום יונתן פ' פקודי וז"ל ותהנעל ית פתורא לסטר צפונא מטול דמתמן מתיהב עותרא דמתמן זלחן רסיסין כו' ותהנעל ית מנרתא בסטר דרומא מטול דמתמן שבילי כו' מתמן גנזי חכמות דמתילין לנהורא כו' עכ"ל ע"ש באורך מיהו מ"ש על צד צפון דמתמן זלחן רסיסין כו' לכאורה הוא סותר סוגיא דשמעתין דקאמר הרביבים באים מדרום ואדרבה רוח צפון מונע הרביבים ואפשר לומר דעל רסיסי טל קאמר דבאים מצפון כדדריש לעיל תזל כטל זו רוח צפונית כי לעת השחר יעלה הטל שאז רוח צפון שולט והטל אינו נעצר לעולם כמו רוח צפון כדלעיל ודו"ק: