ספר היובלים י״ב:יד

ויהי בשבוע הששי בשנה השביעית בו ויאמר אברם אל תרח אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני:

ויאמר מה בצע ומה תועלת מכל האלילים האלה אשר תשתחוה להם הלא אין רוח בקרבם כי אם קללת אלהים ותעתועי לב הם אשר אתם עובדים:

עבדו את אלהי השמים הנותן גשם והמוריד טל על האדמה והעושה כל על הארץ ובורא את הכל בדברו ונפש כל חי על פניו:

מדוע תעבדו את אשר אין רוח בקרבם כי מעשה ידי חרש המה ועל כתף תשאו אותם:

לא לעזר ולא להועיל כי לבושת ולחרפה המה לעושיהם ולעובדיהם מעשה תעתועים אל תעבדו אותם:

ויאמר אליו אביו ידעתי בני ידעתי גם אני אבל מה אעשה למשפחתי כי תתנני לעבוד אותם:

אם אגלה להם האמת והרגוני כי נפשם דבקה בם לעבדם ולברכם החשה בני פן ימיתוך:

ויגד את הדברים האלה אל שני אחיו ויחר אפם בו וידום:

וביובל הארבעים בשבוע השני בשנה השביעית בו לקח אברם אשה ושמה שרי בת אביו ותהי לו לאשה:

הרן אחיו לקח לו (אשה) בשנה השלישית לשבוע השלישי ותלד לו בן בשנה השביעית ליובל ההוא ויקרא את שמו לוט:

וגם נחור אחיו לקח לו אשה:

ויהי בשנת לחיי אברם היא השנה הרביעית לשבוע הרביעי ויקם אברם לילה וישרוף את בית האלילים וכל אשר בו ולא נודע לאיש דבר:

ויקומו בלילה להציל את האלילים ממאכולת האש:

ויצא תרח מאור כשדים הוא ובניו ללכת ארצה הלבנון וארצה כנען וישב בארץ חרן:

וישב אברם עם תרח אביו בארץ חרן שבועיים:

ויהי בשבוע הששי בשנה החמישית בו ויקם אברם וישב בלילה בראש החודש השביעי להביט בכוכבים מן הערב עד הבוקר לדעת מה דרך הרוח על הארץ בשנה ההיא:

ויהי הוא יושב לבדו להביט ויבוא דבר בלבו ויאמר כל אותות הכוכבים ואותות השמש והירח ביד ה' המה:

למה זה אדרשם ברצונו ימטיר יורה ומלקוש וברצונו יוריד הגשם והכל בידו:

ויתפלל בלילה ההוא ויאמר אלי אלי אל עליון אתה לבדך אלהי ואתה בראת את כל והכל מעשה ידיך ובך בחרתי לאלהים:

הצילני נא מיד המלאכים הרעים הרודים במחשבות לב האדם לבל יסירו את לבבי ממך אלהי:

ואל תתנני אותי ואת זרעי לעולם לסור מאחריך מעתה ועד עולם:

ויאמר האשוב לי אל אור כשדים המבקשים את פני לשוב אליהם ואם אשב פה במקום הזה:

הנחה את עבדך בדרך אמת לפניך ללכת בה ולבל אתהלך בשרירות לבי אלהי:

ויהי כאשר כילה לדבר ולהתפלל והנה דבר ה' בפי אליו לאמור:

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:

ואעשך לגוי גדול ועצום ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה בקרב הארץ:

ונברכו בך כל משפחות האדמה מברכיך אברכה ומקלליך אאור:

והייתי לך לאלהים ולבניך ולבני בניך ולכל זרעך ושמרתיך בכל אשר תלך אנכי אלהיך:

אל תירא מעתה ועד כל דורות הארץ אלהיך אני:

ויאמר ה' אלהים אלי פתח פיו ושפתיו ופקח אזניו ואחל לדבר עברית כלשון עמו:

ויקח את ספרי אבותיו הכתובים עברית ויעתיקם אז החל ללמוד בהם ואבאר לו את כל דבר הקשה וילמד בהם בימי ששת חדשי המטר:

ויהי בשנה השביעית לשבוע הששי וידבר אל אביו ויודיעהו כי יצא מחרן ללכת ארצה כנען לראות אותה ואחר ישוב אליו:

ויאמר אליו תרח אביו לך בשלום אלהי העולם יישיר מעגל רגלך ואלהים יהיה עמך ויגן בעדך מכל רע:

ויתן לך חן ורחמים וחסד לפני כל רואיך ואל ימשל בך אדם לעשות לך רעה לך בשלום:

ואם תמצא הארץ חן בעיניך לשבת בה הבה וקחני אליך וקח עמך את לוט בן הרן אחיך לך לבן ואלהים יהי עמך: